דרכים להפוך חדשנות לכסף

אחד התחומים היותר מכניסים לעורכי דין הוא תביעות על הפרות פטנטים. יותר ויותר גופי השקעות מוצאים עניין בהשקעות בפטנטים כדי להעלות ערך למוצרים ולשירותים שהם נותנים.

הסטטיסטיקה היבשה מראה כי בין השנים 2004 ל-2009 חל גידול של 70% בתביעות להפרת פטנטים. עו"ד נעמי אסיא, העומדת בראש משרד עורכי הדין נעמי אסיא ושות', מתמחה מזה שנים בטיפול בפטנטים ותביעות הפרה. לדבריה, "במחוז מרשל שבמזרח טקסס, תביעות פטנטים נחשבות ל-'עסק' לכל דבר, ובית המשפט שם מתמחה בטיפול באלפי תיקים פעילים בכל שנה".

עו"ד אסיא אמרה את הדברים בערב עיון מיוחד שנערך תחת הכותרת "איך להפוך חדשנות לכסף" . מלבד עו"ד אסיא, המארחת, דיברה בכנס ד"ר עדנה פשר, מייסדת ויו"ר חברת ד"ר עדנה פשר ושות' יועצים לניהול, וחתם את הערב ד"ר שאול פריירייך, לשעבר סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה.

לדברי עו"ד אסיא, בשנים האחרונות השתנה היחס כלפי משרדי עורכי הדין שעוסקים בתביעות פטנטים. "בעבר קראו להם 'טרול הפטנטים', מונח אותו טבע עו"ד אמריקני בשם פיטר דטקין. בכך הוא רצה לרמוז כי מדובר בערפדים מוצצי דם. עם השנים התברר להרבה מאוד אנשים שאלה שעוסקים בתחום זה, לא רק שאינם ערפדים אלא אנשים טובים שמצילים לא פעם את הממציא עצמו מצרות שצפויות לו כתוצאה מהפרת הפטנט, הרבה לפני שהוא בכלל תרגם את זה למוצר".

להפריד בין הפטנט למוצר
מכאן החלה להתקבל בעולם החדשנות תפיסה המפרידה בין הפטנט למוצר. עו"ד אסיא אמרה כי "תהליך ההפרדה הזה קיים כבר שנים בעולם המחשבים. כבר לפני 30 שנים, תעשיית התוכנה הפכה לתעשייה בפני עצמה, בנפרד מהחומרה". מיקרוסופט (Microsoft), למשל, רושמת 3,000 פטנטים בשנה, והיא גם מוכרת רישיונות לגופים אחרים. מאבק האיתנים בין סמסונג (Samsung) לאפל (Apple) הוא בעיקר על הפרות פטנטים. יבמ (IBM) רושמת 5,000 פטנטים בשנה והמכירות של הפטנטים שלה מהוות רבע מכלל ההכנסה השנתית – הכנסה שכמעט שלא כרוכה בהוצאות.

לא מפליא אפוא ש-41% מתביעות הפטנטים שנרשמו ב-2010 בארצות הברית הן מתחומי ה-IT והאלקטרוניקה. עו"ד אסיא מיפתה את סוגי הפטנטים המוכרים כיום לשלוש קבוצות: קבוצה אחת שייכת לקבוצת הפטנטים הגנריים, כלומר – פטנטים שמתאימים לטווח רחב מאוד של טכנולוגיות ולכן חוסמים כניסה של מתחרים לשווקים מסוימים, או שבעתיד הם יהיו אב טיפוס לפיתוח מוצרים רבים שכדי לייצר אותם יצטרכו לשלם לבעל הפטנט או להיתבע על ידו על הפרת פטנט. סוג שני הוא פטנטים סטנדרטיים, שמאפיינים חלקים גדולים בתעשייה. הסוג השלישי הוא פטנטים מוטי מוצר. כאן ההגנה היא קצת יותר קשה, משום שאפשר להתגבר על הפטנט בשימוש ברכיבים חדשים ובשינויים שונים שנעשים במרכזי פיתוח – והדבר קשה להוכחה.

לסיום אמרה עו"ד אסיא כי יש חשיבות למקום ולגוף שמטפלים בפטנטים של הארגון וכמובן שהיא המליצה מאוד להיעזר במשרדים מתמחים, שמכירים את התחום.

ד"ר פשר, העומדת מזה 40 שנים בראש חברת ייעוץ שמסייעת לחברות לממש חדשנות, סבורה כי עם כל הכבוד לעולם המשפט, שיודע להוציא כסף גם מפטנטים שלא הבשילו, "חדשנות ללא מימוש היא לא חדשנות. אפשר לנהל מאבקים עד אין סוף אבל בשורה התחתונה, אם לא מממשים את החדשנות ולא יוצרים פריצת דרך, זה כאילו לא עושים שום דבר. מניסיוני רב השנים אני חייבת לומר שאחוז המימושים של חדשנות שואף לאפס, וזה חבל מאוד".

היא סיפרה על הניסיון שיש לה בקבלת מענקים מהאיחוד האירופי עבור חברות ישראליות. רבים לא מודעים לכך, אבל החברות שמשתתפות בפרויקטים שכאלה זוכות להצלחה רבה – כלכלית ומקצועית.

ד"ר פרייריך הסביר שהמדען הראשי פועל מכוח חוק המו"פ, כאשר יש לרשותו שתי זרועות עיקריות: קרן המו"פ ופרויקט החממות מגנ"ט. בשנת 2013 שחרר המדען מענקים בהיקף של 1.3 מיליארד שקלים, מתוכם 865 מיליון מקרן המו"פ. כמו כן, הוכנו באותה השנה 2,000 חוות דעת והתקיימו 90 ישיבות של ועדות שדנו בבקשות. כמובן שהביקוש עולה על מה שהמדינה יכולה להציע. הסיבות לכך הן כבר סיפור אחר, לפורומים בכירים יותר.

השורה התחתונה: יש בפני יזמים ומשקיעים דרכים מגוונות לעשות כסף מחדשנות, אם על ידי הגנה נכונה על פטנטים ואם על ידי חיפוש מתמיד של הזדמנויות חדשות, שקיימות כל הזמן.