מו"פ בהיבט תעסוקה

אין ספק שחשוב להשקיע בפריפריה - להזרים כספים, ליצור מקומות תעסוקה ולשפר את התשתיות ● למרות זאת, על משרד התמ"ת והשר המוביל אותו, להבין שההיי-טק לבדו לא יכול להיות הפתרון ● אל תפילו הכל עלינו

פגישות תדרוך עם המדען הראשי ושר התמ"ת הן ריטואל שתסריטו ידוע מראש: הממשלה מאשרת תקציב למדען, הוא אף פעם לא מספיק, המדען מזהיר, העיתונים מפרסמים כותרות זועקות – ופה זה נגמר.

על הבמה כעת משחקים בנימין (פואד) בן אליעזר – שר התמ"ת, והמדען הראשי במשרד – ד"ר אלי אופר. לזכותו של אופר ייאמר, כי הוא סוס מרוצים ותיק, שכבר סחב על גבו שורה של שרי תמ"ת – אחד מהם אפילו היה ראש ממשלה לאחר מכן. עם כולם הוא "הסתדר": בפני כולם דאג להניח את המספרים, הטבלאות והאקסלים, עם ההסברים על עד כמה המצב רע ועגום.

גם השר הנוכחי, בן אליעזר, הוא שועל קרבות מנוסה, המכיר היטב את כל נפתולי הממשל והפוליטיקה. כבר בתחילת דבריו בתדרוך העיתונאים שנערך שלשום (ג'), הבהיר פואד, כי הוא רואה את נושא ההשקעות במו"פ לא רק דרך התרומה לייצוא הישראלי, אלא גם עד כמה זה יתרום לצמצום האבטלה.

בחוברת שהכין המשרד לקראת התדרוך מופיעים נתונים ועובדות המציגים כיצד המו"פ מחולל תעסוקה. מהנתונים עולה, כי 80% מתקציב תוכניות המו"פ מהווה מימון שכר עובדי מו"פ בתוכניות המאושרות על ידי הלשכה. במונחים של פואד, 1.470 מיליארד שקלים – תקציב המדען המאושר, פירושו 60 אלף מועסקים במעגל הראשון והשני. ה-"חור" שנוצר בתקציב המדען, כ-450 מיליון שקלים, מאיים לשלוח ללשכת התעסוקה עוד כ-20 אלף איש. בינתיים, אף אחד עוד לא קם. ואם זה לא מספיק, אז הנה עוד נתון: השקעה של מיליון שקלים, מביאה ל-45 מועסקים.

חזון התעשייה המסורתית

אחת המשימות שהטיל השר בן אליעזר על המדען הראשי, היא לגייס אנשי היי-טק לטובת התעשייה המסורתית. התעשיות הללו לא השקיעו אף פעם יותר מדי משאבים בחידושים טכנולוגיים ובהיי-טק. בעלי המפעלים ומנהליהם חיו בתחושה שכל עוד אפשר להעסיק עוד כמה פועלי ייצור ליד מכונות מיושנות – זה עדיף מאשר להשקיע בתהליכי עבודה חדשים, קרי במערכות מיחשוב ומידע.

ב-2004 פורסם מחקר שערך פרופסור צבי אקשטיין, שמוכיח, כי הפריון הנמוך בתעשיות המסורתיות והוא אשר מוביל לתוצאות נחותות במונחי תוצר לעובד. בין השנים 2006 ל-2008 הקצה המדען הראשי כ-60 מיליון שקלים לטובת העניין. בינתיים, קמה ועדה נוספת, בשם ועדת מקוב, שהמליצה על שורת צעדים אופרטיביים להעלאת הפריון בתעשייה המסורתית, ואף נבנתה מסגרת תקציב בהיקף של 381 מיליון שקלים, שכבר היתה אמורה מזמן להיות מיושמת. היו מי שהיו תמימים מספיק לחשוב ולהציע שב-2011 יקצו לנושא 750 מיליון שקלים נוספים. כמובן ששום דבר לא יצא אל הפועל.

עכשיו בא השר בן אליעזר ומציע הצעה הגיונית לכאורה: להפנות את מובטלי ההיי-טק הרבים שנפלטו לשוק בשנה האחרונה אל המפעלים המסורתיים, כדי שירימו שם את כל נושא הטכנולוגיה. התוכנית עדיין בשלבי הקמה, ולא אושרה עוד על ידי האוצר. אבל עוד לפני שהאוצר ידון בכך, כדאי מאוד שאנשיו של פואד יחשבו האם זה מה שיפתור את הבעיה. השכר שמשולם באותם מפעלים מסורתיים לא בדיוק תואם את רמות השכר הנהוגות בחברות היי-טק.

מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, "גילה" לי לא מכבר סוד ידוע, כי במקרה של חלק גדול מהמובטלים, הלשכה לא יכלה למצוא להם עבודה בגלל פערי השכר היו גבוהים מדי. האם אותן תעשיות מסורתיות תהיינה מוכנות לעמוד בציפיות השכר של אותם אנשי היי-טק? האם מנהלי המפעלים ערוכים להיכנס להשקעות כדי לקדם את עסקיהם? השאלה נותרת פתוחה…

מנטרה ושמה פריפריה

והנה משהו שבהתאחדות האלקטרוניקה והתוכנה לא יאהבו: רעיון אחר של השר, שמציע הקמת מרכזי תעסוקה בפריפריה. הנושא הזה עולה בכל דיון שעוסק במצב עיירות הפיתוח בצפון או בדרום. פואד אף קבע מסגרת תקציבית של 100 מיליון שקלים בשנה, בתקווה שהאוצר יאשר את זה.

אך לפני שאנשי השר ילכו לשכנע את האוצר, הם יצטרכו לשכנע את התעשיינים. בקרב חלק גדול מהם קיימת הסתייגות מהתוכנית – לא מפני שהם נגד חיזוק הפריפריה, אלא משום שבתוך עמם הם יושבים והם לא מאמינים שניתן לקחת היום מהנדסי היי-טק, ולשלוח אותם לבאר שבע.

"מדינת ישראל חיה בין גדרה לחדרה", התבטא באוזניי בעבר איש היי-טק ותיק. "נכון שזה לא טוב, אבל מה רוצים מאיתנו? שאנחנו נשנה את המאזן הסוציו אקונומי בישראל?". אותו איש היי-טק לא בודד בעמדתו. נכון להיום, מרבית הסטודנטים שיוצאים לשוק הם מאזור המרכז – חלקם אמנם הגיע מהפריפריה, אך להם חשק לחזור לשם.

פרופסור אבישי ברוורמן, שבמשך שנים נלחם על העברת תקציבים לנגב, נהג לומר שהמרכז זה באר שבע והפריפריה היא תל אביב. פרופ' ברוורמן גם דואג להסביר שהוא אינו מתלוצץ – ושהוא באמת חושב כך. אבל כעת ברוורמן הוא פוליטיקאי, בדיוק כמו פואד. הם אפילו חברים באותה מפלגה. לפחות מפואד אפשר לצפות שיראה את המציאות בעיניים קצת יותר מפוכחות. העדפה לפריפריה היא סיסמה יפה, יעד לאומי שחשוב לשאוף אליו, אבל עם כל הכבוד להיי-טק, אי אפשר להפיל את זה רק על הכתפיים הצרות שלנו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים