מי צריך רשות לאומית להגנת סייבר?

הרשות החדשה שנתניהו החליט להקים צריכה לתאם בין הגופים השונים - מה שמטה הסייבר לא הצליח לעשות ● כדי לפתור את הבעיה לא צריך להקים עוד גוף, עם עוד תפקידים ועוד ביורוקרטיה

הקלפים בידיים שלו. שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: פלי הנמר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אתמול (א') כי החליט להקים "רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר". ההחלטה על הקמת הרשות עם השם המפוצץ מעלה כמה וכמה שאלות, ובראשן: לשם מה דרוש עוד גוף מטה שיטפל בסייבר, שלא יהיו לו תקציבים וסמכויות רבים יותר מאלה שיש למטה הקיברנטי הלאומי שכבר קיים?

המטה הזה פועל מזה כשנתיים. הוא הוקם בזמן שישראל הייתה בשיא הקמפיין נגד איראן – מדינה מולה התנהלה, ועדיין מתנהלת במידת מה, מערכה של איומים צבאיים, ומתנהלת מלחמת סייבר. המטה הוקם בעקבות מסקנות ועדה שהקים נתניהו בשיאו של הקמפיין. החלטת הממשלה הטילה על המטה להוביל את הטיפול בהגנת הסייבר במדינת ישראל ולתאם בין כל הגופים.

אבל בדיעבד מסתבר שהניסיונות של המטה הקיברנטי לתכלל ולתאם בין הגופים לא צלחו במיוחד. למטה אין תקציבים וכשאתה לא בעל מאה, אתה לא יכול להיות בעל דעה, או מקור ליישם אותה.

המטה הקיברנטי לא לבד: בישראל פועלים שורה של גופים שאחד מתחומי העיסוק שלהם הוא סייבר: החל מממשל זמין במשרד האוצר, שאחראי על הגנת כל אתרי הממשלה, וכלה בפיקוח על הבנקים והביטוח, שלכל אחד מהם יש רגולטור בנושא הסייבר ושניהם מפוקחים על ידי רא"ם, שבכלל שייכת לשב"כ. שלא לדבר על המשטרה, יחידות המודיעין השונות ואפילו במשרד החינוך רוצים להקים מטה סייבר.

הצורך בתיאום בין כל הגורמים מתחייב, אבל העובדה שעד כה הוא לא צלח איננה סיבה להקים עוד גוף. בעצם, נתניהו החליט אתמול על הקמת רשות שלכאורה אמורה לעשות את מה שהמטה לא מצליח לעשות. הסיבה לאי הצלחתו היא לא קיומם של אנשים לא מוכשרים. להיפך – נמצאים שם מוחות מהטובים בתחום. הסיבה היא פוליטיקות ארגוניות בין זרועות שונות של המדינה, שבאופן טבעי אף אחת מהן לא מוכנה לוותר על הסמכויות שלה. הדבר המעניין הוא שרוב הגופים הם תחת אחריות משרד ראש הממשלה, ואם נתניהו היה מחליט שעליהם לשתף פעולה – הם היו צריכים לעשות זאת, גם אם זה היה כרוך בעימות בינו לבינם. בפועל זה לא קורה, כי הרבה יותר קל להקים עוד גוף, עוד משרד ועוד לשכות מאשר לטפל בשורש הבעיה: תיאום ואיגום כל המשאבים.

השורה התחתונה: הקמת הרשות יוצרת לא מעט ציפיות, שכן הטיפול בסייבר בישראל הוא מבוזר, לא מתואם ובלי ראייה כוללת, ועד עכשיו, המאמצים לפתור את זה לא צלחו. בנוסף, האיומים בזירת הסייבר הולכים וגוברים וכשם שלצבא יש רמטכ"ל שמנהל את המלחמה מתוך ראייה כללית, כך גם על הממשלה לנהל את הלוחמה בסייבר, בעיקר האזרחי, מתוך גוף אחד מרכזי עם סמכויות, ורצוי גם עם תקציבים. האם הרשות החדשה תהיה הגוף הזה? ספק גדול.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים