קריירה – ולימודים

בחלק הראשון של המאמר עמדתי על שלושת הדברים החשובים למחפש העבודה: האישיות, הידע והניסיון. אחד הדברים המרכזיים שעלו בו הוא שבניגוד למה שחושבים, לא כל המנהלים מחפשים בעלי ניסיון.

אלא שיש כאלה שכן. למשל, מנהל שדורש ניסיון לתפקיד אחראי כמו מנהל רשתות. הוא אמנם לא ימנה לתפקיד מועמד ללא ניסיון, אבל ייתכן שיקבל אותו כשוליה של מנהל הרשתות. שם הוא ילמד, ישכיל, ירכוש ניסיון, עד שיהיה לו שוליה משלו…

בינתיים, אומר לאותו מועמד, תסתפק אפילו בעבודת תמיכה טכנית, תסחב כמה שבועות קרטונים של מחשבים ותתקין אותם, אחר כך תטפל בתקלות קטנות, אז בגדולות יותר, ואופס… אתה על הסוס.

ואם אלמד למקצוע "מנהל אבטחת מידע", האם יקבלו אותי כ-CISO? הוא ישאל אותו. תשובתי תהיה: לא – מאותה הסיבה. אין קורס שבסופו החייל הופך ישר לרמטכ"ל. אבל, יש שתי בשורות טובות: הראשונה – תוכל להתחיל קריירה של שוליה ליועץ אבטחת מידע ובעתיד תהיה CISO, והשנייה – גם אם תישאר מיד בתום הלימודים מנהל רשתות, תהיה מנהל רשתות הרבה יותר "ידען", "שווה", "ראוי לקידום" – בהשוואה להוא שרץ בלי נעלי ספורט.

"… כשאתה לומד – כוון לירח. גם אם תפספס קצת, תנחת בין כוכבים…"

ממחשבה לעשייה

לספר לך עד כמה אתה טועה ולקוות שתפעל, כמוהו כלהגיד לחירש לשמוע, לעיוור לראות. זה לא עובד כך. ובכל זאת אטרח, כי לכל כלל (גם לכללים שלי, בעוונותיי) יש יוצא מן הכלל, ודי באחד היוצא מן הכלל כדי להצדיק את מספר השעות המושקעות בפוסט הזה.

עליך לעשות צעד קטן. להתחיל ללמוד, ולהפסיק את שיטת ההדחקה ואת הגישה האיומה של טיעוני סרק כמיטב הדמיון והבורות.

"… כל הכוונות היפות בעולם שוקלות פחות מפעולה אחת שאתה עשית…"

זה לא מאוחר מדי?

בראיונות שאני מבצע על בסיס יומי אני נתקל בבני כל הגילאים. בני 23 חוששים שאיחרו בשנתיים, בני 30 – שאיחרו בעשור, בני 40 הם בעלי תחושה עזה עוד יותר, וכן הלאה.

טוב מאוד! הפחד הוא מניע חיובי, חיוני, ממריץ, אבל רק למקרים שבהם היוזמה איננה טבעית.

תהליך הלימודים הוא מחזורי. בכל יום, ובכל חודש, עליך להעשיר את הידע שברשותך נקודתית, על פי הצרכים השוטפים של ההווה. בכל תקופה, עליך להעשיר את הידע שברשותך באופן מהותי, ניכר, על פי הצרכים של העתיד. גם הרכב שברשותך עובר טיפול שוטף בכל 15 אלף ק"מ ובכל זאת – יעבור גם טיפול מיוחד בכל 60 אלף ק"מ.

"…לא ניתן לחזור ולשנות את ההתחלה, אך ניתן להתחיל עכשיו ולשנות את הסוף…"

הוויתור העצמי הוא אבי כל חטא. טענות מגוחכות על חוסר הטעם שבלימודים הן בחזקת עידוד עצמי לחוסר מעשה ושקיעה לתוך עמידה במקום.

"…המוותרים – אף פעם לא מצליחים. המצליחים – אף פעם לא מוותרים. זה מקרי?…"

הלימודים יקרים, ויש לי משפחה לטפל בה!

רכישת רכב, מערכת קול או תכשיט חדש היא הוצאה כבדה. לעתים אפילו רכישת ביגוד. לעומת זאת, רכישת ידע היא השקעה, ולא הוצאה. ידע הוא הון חוזר. עליך לרכוש את סוג הידע שירומם את מעמדך בעיני המעסיק, או המעסיק הפוטנציאלי, על מנת לקבל את הכסף בחזרה, בתוספת ריבית בת אלפי (!) אחוזים.

הפרש שכר של 1,000 שקלים לחודש לשנה ועוד 2,000 שקלים לחודש לשנתיים נוספות ו-3,000 שקלים לחודש לשבע שנים נוספות עומד, בסיכומו של דבר, על סך של 288 אלף שקלים בעשור אחד!

בהנחה שאם לא תלמד, שכרך יעלה בהדרגה ב-3,000 שקלים לחודש בתוך שני עשורים, ואם כן תלמד, הוא יעלה בהדרגה ב-5,000 שקלים לחודש, ההפרש בתוך שני עשורים יעמוד בתום התקופה על 980 אלף שקלים. כלומר, כמעט מיליון!

רוצה רכב חדש? אל תעז לקחת הלוואה. רוצה לרכוש ידע? להפתעתך, תמצא שאפילו הבנקים מייחדים הלוואות מיוחדות ללימודים, מתוך הכרה בכך שמדובר בהשקעה ולא בהוצאה מכבידה. לעומת זאת, נסה לבקש בבנק הלוואה לרכישת תכשיט חדש…

"…הלימודים יקרים? תנסה בוּרוּת…"

אקדמיה ולימודי תעודה

חלק מתוכניות הלימודים באקדמיה נועדות לרכישת מקצוע ואחרות – לרכישת קונספט וידע מרחביים, ומיומנויות לימוד וחקירה מעמיקים.

רכישת מקצוע באמצעות לימודי תעודה איננה מיועדת "להחליף" לימודים אקדמיים. בכל המקרים, לכל המינים ובכל הגילאים אני ממליץ בחום להשביח את יכולותיך וכישוריך באמצעות היתרונות הרבים המזדמנים בתואר אקדמי משלים. ההתייחסות לתואר אקדמי ספציפי, תלויה בנסיבות:

בהקשר הכללי, אני מברך על כל לימודים אקדמיים, ולא רק במקצועות טכנולוגיים. בין אם כהעשרה או תחביב, ובין כהשלמה מקצועית.

בכל הנוגע לסייבר ולאבטחת מידע – יש סולם שתלוי במקצוע המדויק שלך בתחום: לעתים עדיף ללמוד מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל. אולם, בחלק מהמקצועות עדיף ללמוד ניהול מערכות מידע, הנדסת מערכות מידע, תעשייה וניהול, כלכלה וניהול, מנהל עסקים ואפילו משפטים.

כמו בכל דבר בחיים, גם לגבי שורת ה-"לימודים" בטופס קורות החיים קיימת סקאלה. זאת לא שאלה עם תשובה בינארית. עדיף תואר בהיסטוריה של המזרח הרחוק על אין תואר.

"…השכלה לא מקבלים. השכלה משיגים…"

אודות התלמידים הבוגרים

לסיום החלק הנוכחי, אזכיר שכמעט שאין תלמידים שלא התקדמו מאז לימודיהם. כמעט שאין מתקדמים בעבודתם שלא למדו. לכל תלמיד התכונות שלו והאישיות שלו. אין מכללה שיכולה להפוך תלמיד לתותח, או לטוב יותר. היא יכולה אך ורק להעניק לו תחמושת טובה, לכשירצה להיטען בה.

"…ארבע מידות בתלמידים: ממהר לשמוע וממהר לאבד – יצא שכרו בהפסדו; קשה לשמוע וקשה לאבד – יצא הפסדו בשכרו; ממהר לשמוע וקשה לאבד – חכם; קשה לשמוע וממהר לאבד – זה חלק רע…"

משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה', משנה י"ב.

בחלק הבא אתמקד בהסמכות – של הממשלה ושל השוק הפרטי – ובשאלה מדוע צריך אותן בכלל.