השבוע שהיה

לצאת מאזור הנוחות

האירוע המרכזי של הענף, תחרות מצטייני המיחשוב IT Awards 2013, שהתקיים אתמול (ד') במרכז הכנסים אווניו, בהפקת אנשים ומחשבים, כלל גם סיכומים ותחזיות לשנה הבאה, כיאה לעיתוי שבו נערך הכנס: סוף שנת העסקים.

לצד ברכות למצטיינים ששלחו כל הדוברים, מנהלי חברות ה-IT בענף, היו כאלה ששחררו תחזיות לשנה החדשה. ההגדרה הקולעת ביותר הייתה של שחר אפעל, המנכ"ל החדש-ישן של נס: בשנה הבאה נצטרך כולנו לצאת מאזור הנוחות שאנחנו נהנים לחסות בצילו. אפעל התכוון לכך שעל כל אחד ואחד מהשחקנים בשוק – מנמ"רים, ספקים ולקוחות – להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה, להסתכל קדימה, לצפות מגמות ולפעול בהתאם. בעיקר צריך לעשות את הפעולה שרובנו לא אוהבים: לשנות, לחדש ואולי לוותר על דברים שכל כך התרגלנו אליהם. שם נמצא אזור הנוחות ולדעת אפעל, חברה שתשקוט על שמריה ולא תתאים את עצמה למציאות המשתנה לנגד עינינו, הן ברמה הפיזית והן ברמה הטכנולוגית, לא תשרוד.

עמיתו, מאיר עמור, מנכ"ל CA, לקח את המושג "אזור הנוחות" לצד השני של הסקאלה ואמר: עם כל הכבוד לאזור הנוחות, צריך להיזהר שהוא לא יהפוך לאזור הנכות. כלומר, בדרך לביצוע שינויים, מהפכים, תיקונים וצמצומים צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק יחד עם המים.

שלומית הרט, מנכ"לית גרטנר (Gartner) ישראל, עשתה למנמ"רים סדר בין שני העולמות – הישן והקונבנציונלי לעומת החדש. לפי גרטנר, העולם החדש הוא עולם ההזדמנויות הדיגטליות, שהמנמ"רים חייבים לזהות אותן, בצירוף המשך שמירה על העולם המסורתי הבסיסי של ה-IT, שממנו באו רוב היושבים באולם אתמול. אם תרצו, אלה שמצויים באזור הנוחות. הרט זרקה לחלל תסריט של מציאות חדשה שהארגונים יצטרכו לחיות איתו: קיומם יחדיו של IT זריז ו-IT מסורתי. הכוונה היא לדיגיטל, האזור המתחדש, שלא ברור לאן הוא הולך, לצד העולם הישן והמוכר.

המציאות הזו תשפיע גם על הספקיות, בעיקר אלה של שירותי ה-IT. גרטנר חקרה ומצאה שיותר משליש חברות שירותי ה-IT העולמיות לא רווחיות – נתון מפחיד לכשעצמו, שכל מנכ"ל בתחום חייב ללמוד אותו היטב. עצתה של הרט בנושא היא: "על חברות השירותים להדביק את הפער בין עולם המבוסס על מודלי IT מסורתיים לעולם שבו מקבלי החלטות מדברים במונחים עסקיים". השיח העסקי הוא דיגיטלי לחלוטין וככל שהמנמ"רים יפסיקו להתכחש לעידן הדיגיטלי ויתעקשו להישאר ב-IT המסורתי, קרי – אזור הנוחות, כך ייטב להם.

המנמ"רים לא יוכלו להגיד שאין להם תקציבים, מאחר שעל פי תחזית גרטנר, תקציבי הי-IT יגדלו בשנה הבאה ב-4%. לא הרבה, אבל גם לא מעט. גם הלקוחות משתנים, והם אלה שמובילים את ה-IT, קרי – את הארגון, כלומר – את העידן הדיגיטלי. יש אינסוף דוגמאות ליישומי ווב ולשירותי תוכנה על בסיס הענן, דוגמת אלה של Salesforce.com. כל אותם יישומים ושירותים הם מגמות שכבר קיימות, שהמנמ"רים יכולים לראות מעבר לחלון. הדבר הראשון שהם צריכים לעשות הוא להכיר בקיומם.

אינטל, תבני לנו מפעל

יש פתגם שאומר שאבן אחת שזורק טיפש לבאר, אלף חכמים לא יצילו אותה. גם מיליארדי שקלים לא תמיד יכולים להציל טיפשות של איש אחד או ממשלה שלמה.

הממשלה, כך פורסם היום, מוכנה לתת לאינטל (Intel) עד ארבעה מיליארד שקלים כדי שתחזור בה מהחלטתה לבנות את המפעל הבא שלה באירלנד ותבנה אותו כאן. זאת, לאחר שהממשלה הקודמת, עם שרים כלכליים אחרים אבל עם אותו ראש ממשלה וקרוב לוודאי שגם אותם פקידים, עשתה הכול, אבל הכול, כדי לגרש מפה את אינטל ודומותיה.

אז עדיין שקלו באינטל לבנות את המפעל הבא בישראל, אבל אז החל מחול שדים בלתי נסבל של פקידים, שחשבו שהם חכמים, שהסבירו למה לא צריך לתת לאינטל את הכסף. גם אחרי שענקית השבבים כבר הודיעה שהיא החליטה שהמפעל הבא שלה ימוקם באירלנד המשיך מחול השדים בנושא הרווחים הכלואים. המקטרגים זרקו כאן אבנים במשקל של טונות אל עבר קריית גת וחיפה, שם יושבים מרכזי החברה הגדולים, וכללו אותה במניין הטייקונים השנואים על הישראלים.

למרבה הצער, גם ח"כים כמו שלי יחימוביץ' ופרופ' אבישי ברוורמן הצטרפו למקהלה. פרופ' ברוורמן אמר אתמול ב-IT Awards שגם באירלנד מגיע כבר המס ל-9%-10%. זה נכון. לא שמענו שאנשי אינטל אמרו שהם לא מתכוונים לשלם מס, אבל אל תתנו לעובדות לבלבל פוליטיקאים, עיתונאים ופקידי ציבור.

עכשיו באים יאיר לפיד ונפתלי בנט לאינטל ומבקשים ממנה: "תבני לנו מפעל". הם יודעים למה, הם מכירים היטב את מצב התעסוקה בדרום ובצפון. אבל את האבן שזרקו הטיפשים לפני כמה שנים, ספק אם המיליארדים שמציעים האחים ישכנעו את יצרנית השבבים האמריקנית יצליחו להוציא. ייתכן שהפיצוי על כך יהיה עם הקמת המפעל שאחרי הבא. אולי זה יהיה עוד מפעל בקריית גת, שייצר את הדור של השבבים המתקדם יותר, אחרי אירלנד.