המורשת הטכנולוגית של נלסון מנדלה

העולם כולו מתאבל השבוע על מותו של נלסון מנדלה, שהפך לסמל המאבק לחירות ולמיגור האפרטהייד. כאשר מנדלה החל את מאבקו למען השחורים הוא התמקד בחופש הפיזי, בזכות של כל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין, לחיות חיים חופשיים בכל מקום, הזכות לשוויון והזכות לדעת, לרכוש ידע. הוא השיג את החופש הפיזי בדרום אפריקה אולם למרבה הצער, יש עדיין יותר מדי מקומות בעולם שבהם העבדות היא נורמה מקובלת ושבהם אנשים רבים, בכלל זה שחורים, שלא ראו שעת חופש אחת מימיהם.

החופש מקבל בעולם המודרני משמעויות רבות נוספות, בין היתר כאלה שקשורות לטכנולוגיה. התפתחות הטכנולוגיה לא היטיבה גם עם חלק מבני גזעו של מנדלה, שזכו לחופש עם תום האפרטהייד אולם עדיין נשארו למטה. למרבה האירוניה, היא אפילו החמירה את מצבם, בכך שהיא הוסיפה לפער הכלכלי את הפער הדיגיטלי. זהו אותו פער בין אלה שיש להם נגישות לטכנולוגיה, כולל לכלים שיכולים להקל על אנשים את החיים, לאלה שאין להם. העולם הלא צודק שבו אנחנו חיים מכיל מיליוני בני אדם שכלל לא יודעים קרוא וכתוב, על אחת כמה וכמה לא מחשבים ואינטרנט. אלה אותם אנשים שנמצאים בתחתית הסולם הדיגיטלי, הרחק מאחור.

מחקרים אקדמיים מאפיינים את הפער הדיגיטלי בכמה משתנים, בהם כישורים ונגישות לטכנולוגיה ולידע עליה, שבאמצעותו ניתן להגיע גם לידע בתחומים אחרים. יש שתי מגבלות מרכזיות בנושא: העדר חומרה, עקב סיבות כלכליות, והעדר מוטיבציה להשתלב בעולם החדש.

הנתונים העדכניים מראים שמתוך אוכלוסיה של שבעה מיליארד בני אדם, פחות משלושה מיליארד נגישים לאינטרנט באמצעות מחשבים. לעומת זאת, בתחום הטלפונים החכמים הנגישים לרשת המצב קצת יותר טוב: יש כיום בעולם ארבעה מיליארד טלפונים חכמים, אולם לא משם תבוא הישועה. בעידן שבו מדברים על "האינטרנט של הדברים", שכל דבר יהיה מחובר לרשת, הפער הדיגיטלי רק ילך ויגדל. על פי תחזיות עדכניות, עד 2020 יהיו בעולם 50 מיליארד רכיבים שמחוברים לרשת, ומצבם של חסרי הנגישות לרשת יחמיר.

תעשיית ההיי-טק, ובכללה תעשיית ה-IT, מודעת היטב למציאות שהיא עצמה יצרה ולמחסום שקיים לדחיפת האוכלוסיות החלשות למעלה בסולם. ואמנם, יש חברות שפועלות להרחבת השימוש באינטרנט במדינות מתפתחות ומסייעות לצמצום הפער הדיגיטלי. אלא שההכוונה לכך צריכה לבוא מממשלות, שמבינות את חשיבות ההתפתחות הדיגיטלית כחלק מהמאמץ העולמי לחיסול העוני והבערות, אולם מבינות גם שדברים כאלה לא נעשים ביום אחד. הממשלות יכולות להפיק תועלת רבה מצמצום הפער הדיגיטלי, שיהפוך את אזרחיהן לחכמים יותר.

כאן חוזר הגלגל לתעשיית המידע. ההכוונה אמנם צריכה להיות ממשלתית, אבל יש ל-IT תפקיד חשוב מאוד במתן הידע ובהכשרת צעירים לעתיד טוב יותר, במדינות מתפתחות ואפילו נחשלות, אבל גם בישראל. מצבנו טוב יותר ממדינות רבות אחרות, בין היתר עקב היותנו אומת הסטארט-אפים, אלא שגם כאן יש עדיין הרבה עבודה לעשות.

השורה התחתונה: מנדלה הבין את המצב ופעל למען הקטנת הפער הדיגיטלי וקידום הידע הטכנולוגי לאזרחי דרום אפריקה, ובכלל. שורה של מוסדות לטכנולוגיה ומדע שקרויים על שמו הוקמו ברחבי אפריקה, וניתן ללמוד בהם על התעשיות עתירות הידע ולהתנסות בתחום – ילדים ומבוגרים כאחד. רצוי מאוד שממשלות וחברות כאחד ימשיכו את המורשת שלו: לא רק הזכות לחיות בחופש אלא גם הנגישות למידע ורכישת ידע והשכלה, בטכנולוגיה ובכלל, שבעזרתם ניתן להקטין את הפערים ולהביא לעולם טוב יותר.