מנהל בשלט רחוק: עלבון או צורך השעה?

בתחילת השבוע התבשרנו כי HP החליטה למנות את דיוויד לנדר, סגן נשיא בחברה העולמית, לנהל את HP ישראל. היום (ד') החברה אישרה זאת רשמית.

ההחלטה על כך התקבלה ברגשות מעורבים בקרב בכירי הענף – ובצדק. מצד אחד, התגובה המיידית היא של תמיהה ועלבון. האם מדינת ישראל לא מספיק חשובה ומוערכת בעיני ההנהלה העולמית של HP, עד כדי כך שהיא ממנה מנהל בשלט רחוק, שכלל לא מכיר את השוק הישראלי ולא פעל בו מעולם? האם אין בתוך שורות HP ישראל מועמדים ראויים שיכולים למלא את מקומו של יהושע בקולה, או מועמדים חיצוניים שלא יהיו שוב ושוב על קו תל אביב-לונדון?

מצד שני, אומרים אותם גורמים, הסיבה המרכזית היא המציאות הכלכלית, שמחייבת את הנהלת החברה לצמצם את מספר הבכירים בה, להקטין את מספר סגני הנשיא ולאחד כוחות. HP, כחברה גלובלית, רואה בישראל סניף לכל דבר, כמו סניפים אחרים בעולם, ולכן נטל הנשיאה בקיצוצים חל גם עלינו.

עוד אומרים אותם גורמים כי המגמה הזו, של ביטול מנהלי סניפים באזורים מסוימים, קיימת בכל החברות הרב לאומיות והיא תמשיך להיות מיושמת בשנים הקרובות, ככל שהנסיבות בכל אזור יאפשרו זאת. כלומר, על כל מנהל מקומי של סניף או אזור שיפרוש לא ימונה מנהל מקומי אחר, אלא אחד מחברי ההנהלה שיוצנח לתפקיד.

אותם גורמים, שמסרבים להיעלב מהמהלך, מציינים כי סוד גלוי הוא שמרחב הסמכויות של מנהל סניף מקומי מוגבל, בגלל המבנה המטריציוני של החברות הרב לאומיות. בפועל, מרבית חברי ההנהלה וראשי התחומים ב-HP ישראל לא דיווחו ישירות לבקולה.

מנהל מקומי של חברה רב לאומית כמנהל מכירות
אז מה נותר למנהל הסניף? הציניים שבחבורה מתארים את התפקיד כ-"מנהל החניון", ממונה על הצדדים האדמיניסטרטיביים של ניהול הסניף כארגון. זאת משימה חשובה בפני עצמה, בהתחשב בגודל הארגון ובפעילותו. אם רוצים להיות קצת יותר רציניים, מנהלים בחברות רב לאומיות אומרים במפורש כי תפקידו של מנהל הסניף הוא קודם כל להיות מנהל המכירות הראשי. בזה הוא אמור לעסוק רוב זמנו. מכאן שיכולים מנהלי החברות הגדולות היושבים אי שם מעבר לים להניח שכדי להעסיק מנהל מכירות בכיר, אין צורך לתת לו תואר של סגן נשיא או אפילו מנהל בכיר, עם כל משמעויות התגמול הנדרשות.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל מי שסבור שבאמת אפשר לנהל חלק כל כך גדול ומשפיע ב-HP כמו HP ישראל בשלט רחוק, עלול לגלות שהוא טועה. מנהל סניף הוא לא רק מנהל מכירות אלא גם פותח דלתות. הוא זה שמסייע לסגור עסקאות, הוא זה שמוזמן לדרגים בכירים אצל לקוחות גדולים, הוא זה שנמצא בקשר עם גורמי שלטון וגורמים מרכזיים במשק, והכי חשוב: הוא השגריר הנאמן של הסניף הישראלי בפני הבוסים שלו.

הקונפליקט בין מנהל ישראלי למנהל בחו"ל קיים כבר שנים רבות. שם לא יכולים לראות הרבה מאוד דברים שרואים מכאן, כי בכל זאת, ישראל היא לא מדינה אירופית כמו הולנד, איטליה או גרמניה. היא פועלת במזרח התיכון. יש בשוק שלה מאפיינים רבים ששונים ממקומות אחרים, הרבה מאוד חוסר ודאות ולא מעט רגולציה. מי שלא חי פה, מי שלא גר כאן ועובד כאן, לא יבין זאת.

בנוסף לטיעונים אלה, יש בהחלטה תמוהה זו של הנהלת HP העולמית משום פגיעה חמורה במוטיבציה של העובדים והמנהלים. חלק מהם סומן בשנים האחרונות כמי שעשוי לרשת את בקולה ביום מן הימים. זהו תהליך טבעי, שצריך להיות מקובל בכל החברות. הוא קרה גם ביבמ (IBM), שם היו לפחות שני מועמדים שעברו סבבים שונים בדרך למנכ"לות. למרות זאת, אין מקרה יבמ דומה למקרהHP , שכן ככל הידוע, דיוויד לנדר לא מתכוון לעשות עלייה בקרוב.

בשורה התחתונה, אחרי שמזקקים את כל הטיעונים בעד ונגד המהלך, ההחלטה של הנהלת HP העולמית שלא למנות מנכ"ל שגר בארץ ל-HP ישראל משאירה טעם מר של חמיצות ואפילו עלבון – לא רק ברמה האישית, כישראלי, אלא גם לאור הנתונים וההיסטוריה של החברה. HP החלה לפעול בישראל ב-1957. עד 1998 היא התנהלה באמצעות מפיץ מקומי ראשי, עד שהחליטה להקים פה סניף ישיר. במהלך השנים השקיעה החברה בישראל יותר משישה מיליארד דולר, ברכישת חברות ובמו"פ. ישראל היא הסניף השביעי בגודלו של HP מחוץ לארצות הברית, והיא מעסיקה בארץ כ-6,000 עובדים. גם עובדה זו לא מנעה מהנהלת HP להחליט שישראל לא ראויה למנכ"ל משלה. יש לקוות שהמהלך לא ישפיע על חברות אחרות ללכת בעקבות HP, כי אם הן יעשו זאת, עלול מעמדה הבינלאומי של ישראל כאומת ההיי-טק להיפגע קשות.

כך או כך, מה שצריך לעשות ברגע זה הוא לאחל הצלחה למנכ"ל החדש, שיגור היכן שיגור. הצלחתו חשובה לא רק לו אישית ולחברה, אלא לכולנו.