אתגרי התקשוב הממשלתי במעבר למשרד ראש הממשלה

בשקט בשקט, כמעט במחתרת, אישרה הממשלה לא מכבר מהפך היסטורי בתולדות התקשוב הממשלתי: מטה התקשוב הממשלתי, שהיה עד כה תחת אחריות משרד האוצר, יעבור החל מהחודש הבא לאחריות משרד ראש הממשלה. עם העברת המטה למשרד החדש ישונה שמו והוא ייקרא רשות התקשוב הממשלתית. הממונה הישיר על היחידה יהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. בפועל, הקשר הישיר יהיה עם יוסי קטריבס, המשנה למנכ"ל. ממשל זמין יעבור למשרד ראש הממשלה יחד עם המטה, אולם פרויקט מרכב"ה יישאר תחת אחריות החשב הכללי במשרד האוצר.

מטה התקשוב הממשלתי הוקם לפני שלוש שנים, בעקבות דו"ח של ועדה שכוננו שר האוצר הקודם, ד"ר יובל שטייניץ, והמנכ"ל דאז של המשרד, חיים שני. הרעיון היה מקורי וחיובי: לאגם את כל פעילות התקשוב האסטרטגית הממשלתית תחת קורת גג אחת, בראשות ממונה. הכוונה הייתה להפוך את המטה ליחידת סמך עצמאית. זה מה שהובטח לכרמלה אבנר, מנהלת מטה התקשוב הראשונה והאחרונה, שכן מאז שהיא הניחה את המפתחות, המטה מתנהל ללא מנהל ממונה (רז הייפרמן המוצלח הוא ממלא מקום) וכאמור, המטה יהפוך בקרוב לרשות. אחת הסיבות לפרישתה הייתה סירובה של הממשלה להכיר במטה התקשוב יחידת סמך עצמאית. מאז שהיא עזבה אמנם פורסם מכרז ופנו לא מעט מועמדים, אבל המנהל לא נבחר עד לרגע זה.

מטרת המעבר: חיבור עם ישראל דיגיטלית

בממשלה מסבירים שההחלטה להעביר את התקשוב למשרדו של נתניהו נועדה לחבר אותו למקום טבעי יותר: פרויקט ישראל דיגיטלית, עליו החליטה הממשלה במאי אשתקד וכעת הוא קורם עור וגידים. הפרויקט הזה אמור להיות מסגרת הגג לכל הפעילויות המחשוביות האחרות של הממשלה.

בדיון שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ביולי השנה הסביר קטריבס את המהות של ישראל דיגיטלית כפרויקט חברתי, שמהווה את אחד מששת הנושאים המרכזיים שהממשלה הנוכחית רוצה לעסוק בהם, על פי המתווה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. יש לפרויקט זה השלכות כמעט על כל תחום בחיינו. אחד מהם הוא תחום הבריאות, כפי שנחשף בראשונה בכנס התקשוב בבריאות Smart Doctor של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה.

בסופו של דבר, פרויקט ישראל דיגיטלית ייבחן בשיפור השירותים שהממשלה נותנת לאזרחים. זו גם המשימה שהוטלה על ממשל זמין בעת הקמתו, וזה היה חלק מהאג'נדה של השר לשעבר מיכאל איתן, שמונה מטעם ראש הממשלה לעסוק בנושא זה. אם כך, מהו הייחוד של ישראל דיגיטילית? את השאלה הזאת שאל ח"כ אראל מרגלית, שהיה יו"ר הדיון בכנסת. תשובתו של קטריבס הייתה שבעוד שהתקשוב הממשלתי ממוקד משימה – עבודה בתוך משרדי הממשלה, טפסים, תשלומים והגנה על אתרי האינטרנט של הממשלה, הרי שפרויקט ישראל דיגיטלית יוביל פרויקטים שהמיקוד שלהם אינו טכנולוגי, כי אם בתחום התוכן – ספציפית לכל משרד ולכל תחום.

בהמשך אותו דיון תיאר ד"ר יאיר שינדלר, שינהל בפועל את ישראל דיגיטלית, את דרך הפעילות של המטה. זו תהיה בעיקר אסטרטגית, תבוסס על צוותי חשיבה ותוכניות אסטרטגיות כלליות, שאינן מעניינם של המנמ"רים והצוותים הטכנולוגיים.

בסופו של יום, אם מנסים לנתח את המהלך המורכב הזה, נראה שמשמעותה של החלטת הממשלה היא ששיפור השירות לאזרח על כל המשמעויות שלו הוא לא רק שאלה טכנולוגית. עד כה, התפיסה של יישום תקשוב ומחשוב במשרדי הממשלה התמקדה בחלק הטכנולוגי, ומשם באו ההחלטות והפרויקטים. אין זה סוד ששיתוף הפעולה לו זוכים ממשל זמין ומטה התקשוב אינו גבוה. הביורוקרטיה עדיין אוכלת כל חלקה טובה, וגם העניין התקציבי אינו פשוט.

אולם גורמים בממשלה שמעורים כבר שנים רבות בתקשוב הממשלתי סבורים כי המהלך הארגוני יכול להביא רק שינוי לטובה. הסמיכות לישראל דיגיטלית והכפיפות למשרד ראש הממשלה אמורים להעניק אריזה חדשה ועדכנית יותר לממשל זמין, שבסופו של דבר נוגע לכל אחד ואחד מאתנו. החלק הטכנולוגי שלו הוא חשוב מאוד, אבל נקודת המוצא צריכה לבוא ממשרדי הממשלה עצמם, והם אלה שצריכים לבוא לרשות התקשוב הממשלתית החדשה בדרישה לממש פרויקטים חברתיים-כלכליים שיש להם היבט מחשובי.

השורה התחתונה: החיבור בין מטה התקשוב לישראל דיגיטלית מציב סף ציפיות גבוה מהממשלה באשר לשירותים שהיא מעניקה לנו. אסור לחשוב שמדובר פה במיזם שהתחיל מאפס, כי לחתונה הזו מגיע צד – ממשל זמין ומטה התקשוב – שיש לו כבר שעות רבות על כביש התקשוב הממשלתי. התוצאה צריכה להיות לא פחות מאשר ששני החלקים יהיו שווים יותר מהשלם, אחרת נהיה עדים לעוד פיל לבן של הממשלה.

קטריבס וד"ר שינדלר יפתחו את כנס המחשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שייערך ב-26 בנובמבר. להרשמה לכנס לחצו כאן.