העולם הפתוח והדפסה תלת ממדית

לא ירחק היום ומי שירצה לרכוש מיקרוגל, למשל, ילך לחנות ובמקום לקנות מיקרוגל יקנה מדפסת תלת ממדית. לאחר הקנייה המוצלחת, הוא יוריד מהאינטרנט תוכניות למיקרוגל בגודל ובממדים הנכונים, וידפיס את המוצר המבוקש בביתו.

תרחיש זה נשמע דמיוני לחלוטין, אבל גם אם הדפסה תלת ממדית היא טכנולוגיה שנדמית לעתים כמדע בדיוני, היא נמצאת כאן ובגדול, והולכת לפרוץ עוד יותר.

הדפסה תלת ממדית מאפשרת לעצב מוצר פיזי במחשב ולשלוח אותו ל-"מדפסת", שפועלת לרוב באמצעות "הדפסת" שכבה על גבי שכבה, וכך מייצרת מוצרים פיזיים, מוחשיים ותלת ממדיים. השימוש בטכנולוגיה זו מתפשט במהירות, והולך ונפוץ גם בקרב חברות, שמשתמשות בה ליצירה ובחינה של פיתוח מודלים, כמו גם כחלק מתהליך הייצור בפועל. גם צרכנים יכולים לרכוש מדפסות תלת ממד ביתיות, בעלות הקרובה לסכום שהיו משלמים בעבר עבור טלוויזיה גדולת ממדים.

טכנולוגיית הדפסה תלת ממדית טומנת בחובה פוטנציאל לשנות את כלכלת הייצור כפי שאנחנו מכירים אותה. ידוע שכיום, עלות ייצור מוצר פיזי יחיד פוחתת ככל שתפוקת הייצור גדלה. מנגד, כשעושים שימוש בהדפסה תלת ממדית, העלות עבור ייצור מוצר נשארת זהה, בין אם מייצרים מוצר פיזי יחיד ובין אם מייצרים אלפי עותקים. לכן, עשוי להיות יעיל יותר מבחינה כלכלית לייצר מוצרים ייחודיים ומוצרים המותאמים אישית. זאת ועוד, הדפסה תלת ממדית מייתרת את הצורך להחזיק ציוד ייצור מורכב. חברות יוכלו להתרכז בעיצוב המוצרים ובאותה קלות בה נשלח אי-מייל יוכלו לבצע מיקור-חוץ לייצור בפועל של מוצריהן לגורם אחר. כך אנחנו עדים להמשך מגמת "הפרדת הייצור מן העיצוב", בה תהליכי העיצוב והייצור הופכים פחות ופחות תלויים זה בזה. מגמה זו הוכיחה את ערכה עבור חברות טכנולוגיה ישראליות, שיכולות כעת להתמקד בעיצוב, בעוד הן מבצעות מיקור-חוץ לתהליכי הייצור, למשל תעשיית השבבים (Fabless semiconductor industry).

הדפסה תלת ממדית מהפן המשפטי

שינויים אלה מצמיחים מספר סוגיות משפטיות מורכבות. בראש ובראשונה, גידול השימוש בהדפסה התלת ממדית מהווה אתגר עבור מערך זכויות הקניין הרוחני כפי שהוא כיום: כיצד יתייחסו דיני הפטנטים למצב שבו לכל אדם תהיה אפשרות (גם אם לא כוונה) לייצר מוצרים המפרים זכויות? כיצד יותאמו דיני זכויות היוצרים לעולם שבו ההבחנה בין עיצוב דיגיטלי, המוגן לרוב לפי דיני זכויות יוצרים, לבין מוצרים פיזיים, שלרוב אינם מוגנים, היא בלחיצת כפתור מדפסת התלת ממד הביתית בלבד?

בנוסף, הדפסה תלת ממדית תהיה בעלת השלכות מעניינות במיוחד בתחום "החומרה הפתוחה" (Open hardware) . לרוב, יעדיפו חברות לשמור בסודיות מידע שקשור בעיצוב המוצר שלהן, אך במקרה של חומרה "פתוחה", מסמכי ייצור של מוצר פיזי נתון הופכים זמינים וחשופים לשימוש של גורמים שלישיים. בדיוק כפי שחברות רבות מאפשרות כיום לציבור הרחב להשתמש בתוכנה שהן מפתחות במסגרת רישיונות שימוש בתוכנות קוד פתוח, כך ייתכן שבעתיד נראה חברות המאפשרות לציבור הרחב להשתמש בעיצוב החומרה שלהן במסגרת הסדרים חוקיים דומים. הדפסה תלת ממדית קשורה באופן עמוק לחומרה פתוחה. עיצובים רבים של מוצרים פיזיים זמינים כבר עתה באתרי הדפסה תלת ממדית. חלק מיצרני מדפסות התלת ממד חושפים לציבור את עיצוב המדפסות עצמן. כמו כן, מרבית התוכנה הנדרשת לייצור מוצרים פיזיים עבור מדפסות התלת ממד זמינה לציבור באופן חופשי תחת רישיונות קוד פתוח.

מה מביא גורמים פרטיים או חברות ליצור עיצובים החשופים לציבור? גורמים פרטיים עשויים לבחור לחשוף עיצובים ממניעים אידיאולוגיים או מכיוון שהם מעוניינים להיות חלק מקהילת עיצוב. חברות עשויות לעשות זאת כחומרה פתוחה, על מנת למשוך צרכנים לרכוש מוצרים או שירותים אחרים, יקרים יותר. חברות אחרות עשויות לבחור לפרסם עיצובים אלה על מנת לעודד את הציבור להציע הצעות כיצד לשפר אותם. כך או כך, השילוב של עיצובים חופשיים לשימוש עם היכולת להתאים אותם בהתאמה אישית ובמהירות באמצעות הדפסה תלת ממדית, שכאמור – נעשית יותר ויותר זמינה, הוא בעל פוטנציאל לשנות באופן קיצוני את הדרך שבה אנחנו רוכשים מוצרים ושירותים.

אנחנו רק מתחילים להבין את ההשלכות של הזמינות הגבוהה של טכנולוגיית ההדפסה התלת ממדית. רק עם חלוף הזמן נוכל להבין אם החוקים הישנים, הכוללים הן את דיני הקניין הרוחני והן את הנורמות החברתיות הקיימות, גמישים מספיק על מנת להתאים את עצמם לסוגיות הנוגעות לטכנולוגיה חדישה ומסעירה זו.

הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני קניין רוחני וטכנולוגיה במשרד עורכי דין יגאל ארנון ושות'