המהפך במעמד המנמ"ר ברשות המקומית

השנה האזרחית נסגרה באנשים ומחשבים עם ועידת המחשוב במגזר המוניציפאלי, שהתקיימה אתמול (ד'). המשתתפים הרבים בוועידה והתצוגות של החברות תאמו למסר המרכזי שהיא שידרה: שוק המחשוב במגזר זה מצוי על סף שינוי דרמטי ומורגשת בו התעוררות. זאת לאחר שנים של סטגנציה, של כמעט העדר תחרות מלבד 2-3 שחקנים.

מספר גורמים הביאו למציאות הזו, שהחלה להתהוות בשנה החולפת. ראשית, הבחירות לרשויות המקומיות הביאו ללשכות ראשי הערים דור צעיר יותר של נבחרים, שמבין את המשמעות של הטכנולוגיה והתקשוב ומשקיע בהם משאבים ככל שניתן. חלק לא מבוטל מהם נבחר בזכות שימוש מושכל בפלטפורמות ווביות כמו, למשל, פייסבוק (Facebook).

אחד מהם הוא ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק. בדברים גלויי לב ומרתקים אמר קוניק כי כראש עיר, יעד חשוב שלו הוא להשקיע בטכנולוגיה למען התושבים. קוניק, שבעבר ניהל את מחלקת הספורט בעיר, הודה שכאשר היו באים אליו עם דרישות למחשוב, לא פעם חטא ודחה אותן, בטענה שיש סדרי עדיפויות אחרים. לא כך המצב כיום. קוניק הוא ראש עיר צעיר ודינמי, שדואג לטפח את התקשוב ואת אגף הטכנולוגיה של העירייה כדי לרתום אותם למימוש היעדים שלו.

בכנס השתתפו מנמ"רים משלל ערים, כמו חיפה, רמת השרון, ראש העין, פתח תקווה, ראשון לציון ותל אביב-יפו. ליאורה שכטר, המנמ"רית של עיריית תל אביב-יפו, הדגימה בדבריה כיצד הטכנולוגיה יכולה לשפר את הקשר של הרשות עם התושב, איך מעבירים כמויות של מידע לתושבים לפי פילוח אזורים או פרופילים אחרים ואיך הופכים את תל אביב לעיר דיגיטלית ללא הפסקה. בראשון לציון משקיעים את המשאבים הטכנולוגיים להעמקת התקשוב בחינוך ולהשקעה בתשתיות של סיבים אופטיים שיאפשרו תקשורת מהירה בין התושב לרשות, שלא לדבר על חיסכון בהוצאות התקשורת של הרשות. גם ראש העין ורמת השרון צועדות בקצב מהיר להיות מובילות טכנולוגיות. הכול נעשה, כפי שאמרו מרבית המנמ"רים, בהשראת ראשי הערים, שהולכים ומפנימים שאת הקדמה אי אפשר לעצור. הם מבינים שעליהם להביט מדי פעם מחלון המשרד, לראות את השינויים הדמוגרפיים שחלים בעיר וללכת עם הזרם.

מושג שחזר ועלה מספר פעמים אתמול בהרצאות הוא עיר חכמה. כמו כל מילת באזזז, אנשים רבים נותנים למושג זה פירושים רבים. עיר חכמה היא כזו שתושביה מקבלים שירותים, מתקשרים ומתנהלים מול הרשות על בסיס מערכות מידע ותקשוב. עיר חכמה זו עיר שהתשתיות שלה מחוברות למערכות מחשוב ואלה יודעות לנהל שורה ארוכה של תהליכים שלפנים נעשו ידנית. לא במקרה הזכירו חלק מהדוברים את נושא האינטרנט של הדברים, שכן מערכות הרמזורים, החשמל וככלל, פעולות רבות שאגפי העירייה עושים מדי יום קשורות למגמה הזו.

מרבית הרשויות עדיין לא שם, לפחות אם משווים לאילת. מה שקורה בעיר הדרומית ביותר במדינה בתחום סופר בהרצאה מרתקת שנשא בסוף היום אורי בן ארי, יועץ לרשויות בתחום העיר החכמה, שעשה בה פרויקט רחב היקף שכבר עובד. אבל הכיוון היה ברור לכולם: 2015 תתאפיין ברשויות המקומיות בהשקעות וקידום השירותים בעזרת מערכות מידע ומחשוב, ראשי ערים חכמים ומנמ"רים שחושבים מחוץ לקופסה.

בחירות ארכאיות

נכון לכתיבת שורות אלה, ספירת הקולות בבחירות המקדימות בליכוד, שהתקיימו אתמול, טרם הסתיימה. אמצעי התקשורת עסוקים כל היום בהערכות ובתחזיות ומדווחים בכל פעם כמה אחוזים נספרו ומתי צפוי הסיכום הסופי. נראה שרוב הציבור מקבל את העובדה שבמאה ה-21 סופרים פתקים בפריימריז באופן ידני כגזרה משמיים.

רק מעטים מבינים שאילו ראשי המפלגות היו מגלים קצת יותר אומץ ואמונה באנשי המקצוע והיו ממחשבים את הפריימריז, ספירת הקולות הייתה מאחורינו הרבה יותר מהר. אלא שאלה עסוקים קודם בהישרדות עצמית. הם סבורים כי תקלה טכנית בתהליך המחשוב, כפי שקרו בעבר, תרחיק אותם מלשכות השרים וחברי הכנסת. וכדי לקדש את המטרה הזו הם ממשיכים לשדר לעם ישראל ולעולם כולו שאומת הסטארט-אפים יכולה לגייס כסף עבור פרויקט החלל הכי גדול בעולם אבל לא מוכנה להמר על מערכת בחירות עדכנית ממוחשבת, שהדבר הכי מסוכן בה שאי אפשר לזייף באמצעותה.

אילו היינו חיים במדינה נורמלית, היו ראשי תעשיית ההייי טק בארץ מקימים קול זעקה ומעודדים את המפלגות ללכת על בחירות ממוחשבות. אבל בהעדר לובי חזק של התעשייה, נמשיך לשלשל פתקים לקלפיות גם בעוד 10 שנים, כי לאף אחד באמת לא אכפת.