IT מציל חיים – לא רק בחירום

אחד הדברים החיוביים שייזכרו מהמלחמה שמתנהלת עתה בעזה הוא תפקודם של גופי החירום ותרומתן של מערכות המידע והטכנולוגיה. אחד הגופים הללו הוא מגן דוד אדום – גוף וולונטרי שאמון על שירותי הצלה וחירום רפואיים בכל מצב של אסון, בשגרה או בחירום.

עו"ד אורן בלושטיין, מנמ"ר מגן דוד אדום, אומר כי השקעות אדירות שנעשו בארבע השנים האחרונות במערכות השליטה והבקרה של הארגון הביאו לכך שעם פרוץ מבצע צוק איתן, מגן דוד אדום היה ערוך לכל תרחיש, עם מאות אמבולנסים וצוותי רפואיים ומתנדבים רבים.

ההשקעות, אותן הוביל אלי בין, מנכ"ל מגן דוד אדום, הן יישום של המסקנות שהוסקו בארגון בעקבות מלחמת לבנון השנייה ומבצע עמוד ענן. השינוי המרכזי הוא הקמת מוקד שליטה ארצי בגוש דן, שמהווה גיבוי "חם" ל-11 המוקדים האזוריים הפועלים ברחבי הארץ. מרכז השליטה מבוסס על מערכות מידע, תקשורת ויישומים שפותחו כולם במגן דוד אדום עצמו על ידי צוות מפתחים.

מערכות השליטה והבקרה עוקבות אחרי כל קריאה של כל אזרח ומלוות אותו עד לרגע שבו הוא מועבר לטיפול על ידי אנשי מגן דוד אדום או לטיפול רפואי אחר. מגן דוד אדום הוא ארגון חלוץ בהשקעות אלה בישראל ובעולם.

פרויקט שיתוף מידע לאומי
ה-IT מציל חיים בשעת חירום לא רק במגן דוד אדום. באחרונה, ממש בשקט וכמעט במחתרת, השלים משרד הבריאות את אחת המהפכות היותר משמעותיות בתחום התקשוב במגזר הבריאות: שילוב כל בתי החולים הממשלתיים והציבוריים בישראל במסגרת הרשומה הרפואית הלאומית או, בשמה החדש, "פרויקט שיתוף מידע לאומי". החל מהחודש הנוכחי, כל מטופל שמגיע לכל בית חולים בישראל יכול לקבל טיפול רפואי אמין וממוקד יותר בזכות הפרויקט הזה. זאת, מפני שהרופאים המורשים, הן במיון והן במחלקות הרלוונטיות, יכולים לראות את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כפי שהיא מופיעה בתיקו האישי.

המאבק על יישום הפרויקט נמשך קרוב ל-10 שנים. הוא נתקע באינסוף ועדות ממשלתיות ובכנסת. הרעיון של שיתוף מידע או חשיפת מידע רפואי לעיניהם של רופאים לא מורשים החריד את ארגוני זכויות האדם והארגונים שפועלים לשמירה על הפרטיות. שרי בריאות באו והלכו, ואף אחד לא הצליח להזיז את העגלה. תרמו לתקיעה הזו חוות דעת של מבקר המדינה ויועצים משפטיים שטענו כי נדרשת חקיקה שתאשר את המהלך הדרמטי הזה, שאגב, אין לו אח ורע בשום מדינה מערבית.

התקיעה נמשכה עד שהגיע למשרד הבריאות ד"ר רוני גמזו, המנכ"ל היוצא של המשרד, שהחליט שהוא לא ממתין לחקיקה ונתן אור ירוק ליישום המערכות בבתי החולים. הייתה לד"ר גמזו הברקה נוספת, שיש אומרים שהצילה את הפרויקט: הוא החליט לשנות את שמו – מ-"רשומה רפואית לאומית" ל-"פרויקט שיתוף מידע לאומי".

יישום הפרויקט כלל התאמת מערכות מידע. מי שייהנו ממנו, חוץ מהמטופלים, אלה קופות החולים, שיקבלו חיווי עדכני ומדויק יותר על חברי קופה שמאושפזים בבתי חולים ברחבי הארץ. אגב, המהלך הזה כבר קיים מזה שנים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית וגם בבית החולים רמב"ם בחיפה, באופן חלקי.

מרכיב מאוד חשוב בפרויקט זה הוא, כמובן, נושא האבטחה. בדיון שנערך בכנסת בנושא זה במאי השנה אמר איציק כוכב משירותי בריאות כללית: "מצב אבטחת המידע הרפואי של האדם במדינת ישראל אינו טוב. כל מייל שנשלח לרופא על ידי המטופל או על ידי גוף אחר שהוא מחוץ לדומיין יכול להיות מחר בכל מקום, כולל בפייסבוק (Facebook). אולם, המערכת של 'רשומה רפואית לאומית' היא מערכת סגורה, מפוקחת ואינה גלויה לעולם הרחב, ולכן אני מברך עליה".

ד"ר גמזו, שהשתתף גם הוא באותו דיון, הגן על החלטתו להניע את הפרויקט בלי חקיקה. הוא ציין כי "התהליך החל ב-2004 וכשהגעתי למשרד ב-2009 ראיתי שהוא תקוע. אין צורך בחקיקה אלא בתקנות משנה, תחת תקנות חוק זכויות החולה".

הנה דוגמה כיצד מערכות מידע יכולות לייעל ולהיטיב את הטיפול הרפואי מבלי לפגוע בזכויות החולה. ההפרדה בין תהליך החקיקה לביצוע בשטח היא מהלך נכון ועוקף ביורוקרטיה. שילוב מערכות מידע במערכת הרפואית פורש כנפיים לתחומים רחבים ורבים. מדברים על כך שבעתיד הלא רחוק כמעט כל מכשיר רפואי, בתוך בית החולים או מחוצה לו, יהיה מחובר לרשת האינטרנט וליישומי מידע שונים. זהו אתגר אבטחתי וטכנולוגי עצום שטובי החברות הטכנולוגיות משקיעות בו משאבים רבים. הדברים משתלבים היטב עם מסקנות ועדת גרנר, שעסקו בשיפור וייעול הטיפול הרפואי במערכת הממשלתית-ציבורית. ה-IT הוא שחקן ראשי במהלך זה ואת התוצאות עוד נראה בשנים הבאות.

מתעניינים במיחשוב ובתקשוב במגזר הבריאות? הירשמו לכנס Smart Doctor של אנשים ומחשבים.