מיקור-חוץ: הדור הבא

המיתון האחרון הביא לשינויים בתפיסה ובהיקף הפעילות של תחום מיקור-החוץ בעולם. מאמצי ההתייעלות והקיצוצים הביאו ארגונים לגבש ציפיות שונות מעט מספקי מיקור-החוץ.

הצורך בביצוע בדק בית הציף בקרב הלקוחות את לא מעט מהבעיות הקיימות בתחום מיקור-החוץ. ארגונים רבים החזירו "הביתה" פרויקטים שעשו מחוץ לבית. ארגונים אחרים וידאו היטב שהשירות שהם מקבלים מספק מיקור-החוץ, אכן עומד בציפיות לצמצום ההוצאות הארגוניות. מצב חדש זה אילץ את הספקים לעשות שיעורי בית ולהיערך לעידן חדש.

במאמר שפרסם עמיתנו רוב פרסטון, סגן נשיא והעורך האחראי של InformationWeek האמריקני, הוא כותב, בין היתר, כי המגמה החדשה בעולם מיקור-החוץ היא של לקוחות המתקשרים עם ספקים שיש להם פתרונות ממוקדים, כאלה שתורמים תרומה ישירה לליבת העסקים של הארגון. עוד מציין פרסטון, כי ספקי מיקור-החוץ מוכנים כיום לקחת על עצמם סיכונים, אותם לא נטלו בעבר, לטובת הלקוחות.

נכון הוא שהמגמות הללו נדונו גם בעבר, אולם למרות זאת, בשטח מרבית חוזי מיקור-החוץ עסקו בעיקר ב-"גולגלות", משמע כוח אדם זול לביצוע עבודות "פשוטות". לא נעשה שימוש במיקור-חוץ לטובת ביצוע דברים שבאמת מסייעים ל-IT להוכיח לארגון את נחיצות מערך ה-IT לארגון, בבחינת "הדבר הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון (מיתון)".

חברת המחקר פורסטר בדקה את הנושא הזה, והיא משוכנעת בדבר אחד: המודל הקיים של מיקור-חוץ בארגונים, הן בתוך הבית והן באוף-שור – סיים את תפקידו, וכעת נערכים לעידן הבא. תפיסת "מה שלא מדיד – לא מנוהל" היא זו שצפויה לשלוט, ככל הנראה, בתחום מיקור-החוץ בעתיד. על פיתוח תחום זה עמלים בימים אלה עובדים ומנהלים בקרב חברות מיקור-חוץ גדולות בכל העולם, רגע לפני שהמיתון מסתיים.

בסקר שערך InformationWeek לפני כשנה , ציינו 20% מהמשיבים בקרב המנמ"רים ואנשי IT שעבדו עם חברות הודיות במיקור-חוץ, את אחד הלקחים החשובים ביותר עבורם: היכולת לקשור את הפרויקט שהם מוסרים למיקור-חוץ למטרות העסקיות. הם אמרו כי בפעם הבאה שהם יעמדו בפני חתימה על חוזה מיקור-חוץ, הם יקפידו על הדגשת היבט זה ולא ייכנסו לחוזים שאין בהם אבני דרך מדידות וברורות, עם ערכים כספיים מובהקים.

המגמה הזו מורגשת גם בהודו עצמה, אחת המדינות שלקחה את הנושא לרמות הגבוהות מאי פעם. כך למשל, אינפוסיס, ענקית מיקור-חוץ, דיווחה לא מכבר, כי מחצית מהעסקים שלה מכילים כעת אלמנטים של תמחור המבוסס על השגת היעדים של העסק – ולא רק כפרויקט IT עצמאי. אינפוסיס לא לבד, וחברות מיקור-חוץ נוספות דיווחו על מגמה זהה אצלן – ביניהן יבמ, טאטא ואקנסצ'ר. דוגמה נוספת הממחישה את המגמה העולה, היא חוזה שנחתם בין חברת סימפוני, ספקית מיקור-חוץ גדולה בארצות הברית, עם הלקוחה BMC – שכולו מעורבות מלאה של ספקית מיקור-החוץ בתוצאות העסקיות של החברה. שני שליש מהכנסות סימפוני, הנאמדות ב-200 מיליון דולרים בשנה, מבוססים כיום על חוזים שיש בהם מדדים ברורים בחוזה עם הלקוח, ואשר כוללים הטבות כספיות בעת עמידה ביעדים או קנסות כבדים, אם הדבר אינו קורה. סימפוני, אומרים מנהליה, לא חיכתה שהדרישה הזו תבוא מלקוחותיה, ונערכה לכך במשך שנתיים, כאשר בנתה מערך שירות הכולל את המדדים הנדרשים.

מה אפשר ללמוד מהמגמה החדשה על השוק המקומי? בישראל, המיתון לא פגע ישירות בחברות מיקור-החוץ, בעיקר בגלל המימד של הטווח הארוך שבחוזים. למרות זאת, המגמה של רתימת הספק אל היעדים העסקיים של הארגון, ותגמולו על בסיס תוצאות ולא רק על בסיס שירותים – נדונה מזה זמן רב. כעת, כאשר הארגונים סיימו את שלב ההתייעלות הנוכחי, והם נערכים לקראת יציאה מהמיתון, הם יעדיפו ספקים שיוכיחו כי הם לא בזבזו את הזמן במיתון, וכי הם השקיעו בחשיבה ומתן פתרונות יצירתיים. זאת כדי להחתים את הלקוחות על חוזי מיקור-חוץ המתאימים לעידן החדש.