סלקום העמיסה נפח גלישה על הלקוחות – ותפצה אותם

חברות הסלולר נוהגות מדי פעם לשלוח אלינו הודעות עם מסרים פרסומיים, ואף מצרפות מסרים כאלה לדפי אינטרנט שאנחנו גולשים בהם, אם הגלישה מתבצעת דרך הפורטל שלה. המסרים הללו חוסמים לנו מקום במכשיר ונפח גלישה.

בית המשפט נדרש לנושא באחרונה, במסגרת תביעה שהגיש אלון ריינהרץ נגד סלקום (ת"צ 36022-11-09). ריינהרץ ביקש להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית, בטענה שהחברה חייבה אותו ואת יתר לקוחותיה על תעבורת אינטרנט שהם "בזבזו" בגלל באנרים שיווקיים שהיא עצמה פרסמה.

לטענת ריינהרץ, העמסת הבאנרים על דפי האינטרנט הביאה לחיוב בנפח גלישה גדול יותר ולמעשה צמצמה את חבילת הגלישה אותה רכשו הלקוחות. הוא ביקש לפצות אותו ואת יתר חברי הקבוצה בהשבת כל אותם סכומי היתר שנגבו בגין נפח הגלישה הזה. עילות התביעה היו, בין היתר: הטעייה, ניצול מצוקת הצרכן והוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, האוסר על משלוח דברי פרסומת ללא הסכמת הנמען.

לפני שסלקום הגישה את תשובתה, ו-ודאי לפני שהעניין הגיע לדיון בבית המשפט, הגיעו הצדדים לפשרה, במסגרתה הודתה חברת הסלולר שגבתה חיובי יתר, אולם טענה כי מדובר בטעות וכי לא הייתה לה כוונה לבצע את הגבייה. בית המשפט קיבל את הסדר הפשרה, לפיו מתחייבת סלקום להשיב את הסכומים שגבתה בגין נפח הגלישה שנובע מהבאנרים, בסך של 761,926 שקלים, בכפוף להצהרה שנתנה סלקום לפיה זהו הסכום שנגבה ביתר, בהתאם למספר חברי הקבוצה. השופט פסק כי סלקום תשלם למבקש עצמו 32,800 ש"ח ולבא כוחו 60 אלף שקלים.

על פי הפסיקה שניתנה, אין חולק שסלקום נהגה לחייב את כל חברי הקבוצה בגין נפח הגלישה הנובע מהבאנרים ומשכך, השאלה האם החיוב היה כדין משותפת לכלל חברי הקבוצה שביקשו להכיר בתביעה כייצוגית. כמו כן קבע בית המשפט כי מדובר בהסכם ראוי, הוגן וסביר.

בודק שמונה מטעם בית המשפט קבע כי חלק מהמצטרפים לבקשה זכאים לפיצוי מינימלי בלבד, של מספר שקלים או אף אגורות, והציע ליצור מהסכומים הללו קרן תרומה. הצדדים הסכימו להצעה אולם בית המשפט דחה אותה, בכך שקבע כי אחת ממטרות החוק היא להשיב פיצוי לנפגע. משכך, על פי ההחלטה, במקרה זה אין זה ראוי להעדיף מנגנון של תרומה על פני פיצוי ישיר לכל אותם הלקוחות שנפגעו.

עם זאת, בית המשפט ציין כי הסיכויים של התביעה להתקבל לו הייתה מתבררת עד תומה היו אפסיים, מאחר שריינהרץ עתר לקבלת פיצוי סטטוטורי מכוח חוק התקשורת, בעוד שחוק עוולות תובעות ייצוגיות לא מאפשר קבל פיצוי סטטוטורי.

נראה שהשיטה הזו של סלקום היא עוד אחת מהשיטות שהיא נהגה לגבות באמצעותן סכומים מלקוחותיה, שעה שהיא מפחיתה את היקף השירות שהיא נותנת ללקוח באמצעות העמסת מידע ומסרים פרסומיים. המידע הזה תורם לה אבל מפחית את יכולתו של הצרכן ליהנות באופן שלם ומלא מהמוצר אותו הוא רוכש.

הכותב עוסק מזה כ-14 שנים בתחום המשפט והטכנולוגיה, והוא מומחה בדיני אינטרנט, דיני מחשבים וקניין רוחני. גילוי נאות: הכותב תבע את סלקום בתובענה ייצוגית אחרת בעצמו, שגם היא הסתיימה בהסדר פשרה.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.