היי-טקיסט, דבר עברית!
התחום שעליו אנחנו, באנשים ומחשבים, כותבים מאלץ אותנו לשלטט בין העברית לאנגלית, כי לא לכל מושג יש פירוש יאה בשפת הקודש ● המושג מחשוב לביש אמנם נקלט, אבל מה עם Big Data? מידע בהיקפים גדולים???
היום, כ"א בטבת, חל יום הלשון העברית. התאריך נקבע מאחר שנולד בו אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית. יום זה נועד לקידום מעמדה של שפת הקודש בארץ ובעולם.
מתוך אהבה לשפה העברית, דווקא עיסוקי עם טקסטים בתחום ההיי-טק – ככתבת וכעורכת לשונית – מעמיד בפניי אתגרים לא פשוטים, שלא תמיד נמצא להם פתרון, משום שהדי-אן-איי של התחום הזה, ובעיקר של תחומי מדע, נעוץ חזק דווקא בשפה האנגלית. הנה, אפילו המושג די-אן-איי הוא מושג שנכתב בעברית לפי צלילו באנגלית, DNA (ר"ת Deoxyribo-Nucleic Acid). אם המושג היה מעוברת כדת וכדין, היינו מבטאים אותו חד"נ או משהו כזה, בהתאם לפירושו בעברית – חומצה דאוקסיריבו-נוקלאית. אולם, אם תחפשו בספרי ביולוגיה ורפואה תמצאו אותו כדנ"א או די-אן-איי, נאמן למקור שמעבר לים.
כמו המושג הזה, כך גם מושגים רבים מהתחום שלנו, שחביב על העוסקים בו להמציא חדשות לבקרים מילים, מונחים וראשי תיבות ולהפוך אותם למילות באזזז. למשל, CRM – ר"ת Customer Relation Management, ובעברית – ניהול יחסי לקוח. יפה היה לומר ני"ל, נכון? אבל "זה לא זה…". CRM הוא סי-אר-אם, במקרים בהם המונח נכתב באותיות עבריות. ואם את המושג הזה כבר עברתנו לפי צלילו באנגלית, יש מושגים רבים שעדיין לא מצאנו להם תרגום יאה. למשל: ROI – ר"ת Return On Investment, ובעברית – החזר השקעה. המושג המלא יובן כשייכתב או ייאמר בשפתנו, אבל אם נכתוב אר-או-איי… לא, לא, לא, זה לא עובר צג.
מה דעתכם על שירבוגוגל?
מדי פעם אנחנו, באנשים ומחשבים, מנסים לשתול מושגים מעוברתים, ויסלחו לנו הקוראים על כך שהם שפני הניסוי שלנו. למשל, ני"ל נוסה על ידינו בעבר, אך לא צלח. גם שירבוגוגל (שירבוט+גוגל), במקום גוגל דודל (Google Doodle) נכתב כמה וכמה פעמים, אך לא התקבל באהבה, ולכן חזרנו למקור. אנחנו אוהבים גם את ניסיונותיה של האקדמיה ללשון עברית לסייע בהמצאת מילים בתחום, כמו מרשתת או חפיץ. אולם, החיים חזקים יותר, ונותרנו עם אינטרנט וגאדג'ט. אנחנו משתמשים מדי פעם בטלפון חכם, במחשב לוח ובמחשב נייד, אבל סמארטפון, טאבלט ולפטופ נשמעים יותר קוליים… לא?
יש גם מושגים שהתרגום שלהם לעברית התקבל לא רע בקרב קוראינו, שלא מחו על השימוש בהם, כמו מרכז נתונים במקום דטה סנטר (Data Center), אך עדיין, הדטה סנטר שולט-ט-ט-ט.
ומה עכשיו? על שולחננו כמה מושגים, שהם הנושאים ה-"חמים" ביותר בתחום ההיי-טק: Cloud ,Big Data ,Wearable Computing ו-IoT (ר"ת Internet of Things). עד כה, בהתאם לתחושתנו, שלושה מבין המושגים האלה מתקבלים יפה למדי: מחשוב ענן, האינטרנט של הדברים ומחשוב לביש, ואנחנו משתמשים בהם רבות, בידיעה שהם נופלים על אוזניים מבינות ומקבלות. שונה המצב עם Big Data, שלא מצאנו לו תרגום הולם. מידע בהיקפים גדולים? מסורבל מדי.
לסיכום, בלית ברירה, נמשיך לנווט בין העברית לאנגלית, תוך ניסיונות כושלים – או מוצלחים – לגייר מושגים כמידת האפשר. אתם, הקוראים, תמשיכו להיות השופטים והפוסקים.
ימבה נתונים
יש מילים שזה נזק לתרגם אותם.. או לפחות להשתמש בהם.. איש הייטק צריך לדבר בשפת ההייטק כי הוא צריך לדעת לדבר עם עוד אנשים שלא מדברים עיברית. שפת ההייטק או מילים ברפואה זה לא רק מילים באנגלית זה שפות בינלאומיות.
כתבה מענינית
ולמה "לנווט" בין עברית ואנגלית? אין כל קשר בין נווט ומעבר בין שפות שונות. כאשר אני מחפש דרך למקום מסוים אני מנווט, ואילו כאשר אני יודע מיקומם של שני אתרים שונים ועובר מהאחד לשני וחזרה, אינני מנווט ביניהם אלא עובר ביניהם. לכל היותר אפשר לאמור מדלג. לא מנווט. וזה בלי קשר לענין גיור מילים שעליו הגבתי קודם.
הביטוי "לגייר" הוא כשלעצמו שגוי. הגיור הוא פעולת המרת דת ליהדות, ואין לו כל קשר עם עברית. כידוע לך ישנם, והיו הרבה יהודים טובים בעולם שלא ידעו מילה עברית אב'י לא היה מסכים לביטוי הזה. הביטוי הנכון הוא "לעברת" כאשר אנחנו מתרגמים מילה מלע'ז לעברית אנחנו מעברתים אותה, לא מגיירים, מצידנו היא יכולה להיות גויה.
המונח שהומלץ על ידי הוועדה למונחי טכנולוגית המידע הוא אכן "נתוני עתק". למרבה הצער טרם אושר באקדמיה.
איזה שטויות...להמציא מילים בעברית ולקרוא לזה עברית זה שטויות.זה כמו להמציא שפה חדשה. המילים האלה לא קיימות בעברית אז למה לא להשתמש בהן כמו שהן?
ככה ככה. אולי נתוני ענק? גם זה לא כל כך
מה דעתכם?
נחמה, כתבה מצוינת. ביג דאטה אולי תועפות נתונים או נתוני תועפות, כמו הון תועפות? בינתיים נשארים עם ביג דאטה. רני