רועים בשדות זרים
יונתן קורפל כואב את נחיתותו של הסחר האלקטרוני בארץ ואת העובדה שבשל כך, אזרחים ישראלים קונים יותר באתרים אמריקניים
הנתונים המרשימים אודות הסחר האלקטרוני בארצות הברית שפורסמו השבוע, עם תחילת עונת הקניות של סוף השנה, עוררו בי הרהורים על המצב הלא טוב בתחום בארץ.
העולם הנוצרי בכלל ובארצות הברית בפרט החל השבוע באכסטזה של קניות, שסביר שתימשך עד סיומה של 2013. במהלך התקופה הזו חלים מספר ימים ייחודיים, שמהווים הילולות של רכישות, בארצות הברית ובמדינות אחרות. החל ב-Black Friday, שחל ביום ו' הראשון שלאחר לחג ההודיה, וכלה ב-Cyber Monday, שחל שלושה ימים אחריו. זה האחרון הוא חגיגת קניות מקוונת, שהפכה לאירוע בולט בפני עצמו ואומצה כבר בלא מעט מדינות. ב-Cyber Monday האחרון, שנפל ביום ב' השבוע, נשבר שיא כל הזמנים במכירות מקוונות קמעוניות ביום אחד באתרים האמריקניים.
הסחר האלקטרוני בעולם הולך ומתעצם. לפי האתר eMarketer, הרי שעוד השנה, ההיקף העולמי שלו יגיע ליותר מטריליון ורבע דולר. מחצית האוכלוסייה האמריקנית קונה ברשת ואצלנו השיעור נמוך בהרבה. מעבר לכך, הסכום השנתי שמוציא בממוצע כל קונה מקוון שם גבוה הרבה יותר מאשר בארץ. זאת על אף שארצות הברית היא לא שיאנית המסחר ברשת. אצל הנמרים האסייתים ובחלק מארצות אירופה מדובר באינטנסיביות גבוהה יותר.
על פי כל המדדים הרלוונטיים, מכירות החגים בארצות הברית השנה גבוהות בעשרות אחוזים לעומת השנה שעברה. יתרה מכך, רוב הפרשנים התעלמו מנתון מדהים: כנראה שסך המכירות, כולל כמובן הסחר המסורתי בחנויות, ירד השנה. עובדה זו מעצימה עוד יותר את ההישגים המרשימים ממילא של המסחר האלקטרוני.
נתונים שכאלה מזכירים לנו בכל פעם מחדש עד כמה נחותים הביצועים בארץ. סביר להניח כי ההיקף בישראל עומד כעת על פחות ממיליארד וחצי דולר לשנה. האוכלוסייה האמריקנית גדולה בערך פי 40 מאשר בישראל, התמ"ג שם גבוה בערך פי 60 בהשוואה לכאן והקניות המקוונות, בערכים מוחלטים, גבוהות שם בהרבה יותר מפי 100 מאשר בארצנו. נכון שגם אצלנו המסחר האלקטרוני מתפתח, אולם הרבה יותר באיטיות ונראה שבשל הפרשי הקצב, הפער בינינו לבין הארצות המובילות בתחום רק הולך וגדל.
כאן צפה ההערה שחזרה השבוע בכל במה עליה הצגתי את דעתי אודות הנתונים הטריים האמורים. תמיד נמצא מישהו שרצה להאיר את עיניי ולהדגיש שנתוני הסחר המקוון בארצות הברית כוללים גם רכישות שביצעו אזרחי ארצות אחרות, כולל ישראלים. זוהי הנקודה החשובה ביותר בסיפור כולו. מנהיגי ישראל טרם הפנימו שאנחנו נמצאים בצד הלא נכון של הסחר המתקדם. אזרחינו רועים יותר ויותר בשדות זרים. לו היינו מעצמת סחר אלקטרוני, היו זורמים לכאן נחשולי כסף, גם אם מדובר בסחורות שמיוצרות בסין ומעוצבות באיטליה. אם לא נשנה את התייחסותנו לסחר המקוון ולא נבין שלשם צועד העולם, נימצא ניזוקים ברמה האישית, כמו גם בזו הלאומית. על כך מקונן המשורר, פעם נוספת.
כל פעם אני יותר מדוכא מהתמונה שמצייר לנו קורפל ושכניראה היא תמונה אמיתית.......................
התנהגות צרכנים אינה מבוססת רק על הטכנולוגיה.
אני לא יודעת מה אתכם - אני מזמן עברתי לקניות באינטרנט. בגדים/נעליים/משקפיים...מעטים הדברים שאני עדיין "חוששת" לרכוש באינטרנט בעיקר בגלל עצלנות לבצע סקר שוק (כמו טלפון נייד). היתרונות כאמור - ניתן לרכוש את אותם דברים בארץ בחצי מחיר באינטרנט, אתה "זוכה" לראות יותר סחורה מבלי לכתות רגלייך בקניונים או מול פקידות מעצבנות במשרדי מכירות. החסרונות - לא חסר. בדרך כלל יורדים מהיתרונות וגם אני נפלתי בפח כמה פעמים. הדעה הרווחות, והלא נכונה בקרב אנשים שחוששים להזמין באינטרנט היא שהכול לא מאובטח ושניתן בקלות לגנוב להם את פרטי האשראי. מה שלא מספרים להם הוא שבלי לעשות כלום יכול האקר להשיג את פרטי האשראי שלהם ולחגוג. הסינים שיחקו אותה והגדילו לבנות קניונים וירטואליים שרק מוציאים את העיניים (ואת כרטיסי האשראי). וכאמור, המפסידה הגדולה מכל היא כלכלת ישראל.
אני לא קונה שום דבר מבלי לבדוק אותו ולראות אותו וכל המתיפיפים שיתפןצצו
לקנות באינטרנט לחו"ל הכי משתלם. לפעמים יש בעיות אבל בדרך כלל זה מצליח וזה הכי טוב.
כל הספקים שמחים שאין תחרות ולכן עובדים עלינו עם המחירים. הם יודעים שאם יהיה מסחר חזק באינטרנט כאן זה יביא לתחרות. למה להם?
זה מה שהישראלים רוצים וזה מה שהם מקבלים. הממשלה היא תמיד הפרצוף של העם.הקונים, המוכרים והממשלה לא רציניים.
והנה דוגמה להמחשה: באחד מימי החנוכה תכננתי ללכת עם נכדי לסרט כמי שפעיל ברשת על כל היבטיה נכנסתי לאתר של קולנוע רב חן כדי לרכוש כרטיסים. הכל הלך למישרין עד לשלב של אישור כרטיס האשראי פעם אחר פעם (ובשני כרטיסי אשראי שונים) קיבלתי תיבת שיחה שכרטיס האשראי שלי אינו מאושר והתיבה הציעה לבדוק אם הוא לא נגנב (?) או שיש בעיית אשראי (לא זוכר את הניסוח המדויק). הכרטיסים היו בידי לכן סביר שלא נגנבו והחשבון שלי היה ביתרת זכות (ליתר ביטחון התקשרתי לחברת האשראי, לוודא). מאחר והבטחתי לנכדי סרט הטרחתי את עצמי לקופת הקולנוע ורכשתי כרטיסים בדרך "הוותיקה והטובה" (בכרטיס אשראי!). שאלתי את הקופאי אם הוא יודע שיש תקלה במערכת והוא אמר שהוא לא יודע אבל עוד כמה קונים העירו על העניין. ואידך זיל גמור.
והנה דוגמה (לא נדירה) שתמחיש את העניין עליו מדבר יונתן: באחד מימי החנוכה תכננתי ללכת עם נכדי לסרט כמי שפעיל ברשת על כל היבטיה נכנסתי לאתר של קולנוע רב חן כדי לרכוש כרטיסים. הכל הלך למישרין עד לשלב של אישור כרטיס האשראי פעם אחר פעם (ובשני כרטיסי אשראי שונים) קיבלתי תיבת שיחה שכרטיס האשראי שלי אינו מאושר והתיבה הציעה לבדוק אם הוא לא נגנב (?) או שיש בעיית אשראי (לא זוכר את הניסוח המדויק). הכרטיסים היו בידי לכן סביר שלא נגנבו והחשבון שלי היה ביתרת זכות (ליתר ביטחון התקשרתי לחברת האשראי, לוודא). מאחר והבטחתי לנכדי סרט הטרחתי את עצמי לקופת הקולנוע ורכשתי כרטיסים בדרך "הוותיקה והטובה" (בכרטיס אשראי!). שאלתי את הקופאי אם הוא יודע שיש תקלה במערכת והוא אמר שהוא לא יודע אבל עוד כמה קונים העירו על העניין. ואידך זיל גמור.
לדעתי הסיבה לשיעור הנמוך במסחר אלקטרוני בארץ נובע מחוסר מודעות, וגם אלה שמודעים מעדיפים שלא "להסתכן" במחסר שכזה.
אמזון מספר 1!!!