המשמעויות השונות של תואר ה-CIO

בחלקים הקודמים של סדרת המאמרים הצגתי את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת שלוש התקופות העיקריות בהתפתחות תפקיד המנמ"ר. הפעם אציג את המשמעויות השונות מאחורי תואר התפקיד CIO.

תואר ה-CIO התבסס והפך לנפוץ, תחילה בארגונים הגדולים ובהמשך גם בארגונים בינוניים וקטנים יותר. במקביל להתעצמות של הטרנספורמציה הדיגיטלית, החלו להופיע פרשנויות שונות לאות I המופיעה בתואר התפקיד של ה-CIO. בנוסף להגדרה הקלאסית – Chief Information Officer, החלו להופיע מונחים נוספים, שניתן להתייחס אליהם כאל זהויות (Personas) נוספות ושונות בתוך אותו תפקיד. תרשים 3 מציג זהויות אלה, שבמידה רבה משקפות ציפיות (לעתים מוגזמות) שאותו בעל תפקיד ימלא.

תרשים מס. 3 – הזהויות השונות בתפקיד המנמ"ר

התרשים מציג את המשמעויות השונות שתואר התפקיד CIO קיבל במהלך השנים. אם נוסיף גם את מימד הזמן, נוכל לראות שהמשמעויות הנוספות מייצגות את הדגש שהשתנה במרוצת השנים – מכאלה שקשורות יותר לנושאים טכניים למשמעויות יותר עסקיות. בגלל המורכבות ההולכת וגדלה בתשתיות הטכנולוגיות של הארגון, התווספה המשמעות של מנהל התשתיות הראשי (Infrastructure) למשמעות הראשונית של מנהל המידע הראשי. בהמשך, בגלל הריבוי בכמות המערכות השונות והגידול במורכבות האינטגרציה בין כל המערכות, התווספה המשמעות של מנהל אינטגרציה ראשי (Integration) לזו הראשונית, של מנהל מידע ראשי.

ככל שהטרנספורמציה הדיגיטלית התפתחה והתעצמה, נושא החדשנות (Innovation) החל לתפוס מקום חשוב בסדר היום של ההנהלה והפך למרכיב בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית. האמירה Innovate or Die, חדש או תמות, מעולם לא הייתה נכונה יותר. הטכנולוגיות הדיגיטליות אף האיצו את תהליך החדשנות והפכו למקור של הזדמנויות עסקיות חדשות, כמו גם לגורם סיכון.

פרופ' כריסטנסן מאוניברסיטת הארווארד פיתח את מודל החדשנות המערערת (Disruptive Innovation). מודל זה הצליח להסביר מדוע ארגונים גדולים ומוצלחים נכשלו בזיהוי מגמות החדשנות ונאלצו לוותר על המובילות שלהם לשחקנים חדשים ולעתים בלתי מוכרים.

הטכנולוגיות הדיגיטליות הביאו אף הביאו להאצה בתהליך החדשנות המערערת – תופעה שזכתה לשם חדשנות מערערת דיגיטלית (Digital Disruption). ארגונים החלו להבין את הסיכון שיכול לנבוע מטעות בהבנת השינויים הטכנולוגיים התכופים ואת הצורך שלהם להשקיע כל הזמן בסריקה של הטכנולוגיות החדשות ולהבין כיצד לאמץ אותן ולהתמודד באמצעותן במתחרים החדשים. ב-2014 פורסם הספר "Big Bang Disruption: Strategy in the Age of Devastating Innovation" שכתבו לארי דוונס ופול נונס. בספרם הם מתארים כיצד הטכנולוגיות הדיגיטליות הביאו להאצה משמעותית בתהליך הערעור על מודלים עסקיים קיימים וגרמו להרס של חברות בפרקי זמן קצרים מאוד. המאמר שכתבתי, "מה קורה פה? – כיצד חברות קמות ונופלות ומה הקשר בין זה והטכנולוגיות הדיגיטליות", שפורסם בגיליון 1386 מחודש פברואר 2013 של Information World מבית אנשים ומחשבים, סוקר את מושג החדשנות המערערת הדיגיטלית.

כדי להתמודד עם נושא החדשנות, ארגונים הבינו שעליהם למנות חבר הנהלה בכיר שיעסוק ויקדם אותו ואת ההתמודדות מול האתגר שהיא מציבה בפני הארגון. כך נולד התפקיד החדש – סמנכ"ל חדשנות (Chief Innovation Officer). בחלק מהארגונים תפקיד ה-CIO החל לקבל משמעות זו ולא רק סמנכ"ל מידע. בחלק אחר מהארגונים הוחלט למנות חבר הנהלה מקרב היחידות העסקיות כדי להתמודד עם אתגר החדשנות. כפי שניתן לשער, אין זה מובן מאליו שכל מנמ"ר הוא בעל כישורים טבעיים להתמודד עם נושא החדשנות, אף על פי שהוא אחד מבעלי התפקידים החשופים ביותר לטכנולוגיות הדיגיטליות.

עוד משמעות התווספה בעקבות החשיבות הרבה שהחל לקבל נושא האנליטיקה העסקית. ארגונים החלו ליישם מחסני נתונים גדולים והשתמשו במגוון רחב של כלי תצוגה, ניתוח ותחקור נתונים. כך החלה להופיע המשמעות החדשה של מנהל בינה עסקית ראשי (Chief Intelligence Officer). בשנים האחרונות, עם הופעת טכנולוגיות ה-Big Data, נושא מאגרי הנתונים הענקיים, שמכילים נתונים מסוגים שונים (למשל טקסט, וידיאו, תמונות, מפות וקול), הפך לאחד הנושאים החמים בתעשיית ה-IT, והצורך במנהל בינה עסקית ראשי הפך ברור עוד יותר. בדרך כלל, הארגונים ממנים לתפקיד זה בעלי התמחות בניתוח נתונים ושיטות סטטיסטיות – ולא מנמ"ר.

מעוניינים לשמוע עוד? הירשמו למפגש פורום C3 של אנשים ומחשבים, בו ירצה רז הייפרמן.

הכותב הינו ממלא מקום הממונה על התקשוב הממשלתי ומנהל חטיבת מערכות ושירותים רוחביים בתקשוב הממשלתי.