בריחת המוחות מצה"ל: הכתובת הייתה על הקיר

כותרות העיתונים עוסקות ביומיים האחרונים בתופעת בריחת המוחות מצה"ל. נתונים שנחשפו על ידי אגף כוח אדם בצה"ל מציירים תמונה מדאיגה של כסאות של מתכנתים, מהנדסים ובוגרי מדעים שהולכים וננטשים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, לטובת הסקטור האזרחי. הנתונים האלו שוחררו בהקשר לכך שהזירה הטכנולוגית הופכת להיות יותר ויותר קריטית בהיערכות הצבא למלחמה הבאה, כולל התמודדות עם אתגרי הסייבר למיניהם. כעת, מציבים ראשי היחידות העיליות ואנשי אגף כוח אדם דגל אדום, ויוצאים לקמפיין ציבורי, מתוקשר, בין היתר כדי למנוע את גל הפיטורים הקשה שצה"ל עומד לעבור.

מצוקת כוח האדם לא החלה אתמול ולא שלשום. המחסור בכוח אדם איכותי בצה"ל נובע מבעיה חמורה לא פחות במקור ההזנה שלו, מערכת החינוך. אם בעבר בוגרי מגמות ההצטיינות של החינוך הטכנולוגי היו מגיעים ליחידות המקצועיות בצבא, והיה ברור שזה מסלול ההתקדמות של אותם צעירים, הרי שבשני העשורים האחרונים השורות הולכות ומדלדלות. הדברים נאמרו כמעט בכל פורום של אנשי חינוך, תעשיינים, אנשי צבא , בדיונים בכנסת, בממשלה ובתוך משרד החינוך עצמו.

רק בנובמבר האחרון הופיעה האלופה אורנה ברביבאי, ראש אגף כוח אדם בצה"ל, בוועידת התעשיינים. היא אמרה חד משמעית בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: החינוך הטכנולוגי לא עומד בדרישות צה"ל. כלומר, הבעיה אינה רק במספר הבוגרים המגיעים אלא באיכותם. גם היא חזרה והדגישה כי בשנים הקרובות צה"ל יצטרך מאות מהנדסים וטכנאים.

היא סיפרה באותו כנס כי בלית ברירה היא נאלצת לגייס לשורות היחידות העיליות בוגרי תיכון שהלכו ללמוד ספרות או מדעי החברה ולהכריח אותם ללמוד מקצועות טכנולוגיים, למרות שהם לא רצו בכך. מדובר במצב אבסורדי, אמרה האלופה – אלו שיכולים ורוצים ללמוד את המקצועות הטכנולוגים לא מגיעים לכך, כי לא מאתרים אותם ולא מנתבים אותם, ואלו שלא רוצים עושים זאת בכפייה כי ככה הצבא בנוי. הדברים הדהדו באולם, אבל כצפוי לא גרמו לאיש במערכות החינוך לקום ולעשות מעשה.

צריך לומר בהגינות כי מזה כמה שנים, מאז שהשר גדעון סער התווה את תוכנית התקשוב למאה ה-21, מורגש שינוי בכל מה שקשור לחינוך הטכנולוגי. אבל הקצב הוא איטי, הגידול במספר התלמידים הפונים ליחידות של מצוינות טכנולוגית (5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות מדעים, וכו') הולך וקטן.

בנייר עמדה שנכתב לקראת כנס הרצליה האחרון של המרכז הבינתחומי, נאמר בין היתר: "בהתאחדות התעשיינים מדברים על מחסור של כ-3,500 הנדסאים, וגם בצה"ל מדווחים על ירידה של כ-20% בבוגרי החינוך הטכנולוגי שהתגייסו ובירידה באיכות המקצועית של בוגרי החינוך המקצועי-טכנולוגי הנקלטים לצה"ל. ירידה זו גורמת למחסור חמור בכוח אדם בצה"ל, בעיקר בתחומים: מכונות, חשמל ואלקטרוניקה, וצה"ל נאלץ להכשיר בעצמו לתפקידים הטכניים (עליה של 84%)".

אבל הייאוש הוא הרבה יותר גדול. מי שקצת נובר בנתונים הכלליים של בוגרי התיכון בישראל, יגלה את המציאות הדיכאונית המוכרת לכולם.

"מעבר לערך הכלכלי, לחינוך המקצועי והטכנולוגי יש ערך חברתי משמעותי" נאמר באותו מסמך . "במדינת ישראל רק 50% מבוגרי התיכון מסיימים עם תעודת בגרות! 33% מכל שנתון ממשיך ללימודים אקדמיים, כאשר נתון זה נמצא בירידה מתמדת. רק 20%  מהפונים לתחומי המדע והטכנולוגיה מוסמכים במסגרות המקצועיות. כלומר שליש מתלמידי ישראל נותר ללא הסמכה מקצועית או בגרות".

במצב העניינים הנוכחי, לא ברור מהיכן צה"ל מתכוון לגייס בעוד כמה שנים את הלוחמים הטכנולוגיים שלו. את התשובה לשאלה הזו צריכים לתת ראשי מערכת החינוך בישראל ובראש וראשונה שר החינוך. הדבר הראשון שהוא עשה כאשר נכנס לתפקידו, הוא להקפיא את פרישת תוכנית הכנת מערכת החינוך למאה ה-21 בעלות של 300 מיליון שקל. הקיצוצים בתקציבים, אמנם של כל משרדי הממשלה, שוב פגעו בילד החורג של מערכת החינוך, החינוך הטכנולוגי. וכאן, אם תרצו, מתחילה הבעיה. למדינת ישראל יש מספיק משאבים וגם ילדים מוכשרים שיכולים למלא את כל הדרישות של היחידות הטכנולוגיות.  בתי הספר מלאים במוחות מבריקים בפוטנציה, שכל מה שצריך זה לאתר אותם ולזרוע בהם את הזרעים שמהם ינבטו אותם מוחות מבריקים בצה"ל ובאזרחות. זו שאלה של סדרי עדיפויות, של מיצוב והעמדת תחום אחד על פני אחרים.

בראש וראשונה צריך לפתור אתגרי משילות או אתגרי אגו בין שני משרדים: משרד החינוך האחראי על החינוך הטכנולוגי בבתי הספר, לבין משרד הכלכלה שבאופן מסורתי כל נושא ההכשרה המקצועית נתון תחת פיקוחו. מזה שנים דורשים שרי החינוך משרי הכלכלה (או התמ"ת בעבר) שישחררו ממשרדם את התחום הזה, כדי שיהיה אפשר לטפל ולגדל בוגרים ליחידות טכנולוגיות ולתעשיה בצורה הוליסטית ומתואמת. נכון לעכשיו כל פניותיו של שר החינוך שי פירון לשר הכלכלה נפתלי בנט בנושא זה הושבו ריקם. אילו בממשלה היה בעל בית, בדמות ראש ממשלה, מן הסתם היה מכריע לכאן או לכאן. התוצאה באה לידי ביטוי בין היתר במערכה הנוכחית שמנהל הצבא על שימור המוחות המבריקים שנוטשים אותו, ובעיקר על אלו שלא באים למלא את מקומם.