כיצד המנמ"ר צריך להיערך לעידן הדיגיטלי ולהישאר בחיים?

מערכת היחסים בין עולם המיחשוב הארגוני הישן והמסורתי לעולם הדיגיטלי ידע עליות ומורדות, ועד כה ניתן לומר שהיא נעה בין תקווה לפחד. מנמ"רים התבצרו בחומות הרשת הארגוניות שלהם, צפו בשקט יחסי במהפכה הדיגיטלית וחיכו בסבלנות שהסערה תעבור. חלקם "סוסים ותיקים" שכבר ראו הכול ושמעו הכול, צפו בטרנדים פורצים ונעלמים, וראו שעולם כמנהגו נוהג. אלא שהפעם זה שונה: המהפכה הדיגיטלית לא עושה שום סימנים שהיא מתכוונת לרדת מהבמה.

כרגע, המנמ"רים נמצאים יותר בצד של הפחד מפני המהפכה. הם מפנימים שהיא מתדפקת על דלתותיהם ושהגיע הזמן שהם התייחסו לעולמות המובייל והרשתות החברתיות ברצינות הראויה. "המנמ"רים מבינים שעוד מעט העולם הדיגיטלי יהיה אצלם על השולחן, בתוך ארוחת הצהריים שלהם", כפי שהתבטא אחד הדוברים בכנס מנמ"רים שנערך לא מכבר באוניברסיטת MIT האמריקנית.

משתתפי הכנס יצאו ממנו עם מספר תובנות וכלים כיצד להיערך לעידן החדש. הדילמה הראשונה שנוצרת בקונפליקט בין שני העולמות היא ההתלבטות של המנמ"ר האם לקנות פתרונות מתאימים או לפתח כאלה בתוך הארגון. מומחים ממליצים שלא לפתח את הפתרונות בפנים, מה שנוגד לתפיסת עולמו של המנמ"ר ועלול להוביל למשבר חמור בהקשר זה. ההסבר שניתן בכנס הוא שעם כל כך הרבה מערכות מידע ומומחים לשווקים מגוונים, מנהלים רבים סבורים שאין זה הגיוני ליישם רק את הידע הפנים ארגוני כאשר מדובר בעולם הדיגיטלי. זאת, מאחר שנדרשות שם מיומנויות שונות מאשר ידע ב-SQL ועוד. הדוברים ציינו שעל המנמ"ר להסתכל על כלל הארגון, השווקים בהם הוא מתמודד וההשלכות שיש ליישום כלים דיגיטליים על חלקים שונים בארגון.

הנקודה הזו מתחברת לתחום אחר, הקשור לתפקידו של המנמ"ר, שמאופיין כיום כסוכן טכנולוגיה. בתור שכזה, הוא יעשה כל מאמץ לשמר טכנולוגיות בתוך הבית, מה שיוביל אותו, למשל, להתנגדות למיחשוב ענן. אבל, על פי משתתפי הכנס, דווקא החשש מפני העידן הדיגיטלי מוכיח כי המחיצות בין ה-IT לליבת העסקים של הארגון נפלו מזמן. מצב זה מהווה הזדמנות למנמ"ר להגביר את השפעתו ולחזק את מעמדו בארגון. לכן, התובנה החשובה שיצאה מ-MIT למנמ"רים: שחררו, אל תחזיקו הכול אצלכם. קנו במקום לפתח.

הכול נמדד במבחן התוצאה
אחד המאפיינים המרכזיים של העידן הדיגיטלי הוא שהכול נמדד במבחן התוצאה. המנמ"ר נמדד בשירות ובפתרונות שהוא מספק ללקוחות הפנימיים שלו והארגון נבחן באופן בו הוא נתפס בעיני הלקוח החיצוני. על פי דוברי הכנס, עובדה זו חייבת להשפיע על דרך חשיבתו ועבודתו של המנמ"ר, ולכן חשוב שיסתכל על הטכנולוגיה כעל מוצר מדף, נזיל ובר שינויים.

דברים אלה הביאו לתובנה חשובה אחרת: המומחים ממליצים לכלל הארגון ליישם את התפיסה האג'ילית, לתרגם אותה מעולם הפיתוח לעולמות האחרים בהם הארגון פועל. אג'יליות פירושה גמישות ויכולת התאמה למציאות משתנה – תכונה שחסרה כמו אוויר לנשימה לארגונים המסורתיים.

תובנה נוספת שהמנמ"רים יכולים לשאוב מהאירוע: עליהם להוכיח כל הזמן את הערך העסקי שלהם. הימים שבהם היה ביכולתם לשכנע את ההנהלה לתקצב פרויקטים מבלי לטרוח יותר מדי להוכיח את ה-ROI שלהם חלפו מהעולם.

בסופו של דבר הסכימו משתתפי הכנס שהמעבר לעולם הדיגיטלי הוא עניין בין דורי ושהרגלים ישנים משתנים לאט. לכן, מנמ"רים צריכים לדעת לדבר עם מועצת המנהלים בצורה שונה לגמרי מאשר הם מדברים עם האנשים שלהם. תובנה נוספת שעלתה, ישנה יחסית, היא שעל המנמ"ר להכיר את מנהל השיווק, לעבוד איתו בצמוד ולא לראות בו יריב.

לסיכום, יש מנמ"רים שהעידן החדש מרגיז אותם והם מתריסים מיד: "האם ב-2014 עדיין צריך להוכיח את החשיבות של IT בכל ארגון, שהארגון לא יכול להתקיים בלי IT?" נכון שאין כיום ארגון ללא IT אבל על המנמ"רים לזכור שכמעט שאין שירות שהארגון יכול לספק ללקוח ללא ה-IT. יש כאן מאזן אימה שמתפתח לאט, כאשר השליטה על עוצמות הלהבה אינן בשליטת המנמ"ר אלא בשליטת הנהלת הארגון. כל עוד המנמ"ר יענה על הציפיות של הארגון הוא יקבל תמיכה מההנהלה, אבל ברגע שהמנהלים יחושו שהחלופות הדיגיטליות זמינות יותר ואולי זולות יותר, הם לא יהססו להסיר את התמיכה מאנשי ה-IT.