האקדמיה – מקפצה להמשך הקריירה

שנת הלימודים האקדמית שנפתחה הבוקר (א') הביאה אל שערי המוסדות האקדמיים 310 אלף סטודנטים, מתוכם 238 אלף לתואר ראשון. הם לומדים ב-65 מוסדות לימוד, מתוכם 7 אוניברסיטאות מחקר והיתר מכללות אקדמיות ומכללות לחינוך.

כמה מהסטודנטים שיחלו את מסלול הלימודים לתואר ראשון בתחומים השונים יוכלו להגשים את החלום הטיפוסי של הצעיר הישראלי – ושל הוריו – לסיים את התואר ולהשתלב בשוק התעסוקה בתום שלוש שנות הלימוד?

אותם בוגרים שמסיימים את לימודיהם מגלים ששוק העבודה לא מחכה להם. לא מפני שאין תעסוקה אלא מפני שחוסר ההלימה בין לימודי תואר ראשון או שני לבין מה שהשוק דורש הולך ונעשה קיצוני יותר ביותר ויותר תחומים, כולל מדעי המחשב. יחד עם זאת, יש שורה של מקצועות שמספיקה הכשרה מקצועית בת כמה חודשים כדי להיקלט בשוק העבודה.

חוסר ההלימה הזה גורם לתסכול עצום בקרב מסיימי התארים, הראשון והשני – אלה שיוצאים לשוק בסביבות גיל 30, כשרובם רוצים להקים משפחה וילדים וצריכים לפרנס, אבל מתקשים למצוא עבודה.

לא תמיד זה היה כך. בשנות ה-80, למשל, המסלול של רבים מהצעירים הישראליים היה הרבה יותר פשוט: הם סיימו צבא, הלכו ללמוד מקצוע במשך כמה חודשים והשתלבו בשוק העבודה. המעסיקים קיבלו אותם בזרועות פתוחות ואחרי 3-4 שנים חזרו לעולם האקדמי, ללמוד את מה שהם רוצים וצריכים באמת, מבלי לוותר על הקריירה.

עושה רושם שאנחנו צועדים בחזרה לשם – כמובן, עם התאמות למאה ה-21. בעולם האקדמי מבינים שבתוך פחות מעשור, אופי הלימודים לתואר, צורת הלימוד והתכנים ישתנו מהקצה אל הקצה. אנשי האקדמיה רואים שלא מספיק תואר עיוני בלבד, אלא צריך לצייד את הסטודנטים במקצוע. ואם נהיה כנים עם עצמנו, בעבר, תארים אקדמיים לא ממש הקנו מקצוע.

המגמה שמסתמנת היא לימודים רב תחומיים. לשם הולך העולם האקדמי בכל העולם. למשל, אם סטודנט לומד ניהול הוא ילמד גם פסיכולוגיה. אמנם לא תהיה לו התמחות בתחום, אבל לימודי הפסיכולוגיה יתנו לו ראייה מערכתית.

דוד שטרית, ראש המכון ללימודי המשך במסלול האקדמי המכללה למינהל

זה נכון גם לעולם המדעים והמחשבים. בתוך שלושה חודשים עד חצי שנה אפשר להכשיר אנשים להיות מנהלי מדיה חברתית, מקדמי אתרים או מפתחי אפליקציות. הביקוש לתפקידים אלה הולך וגובר בכל שנה והסיכוי למצוא תעסוקה גבוה ביותר. כך גם לגבי תשתיות טלקום ואבטחת מידע.

המכון ללימודי המשך כמשל

במסלול האקדמי המכללה למינהל לקחו את המגמה הזו צעד אחד קדימה. לפני שנתיים הוקם במסגרת המכללה המכון ללימודי המשך שבראשו עומד יוזם הרעיון, דוד שטרית – איש היי-טק ותיק, בעל ניסיון רב במערכות מידע ובמחשוב ארגוני וכן בהכשרת אנשים.

"במקום לדבר על מטרות ההכשרה, מדברים על התועלות של הלומד", אמר שטרית. "בתום תהליך ההכשרה אנחנו מנסים לבדוק אילו תועלות מעשיות אישיות יקבל הסטודנט שלנו, בין אם הוא לומד אצלנו או מגיע באופן עצמאי. בפרק זמן קצר המועמד מקבל כלים וידע להתמודדות עם האתגרים של המחר".

המכון מחובר עם התעשייה, לא רק באיתור מועמדים אלא גם בשילובה בתוכניות ההכשרה והלימוד. "ספקים גדולים כמו סאפ (SAP) ויבמ (IBM) חברו למכון ללימודי המשך ופיתחו תוכניות הכשרה ייעודיות לסטודנטים לתואר ראשון, כך שבתום התואר יש להם גם מקצוע וגם תואר אקדמי", ציין. "מדובר בתוכניות ב-BI, יישום ERP, ניתוח אנליטי, מדיה חברתית ועוד".

המכון אף מקיים הכשרות במקצועות ניהול, למשל הכשרות בנושא ניהול סיכונים, בשיתוף עם האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים. זוהי דוגמה מובהקת לתחום שהולך ונעשה מבוקש, בגלל רגולציה מתפתחת, שמחייבת לשלב אותו בכל תהליך של קבלת החלטות.

בשנת 2013 עברו בשערי המכון ללימודי המשך כ-8,000 משתלמים, חלקם סטודנטים לתואר ראשון או שני במכללה ואחרים מגיעים ממסגרות ומחברות שונות. לדברי שטרית, "למדנו ששביעות הרצון של הסטודנט אינה מסתכמת בציונים שלו אלא בשילוב התעסוקתי, ולכן הכיוון שלנו הוא לאתר את המועמד, לכוון אותו, להכשיר אותו, להקנות לו מקצוע ובסוף לעזור לו בטיפוח הקריירה".

השורה התחתונה: סטודנטים בוחרים את מוסדות הלימוד שבהם ילמדו לא רק על פי מהות התואר אותו הם רוצים ללמוד אלא גם על פי היכולת של אותו מוסד להכשיר אותם באופן מעשי למקצועות שקשורים לתואר שלהם, ושהסיכוי להשתלב בעבודה בהם הוא גבוה. המגמה הזאת קיימת והיא תלך ותגבר. התארים ימשיכו לתפוס מקום חשוב ומכובד, אבל לא יישארו יתומים במסגרת על הקיר אלא יהוו כרטיס כניסה לעולם האמיתי, מחוץ לכותלי האקדמיה.