יוצאים בזהירות

כנס המנמ"רים החצי שנתי עמד בסימן יציאה מהמשבר. יציאה זהירה מאוד, מדודה, צעד אחד צעד. מזג האוויר הסוער, מטאפורה שחלק ממשתפי הכנס השתמשו בה על מנת לאפיין את חצי השנה האחרונה – טרם חלף. השמש מציצה פה ושם, הצבע הכחול מחליף את האפור בבורסות של העולם, אבל במרחק חצי שעה מרחוב אחד העם בתל אביב, מקום משכנה של הבורסה – בקריות ההיי-טק ברמת החי"ל בתל אביב ובהרצליה פיתוח, העננים עדיין מרחפים מעל, גבוהים, לעיתים שחורים ומאיימים.

אף אחד לא חלק על שלל הנתונים שהרעיף ד"ר ג'ימי שוורקצוף, מנכ"ל STKI, על המאזינים המרותקים. מגוון גרפים, נתונים היסטוריים וגם ציטוטים מטובי מקורות המידע הכלכליים בעולם. בכולם מסר אחד: לפנינו עוד רבעון אחד קשה, והרבעון הרביעי יתבהר. הוא שיבשר את בוא האביב הכלכלי, על סף חורף 2010.

אולם בפאנל המנכ"לים והמנמ"רים, רוב הדוברים התקשו להצטרף לחגיגה של שוורצקוף. הם היו מוכנים "לקנות" רבעון רביעי מצויין, אבל מחלון משרדיהם אין זו תמונת המצב הנשקפת להם.

אז מה קורה כאן? בסך הכל דברים טובים. מנהלי חברות ה-IT והמנמ"רים, כמו גורמים רבים במשק, נתונים עדיין תחת ההלם והטראומה של המשבר. למרות שהפגיעה ב-IT הייתה מידתית ולא קיצונית כבתחומים אחרים, עדיין הלקח הגדול שהם מיישמים מהמשבר – הוא זהירות, איפוק, שיקול דעת והמתנה. כפועל יוצא מכך, מרכיב ניהול הסיכונים בקבלת החלטות לגבי פרויקטים יהיה הרבה יותר גדול.

למרות זאת, לדידם של המנמ"רים והמנכלים, חוסר הוודאות שאפיין את כל התקופה האחרונה – נמשך. נכון שאנחנו קוראים ושומעים סיפורים על כך שהמיתון הזה אינו נורא, ועל כך שמי שהיה בעל סבלנות והשקיע במניות – הרוויח, והרבה. אולם אלו הם נתונים ששייכים להיסטוריה. אף אחד לא יכול לערוב לנו מה יהיה באמת ברבעונים הבאים. עם כל הכבוד לאנליסטים הכלכליים והטכנולוגיים, הם עדיין לא סיפקו תשובות הולמות לשאלה המרכזית שנשאלה בעת המשבר: איך זה שאיש לא צפה אותו.

לשאלה מתי יסתיים המשבר, יש הערכות, תחזיות, ניחושים, אולם כל אלו עדיין לא מספיק חזקים כדי לשכנע את הנהלות הארגונים לשחרר את הבלם מתקציבי ה-IT, להפשיר תקציבים שהוקפאו ולצאת לדרך. צודקים עצמון מינס ואחרים, שאמרו כי דווקא מיתון הוא הזמן ללכת לפרויקטי IT, כי המחירים זולים והספקים "רעבים" לעבודה, ובעריכת פרויקט כעת, אפשר להתכונן לקראת הבאות.

הכל טוב ויפה, אולם אף מועצת מנהלים לא רוצה להיות הראשונה שמוציאה את האף החוצה כדי לראות אם עדיין יש גשם, שלא לומר מבול. כל הנהלה מעדיפה להמשיך להתבצר בבית החם, לקרוא עיתונים ולהאזין לתחזיות, עד שתראה שמתחריה עשו מעשה. מדברי המשתתפים אתמול (ד') בכנס עולה, כי יהיה מצב רוח חיובי, וכי כל עוד לא יקרו תרחישים בלתי צפויים, יהיה הרבה רצון טוב מצד ספקים ולקוחות. אבל עם כל אלו – לא הולכים למכולת ולא משלמים חובות בבנק. כדי לבצע פרויקטים, צריך תקציבים, ומשאבים. אלו, בחצי השנה האחרונה הוכנסו למקפיא, עד להודעה חדשה.

והמנמ"רים? יש הגיון בדברי גדי גילאון, מנמ"ר פרטנר ובעבר מנמ"ר שירותי בריאות כללית, לפיהם המיתון עשה רק טוב לארגונים ובעיקר למנמ"רים. הוא לימד אותם להתייעל, הוא המחיש להם פעם נוספת, עד כמה הם צריכים להיות מחוברים להיבטים העסקיים בארגון, ולא להיות שקועים בטכנולוגיה שלהם. המשבר לימד אותם שאם הם מתחברים למקומות אחרים בארגון – הם מפיקרים מכך לא מעט תועלות. כך, למשל חיבורים שעשה אייל נאור, מחברת השמירה, שמשמש גם כמנהל אגף משאבי אנוש, לצד תפקידו כמנמ"ר, וכך – איתיאל מעיין מעיריית תל אביב יפו, שחבר לאגף התקציבים. אלה שתי דוגמאות למערכי מיחשוב שצמצמו את הפגיעה בהם.

גם הממשלה הייתה שיחת היום בכנס אתמול. בשעה שנערך הכנס, החל הדיון באולמה של השופטת מוסיה ארד בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. השופטת דנה בעתירה שהגיש איגוד בתי התוכנה נגד מכרז בתי התוכנה הממשלתי. את המכרז כינה ג'ימי שוורצקופף "מכרז הגולגלות, או הנשמות". חלק ניכר מהמנכ"לים של ספקיות ה-IT שישבו אתמול באולם, היו עם אוזן אחת מחוץ לכנס, לדעת מה התעדכן בבית המשפט. מכרז המיחשוב הממשלתי ישפיע על שוק ה-IT באופן משמעותי. כמו שאמר שוורצקוף: יש ענף IT לפני המיתון ויהיה ענף IT אחרי המיתון. וזה ממש לא אותו דבר.

השורה התחתונה: ענף ה-IT ערוך ומוכן ליציאה מהמיתון, אבל עדיין לא עושה את הצעדים הראשונים הדרושים כדי להתחיל בחגיגה. כולם עדיין ממתינים לאור הירוק, הברור והאמיתי, שיבשר את תחילתם של הימים הטובים יותר.