2014 – שנת הפריצה בתחום ה-IT בישראל

2014 הייתה, במובנים רבים, שנת פריצה בתחום ה-IT בישראל. אם בשנים האחרונות חשנו שהפערים מתרחבים כל הזמן בין תחום ה-IT ליצרני התוכנה וחברות האינטרנט, הרי שהשנה התחלנו לחוות אימוץ של טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשניות ב-IT.

עינת שמעוני, סגנית נשיא ואנליסטית בכירה ב-STKI. צילום: קובי קנטור

ארגוני IT, אפילו המסורתיים שבהם, מתחילים לאמץ טכנולוגיות ענן ציבורי ופרטי, מתחילים ליישם תוכנות ממשפחת הקוד הפתוח, מתודולוגיות (וכלים) בתחום ה-DevOps ואסטרטגיה של Mobile First, וכבר מבצעים צעדים ראשונים בתחום ה-Big Data. עדיין אין מדובר על יישומים גורפים, ובין היתר מתגלה שיישום טכנולוגיות אלה אינו חלק. לדוגמה, אחד הלקוחות השתמש בענן ציבורי לצורך בניית התשתית לאפליקציית מובייל מתקדמת הקשורה לקופונים בנקודות מכירה. האפליקציה עובדת כשורה ומספקת את הגמישות הנדרשת במקרה זה (התשתית הנדרשת ביום רגיל שונה מהתשתית הנדרשת בערב חג), אך הקמת התשתית – בניית VLans עם השרתים בענן וכדומה – ארכה פי מחישה מהזמן שהיה לוקח לבנות זאת באתר החברה. אולם, דברים כאלה אינם מרפים את ידיהם של הלקוחות, ואנחנו רואים המשך אימוץ של טכנולוגיות חדשות.

דוגמה נוספת לתחום שבו מתחיל אימוץ של טכנולוגיות חדשות הוא מסדי הנתונים. בדיון שערכנו לא מזמן עם DBA מובילים בתעשייה עלה בראשונה באופן די ברור משב של "רוח חדשה" מבחינת הטכנולוגיות המדוברות. הטכנולוגיות הנוכחיות – בעיקר אורקל (Oracle) ו-MsSQL – נחשבות כשולטות ולא דובר כלל על עזיבה כללית של טכנולוגיות מובילות אלה. אולם בדיון שלטה הדעה שאין מדובר על טכנולוגיות שהן "המילה האחרונה". נראה שטכנולוגיות noSQL, ובמובן מסוים גם מסדי נתונים רלציוניים ממשפחת הקוד הפתוח, הן הנחשבות כמתקדמות ועדכניות.

גלית פיין, אנליסטית בכירה, STKI. צילום: קובי קנטור

חברות מתקדמות (בעיקר חברות אינטרנט) משתמשות כיום בטכנולוגיות מסדי נתונים חדשות, כאשר גם הארגונים וגם העובדים בארגוני האנטרפרייז מעדיפים לנסות ולעשות את "הבחירה הנכונה", ולשקול בחיוב שימוש בטכנולוגיות אלה. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בקרב עובדים צעירים, שמעדיפים לבנות את קורות החיים שלהם בטכנולוגיות חדשות ו-"סקסיות", כגון noSQL , ענן או קוד פתוח. הדבר נכון לא רק לתחום מסדי הנתונים, אלא גם לתחומים טכנולוגיים נוספים, כמו, למשל, שפות פיתוח, מנועי חיפוש, שימוש בענן ציבורי ועוד. כלומר, אנחנו עדים לכך שאימוץ טכנולוגיות חדשות מתחיל "מלמטה" – העובדים הצעירים, ולעתים היותר זוטרים, מבקשים לעבור ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות, ומכיוון שדרגים אלה הם דרגי הביצוע, אנחנו מעריכים שההחלטות בנושא זה יעברו גם כלפי מעלה. מכאן שבעתיד נראה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות יותר ויותר אף בארגונים מסורתיים.

בהקשרים עסקיים יותר, נושא ניהול חוויית הלקוח יורגש בכל פרויקטי האפליקציות, בין אם פנים-ארגוניות – שם יושם דגש על קלות שימוש לעובדים, הנגשת המידע באמצעות פורטלים ממוקדי תהליך, שימוש במובייל ככלי להנגשת שירותים אפליקטיביים מבוססי הקשר ועוד, ובין אם ללקוחות החיצוניים – מיקוד מחודש על אתרי האינטרנט, פריחה מחודשת של תחום המסחר האלקטרוני, פרסונליזציה ויצירת "אזורים אישיים" באתרים, אפליקציות מובייל, ערוצי דיגיטל נוספים וחדשנים ועוד.

נושא האנליטיקה יוסיף לככב בראש סדר העדיפויות של מנמ"רים גם בשנה הקרובה, עם חידושים רבים, שימוש בטכנולוגיות ויכולות חדשות, ובראשן ניתוח טקסט, הכנסת כלים אנליטיים חדשים לארגונים, דגש על מודלים של שירות עצמי, ויזואליזציה חזקה וחוויית שימוש משופרת למשתמשי הקצה.

סיגל רוסין, אנליסטית ל-OM, תקשורת ואבטחת מידע ב-STKI. צילום: ניב קנטור

גם באבטחת מידע היינו עדים להתפתחות מעניינת. כיום, חלק ניכר מהארגונים עושה שימוש בכלי אבטחת מידע מסורתיים, שכוללים תיקוף רציף של כלים אלה ובדיקות חדירה שמבוצעות על ידי ספקים חיצוניים (Pen Test). מרבית כלי אבטחת מידע אלה מתבססים על תשתיות הארגון ומודל שבע השכבות, שבו לכל שכבה ברשת קיימות טכנולוגיות הגנה שונות. לדוגמה, לעמדות הקצה קיימת חבילת Endpoint Security,לרשת הפנים ארגונית יש טכנולוגיה בשם NAC (ר"ת Network Access Control), שמתקפת את הציוד המורשה להתחבר לרשת. בנוסף, קיימים כלים להרשאות וניהול זהויות העובדים והלקוחות, כגון IDM (ר"ת Identity & Access Management), כלי זליגת מידע ארגוניים בשם DLP (ר"ת Data Leak Prevention) וכלים רבים נוספים.

אנליטיקה מתקדמת בסייבר

במקביל, בשנים האחרונות מתגברת התופעה של שימוש באנליטיקה מתקדמת בעולם הסייבר. ארגונים רבים בוחנים ומטמיעים כלי BI מסורתיים וכלי אנליטיקה מתקדמים על מנת להתמודד עם אתגרי הסייבר. לדוגמה, קיימים כיום בשוק כלי אנליטיקה, ש-"עוקבים" אחר כל ה-"אירועים" המתרחשים בארגון – למשל, כל המיילים שנשלחים בו, ומזהים התנהגויות חשודות של עובדי הארגון ולקוחותיו. חשוב לציין כי כדי לממש אנליטיקה מעל ה-"אירועים" הללו, על הארגון להטמיע טכנולוגיות Big Data, שתומכות ביכולות אנליטיקה אלה.

פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI. צילום: ניב קנטור

לסיכום, אנחנו מצויים בתקופה מרתקת, שבה ה-IT משנה את פניו, וכולנו צופים להתפתחויות הנוספות שיתרחשו בשנת 2015 – בראשן המשך אימוץ של טכנולוגיות חדשות, כגון ענן ציבורי או פרטי, קוד פתוח, מסדי נתונים noSQL, אנליטיקה בתחום הסייבר והגברת השימוש באנליטיקה באופן כללי.

אם ותיקי הענף זוכרים בנוסטלגיה את "שנות המעבר מעידן ה-MF לעידן המערכות הפתוחות", אנחנו מאמינים שהשותפים לעשייה הטכנולוגית כיום יזכרו את התקופה הנוכחית כ-"שנות המעבר מעידן המערכות הפתוחות לעידן הענן והמובייל".

*צוות האנליסטים של STKI: עינת שמעוני, גלית פיין, סיגל רוסין ופיני כהן.