הצי"ד שהוכיח את עצמו

מערכות צבא היבשה הדיגיטלי כיכבו במהלך צוק איתן ועזרו מאוד בשדה הקרב ● סיקרט, לעומת זאת, מדגימה את הנזקים שיש בטכנולוגיה, אולם ניתן למנף זאת למקומות טובים הרבה יותר

צילום אילוסטרציה: דובר צה"ל

מבצע צוק איתן, שמצוי בשלבי הסיום שלו, אם לא תהיינה הפתעות, מתחיל לנפק סיפורי גבורה, ניצחון והפקת לקחים מהאנשים בשטח – אלה שעשו את העבודה במשך חודש, בתוך עזה ומחוצה לה. זו העת גם לספר את סיפורו של התקשוב במלחמה זו, סיפוריהם של אנשי הקשר, השו"ב (שליטה ובקרה) ומערכות המידע.

צוק איתן היה המבצע הצבאי הראשון שבו בא לידי ביטוי המושג "צבא יבשה דיגטלי" (צי"ד). עיקר הסיוע היה בתחום השו"ב. כפי שכתבנו בתחילת המלחמה, השו"ב היה וימשיך להיות שחקן מרכזי בכל קרב או מלחמה. התמצית שלו באה לידי ביטוי בתיאום בין הזרועות, ביכולת לסנכרן בין גורמים שונים כדי שניתן יהיה לתת את הפקודה הנכונה לחייל הנכון בשטח.

פריסת מערכת צי"ד ברמה של אוגדה ותפעול כל השחקנים בשטח אינן משימות קלות ולא מובנות מאליהן. היא תוצאה של תרגולים ואימונים שנעשו הרבה קודם.

צי"ד היא מערכת שפותחה עם אלביט בהשקעה של מיליארדים. היא החלה לפעול בעשור האחרון ובאה לידי מיצוי כעת. כל הספקנים למיניהם נוכחו לדעת, לפחות במבצע הזה, שאף מפקד לא היה יוצא לפעולה ללא המערכת הזו. כנ"ל לגבי דרגי פיקוד אחרים, שמצוידים במחשבי לוח, אמצעי תקשורת מוצפנים ומסכי פלזמה שמאפשרים להם ולכל דרג המטה הצבאי לקבל החלטות באיכות טובה יותר ומדויקת יותר. המודיעין, שגם הוא אחד מגיבורי המלחמה הזו, היה שחקן מרכזי בעולם ה-IT הצבאי.

הצי"ד בא לידי ביטוי בכל היחידות הלוחמות ותומכות הלחימה. חיל הקשר והתקשוב סיפק לכוחות הלוחמים את הציוד הטוב ביותר שאפשר היה לתת.

בשבועות הקרובים נמשיך להציף סיפורי הצלחה של יחידות התקשוב השונות במהלך המבצע. ב-C5I, כנס התקשוב הביטחוני המרכזי, שייערך בסוף אוקטובר על ידי אנשים ומחשבים, יוצגו בראשונה מאז המלחמה הישגי אגף התקשוב במהלכה. כדאי להירשם ולשריין מקום כבר עתה.

זה לא הסוד שלי

תמיד יימצאו הנבלים שישתמשו בטכנולוגיה לדברים שליליים, שמביאים גם לאסונות. זה קורה משחר ההיסטוריה, מהימים הראשונים בהם בני אדם המציאו טכנולוגיות, שבמקור נועדו להקל על חייהם. הדבר קיבל ביטוי חד יותר עם פרוץ האינטרנט, שהביא את עידן המידע. היכולת לשחרר לעיני כל העולם כל מידע שבעבר היה חסוי וסודי הביאה ללא מעט מהפכות חיוביות, אבל גם לצרות לא קטנות.

הצרה הנוכחית היא אפליקציה תמימה לכאורה שנקראת סיקרט (Secret), שבמקור נועדה לאפשר לאנשים לשתף ביניהם סודות, מבלי שיוכלו להזדהות. עד כה, במרבית האפליקציות שאפשרו לאנשים לתקשר ביניהם לא נשמרה לגמרי האלמוניות שלהם וגם אם לא הוצגו פרטיהם המלאים, ניתן היה להגיע אליהם על ידי בדיקה לא מסובכת.

בריוני הרשת פעלו גם כאן והפכו את סיקרט לאחד הסיוטים הגדולים ביותר של רבים, בהם בני נוער והוריהם. המהירות שבה הדברים התגלגלו מפחידה והגיעו עד לרמה של שיימינג, חשיפת סודות – אמיתיים או מומצאים – של אנשים שהם לא היו רוצים לספר ונזקים חמורים אחרים. מוחות רבים וטובים – מחנכים, אנשי ציבור ואנשי מקצוע – שוברים את הראש איך מפסיקים את התופעה החמורה הזו. אם להורים רבים לא היו מספיק דאגות בחודש האחרון בגלל המלחמה, הרי שבאה סיקרט ונתנה להם סיבות טובות לא לישון בלילה.

סיקרט מהווה ללא ספק דוגמה איך טכנולוגיה יכולה להרוס את החיים במקום לשפר אותם. לא מדובר רק ברכילות מזוויעה אלא הדברים יכולים לזלוג גם להדלפת סודות מסחריים וסודות מדינה, עד כדי כך שהמעשים של אדוארד סנואודן ייחשבו לעומתם למתונים.

מה עושים? ראשית, צריך להסתכל על התמונה הכללית ועל ההיסטוריה של הטכנולוגיה והשימושים הרעים שנעשו בה. דוגמה בולטת אחרת לשימוש הרע בטכנולוגיה, לפחות בישראל, היא מכת הטוקבקים, בהם אנשים מזדהים בשמות בדויים ומשחיתים עטם על כל מי שלא מוצא חן בעיניהם. יש גם את גוגל (Google), שמאחסנת כל השמצה וכל מילה שלילית שנכתבת ברשת על כל אחד על פני כדור הארץ. פייסבוק (Facebook) העצימה את התופעה והביאה אותה למקומות קיצוניים, עד כדי התאבדויות של ילדים בעקבות עליהום שעשו עליהם ה-"חברים" שלהם ברשת החברתית.

אחר כך באה ווטסאפ (WhatsApp), שהוכיחה איזה נזק עצום יכולה אפליקציה תמימה לעשות לאנשים מסוימים. הכוונה היא למשפחות ששכלו את יקיריהן בעזה וידעו על כך מווטסאפ ולמשפחות שנכתב במסרים שהועברו בשירות שהבן שלהן מת, ועברו שעות ארוכות של חרדה עד שהתברר שהוא חי וקיים. ווטסאפ שימש גם פלטפורמה לתעמולה פסיכולוגית של החמאס. סיקרט היא דוגמה חדשה יחסית עד לאן אפשר לקחת את הקיצוניות ואת הבריונות האינטרנטית, שמסוכנת לא פחות מבריונות פיזית, ולא ברור לאן היא עוד תתפתח.

עד שהמחוקק ימצא לזה פתרון, אם בכלל, הדרך היחידה, הקשה והארוכה מורכבת מחינוך, הסברה והסדרה עצמית. חייבים לסגל תרבות וכללי התנהגות גם ברשתות וירטואליות. יש להסביר ולהדריך כל גולש מה המשמעות של כל מילה שלו. העבודה צריכה להיעשות החל מבתי הספר היסודיים. המסר שצריך להעביר הוא שהאינטרנט, על יישומיו השונים, הוא דבר בלתי נמנע וחיובי, אבל יש בו דברים מסוכנים. מסתובבים בה אנשים שרוצים להזיק, שיש להם עניין לגרום לאחרים להיפגע בדרך כלשהי. אולם, הדבר הכי חשוב הוא לגרום לכך שכל גולש יפנים שגם אם עומדים לרשותו הכלים הכי טובים לשחרר מידע לאוויר העולם בכל נושא ועל כל אחד, עליו לנשום עמוק, כדי שהדברים הכי סודיים שלו או של הארגון בו הוא עובד לא יהפכו לנחלת הכלל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים