גמר גביע המדינה בכדורסל כמשל

חזרתי זה עתה (זמן כתיבת הטור) מהדרבי התל אביבי בכדורסל, בו חגגנו, הצהובים, את הבסת האדומים. עם זאת, אני רוצה להביא בפניכם היום סיפור ממשחק גמר גביע המדינה בכדורסל, שהיה ביום ה' האחרון. במשחק עצמו, מכבי גברה על האילתים הסימפטיים וזכתה בגביע, אבל מה שקרה בחוץ, לפני המשחק, היה כשל ארגוני קולוסאלי. רכישת הכרטיסים הייתה טלפונית ובאינטרנט, ומשיכתם בוצעה מקופות האצטדיון בערב האירוע. אלפי אוהדים מצאו את עצמם עומדים בתורים אינסופיים מול הקופות. מאות מהם עוד היו תקועים שם כשהמשחק התחיל. אי אפשר היה לדחות את פתיחתו – הטלוויזיה משדרת, נשיא המדינה מכבד את המעמד. אישית, הסתדרתי בזכות חברה קרובה שהגיעה מוקדם.

בסוף הרבע הראשון המארגנים התייאשו ונתנו למחכים להיכנס לאצטדיון ללא ביקורת כרטיסים וללא בדיקה בטחונית, אחרת המשחק היה מגיע לפחות למחצית כשהם עוד בחוץ. מזעזע. הנשיא בפנים ומכניסים אוהדים ללא בדיקה בטחונית! כשקראתי על זה לא האמנתי, אבל ידידי הטוב, צביקה אולקניצקי מ-CA, סיפר לי את זה בפלאפל לפני הדרבי. הוא העיד שהוא עצמו היה בין האוהדים האלה והציע לי לכתוב על זה טור.

אפשר היה למנוע את השערורייה הזאת בצורה כל כך פשוטה. הרי קיבלנו כולם אישור במייל על הרכישה. כל מה שצריך היה לעשות הוא לתת את האפשרות לשלב באישור את הברקוד, לבוא עם זה למגרש מודפס או בסמארטפון ולגשת ישירות לשערי הכניסה. השומרים מצוידים ממילא בקוראי ברקוד. האם זאת חדשנות? לא ממש. מדובר בשיטה שכבר קיימת שנים עם כרטיסי עלייה למטוס וכרטיסים לקולנוע.

הסיפור הזה מחבר אותי לטור מהשבוע שעבר, על הקצב המטורף של החיים עם הסחרור הטכנולוגי, ולפנל "העידן הדיגיטלי", שהתקיים אתמול (א') בכנס Kickoff 2014 של אנשים ומחשבים, בו נטלתי חלק. תקציר: האמצעים הדיגיטליים של היום יומרו במיחשוב לביש ואלה יוחלפו באינטרנט של הדברים – הכול מחובר להכול (Connected home ,Connected car ,Connected person). מציאות שדורשת בין השאר היערכות מתאימה להגנת סייבר, כי הסיכונים כבר נוגעים לעורקי החיים.

אני רוצה, כהמשך לאמור, להציג תפיסה חדשה לגבי מערכות מידע. יש חלוקה מסורתית בין מערכות מידע (ניהוליות, מסחריות, תפעוליות וכו'…) למערכות משובצות מחשב וזמן אמת. נדמה לי שהגבולות מתחילים להיטשטש והעולם הקלאסי של מערכות המידע מתקרב במאפייניו לעולם המערכות המשובצות. כשמשולבים במערכות המידע רכיבים דיגיטליים שמבצעים תפקודים בפועל, עם כל הממשקים, צריך לבצע לא רק ניתוח ואפיון מערכות, אלא הנדסת מערכות כוללת. אחי הבכור, פרופ' מוטי פרנק, מומחה להנדסת מערכות, חוכך עכשיו את ידיו בהנאה, כי הוא כבר שנים אומר לי ולאחי, יאיר, שאנחנו צריכים לחשוב אחרת. התפתחויות טכנולוגיות כאלה, עתיד צפוי כזה ותפיסה כזו מחייבים את מובילי מערכות המידע לדברים המעשיים הבאים:

–    לאמץ גישה של חדשנות ונועזות. להקים בתוך ארגון ה-IT "מרכז חדשנות" -Innovation Center, שיפעל באוריינטציה משולבת טכנולוגית ועסקית ("חדשנות שימושית").

–    להפנים ש-TTM זה "שם המשחק", שאין סובלנות לזמני פיתוח ארוכים. אולם, יש לעשות זאת בזהירות, בלי לוותר על האיכות! אג'ייל כן, Quick & Dirty לא!
–    להיערך לכמויות עצומות עוד יותר של מידע (מה יהיה המושג שיחליף את ה-BigData?)
–    להכין את התשתיות והמערכות למצב של "אפס תקלות", שרידות וזמינות טוטאלית.
–    ולראות בהגנת הסייבר עניין קיומי.

נשאלתי בפנל: רגע, עוד לא נערכו מספיק טוב למובייל ואתה כבר רץ כל כך רחוק? ואפשר להוסיף: אם לא מתארגנים נכון עם כרטיסים למשחק, איך אפשר להתעסק עם אולטרה-חדשנות? התשובה שלי: כן, זה מה שיהיה. צריך לרוץ מהר ולהוביל את השינוי.