השבוע שהיה

השבוע האחרון סיפק בעיקר כותרות עצובות. מדינה שלמה מתאבלת על מותו של אריק איינשטיין ז"ל. העצב הלאומי חרג מהר מאוד מגבולות ההערצה לזמר אהוב. פרצי האבל – ההלוויה ההמונית, ההתכנסות ליד ביתו והאירוע המרכזי בכיכר רבין – גרמו לרבים לגלות או להעלות מחדש את הפינות הנסתרות בלבבות שלהם, כאלה ששמורות לסמלים ולאנשים שמהווים עבורם עוגנים תרבותיים, רוחניים ויותר מכל – אישיים.

איינשטיין החזיר אלפים ורבבות אל אותם רגעים בחיים, שכל אחד מתגעגע אליהם. לא מפני שהיום רע לו, אלא מכיוון שנוסטלגיה תמיד צובעת את העבר בצבעים שאתה חולם עליהם. הוא היה כזה עבור רבדים שונים באוכלוסיה, בני עדות שונות ומעמדות שונים, החל מדור ה-X ועד לדור ה-Y.

ימים ספורים לפני כן נפטר דב לאוטמן ז"ל, שהיה נשיא התאחדות התעשיינים ויזם בתחומי החינוך והשלום. גם כאן נשפכו מילים רבות וערוצי הטלוויזיה שידרו כתבות לזכרו.

לאוטמן, איינשטיין ועוד רבים אחרים מסמלים את מה שקוראים "ארץ ישראל הישנה והטובה", כשם אלבומו של איינשטיין. מושג זה טומן בחובו געגועים רבים מאוד לנוסטלגיה, למקורות. היה זה אך סמלי שההודעה על מותו של לאוטמן הגיעה בסיום הכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שנערך בשבוע שעבר באילת. הוא בין האנשים הבולטים שמסמלים את אחת המטרות של כנס זה, שבו נכחו 500 מנהלים מצמרת מפעלי התעשייה בישראל: להחזיר את הגאווה לתעשייה הישראלית, לעבודה, ליצירה. הכנס, על תכניו המעניינים, שימש מעין במה להוצאת קיטור מצד מנהלים בכירים, שהקדישו את כל חייהם להקמת מפעלים, למציאת מקומות עבודה לעשרות אלפי ישראלים.

הדוברים בכנס, הן התעשיינים והן שרי הממשלה – יאיר לפיד, נפתלי בנט, ציפי לבני והרב שי פירון – הסכימו שהגיע הזמן לחזור לפרופורציות ולתת עדיפות למפעלי תעשיית האלקטרוניקה וההיי-טק, שלא עושים אקזיטים מהירים, סקסיים ככל שיהיו, ונעלמים מהנוף. אז מה צריך לעשות עכשיו? כמו שאריק איינשטיין ז"ל שר: "שלוש ארבע ולעבודה".

כך מתעללים במדען הראשי
שר האוצר, לפיד, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי הוא סבור שתקציב המדען הראשי נמוך מדי וצריך להגדיל אותו. עובדתית, לפיד צודק. תקציב המדען הראשי מצוי במשרד הכלכלה, אצל "אחיו", שר הכלכלה, נפתלי בנט. בכל שנה או שנתיים, כאשר דנים על תקציב המדינה, תקציבו הוא הקורבן הראשון לקיצוצים. מזה עשור, התמיכה של המדינה בסטארט-אפים כחול לבן נמוכה. הביקוש עולה על ההיצע, במיוחד בתקופת מיתון. המדען מהווה עבור צעירים רבים הצעד הראשון למימוש חלומותיהם, או לריסוקם, במידה שאין תקציב מתאים.

העדר התקציב של המדען הוא אחד המנועים שמניעים צעירים ובעלי בתי תוכנה, בצורה שקטה ואולי לא מודעת, להעתיק את פעילותם אל מעבר לים. לפיד מתריע על התופעה החמורה הזאת ויש לקוות שהוא ימצא לה פתרון תקציבי. עליו לשחרר לצורך כך כספים רבים יותר למשרד הכלכלה, כדי שיגיעו למדען הראשי.

באופן לא מפתיע חוזר לפיד כמעט במדויק על מה שעשה בנימין נתניהו בקדנציה שלו כשר האוצר. לאחר שהתקציב המדינה אושר, עם קיצוצים נרחבים ומתוקשרים של המדען הראשי, דאג נתניהו להזמין אותו אליו ולבשר לו: "הוספתי לך עוד תקציב". הקרדיט היה, כמובן, כולו של כבוד השר. אהוד אולמרט, שהיה שר התעשייה והמסחר באותה התקופה וכנראה למד מנתניהו, חזר על התרגיל הזה בקדנציה שלו כראש הממשלה. גם הוא נהג לקיים שיחות אישיות עם המדען ולמצוא לו "במקרה" תקציבים נוספים.

כך הפך המדען הראשי לבן ערובה בידיהם של פוליטיקאים שהבינו את חשיבות הפעילות שלו אבל מצד שני, לא יכולים היו שלא לנצל את הכוח הפוליטי שלהם על מנת לסחוט עוד כותרת. אבל מלפיד מצופה קצת יותר, כי הוא הבטיח "פוליטיקה אחרת". בראיון מתח לפיד ביקורת על תקציב החינוך הטכנולוגי והגדיר אותו "שערורייה". כאן צריך לפיד להתגייס לטובת שותפו למפלגה, השר פירון, שדורש כבר זמן רב לאחד את האחריות לחינוך הטכנולוגי תחת אחריותו. פירון אמר זאת בבירור בכנס של התאחדות התעשיינים וזכה למחיאות כפיים סוערות. עכשיו צריך לראות מה יקרה בהמשך.

כנס: כיצד תיראה הכיתה העתידית?
כמה מאות מורים, מפקחים, יועצים ואנשי חינוך יוותרו ביום שני הקרוב על יום חופש מחופשת חג החנוכה כדי להשתתף בכנס Edutech 2013 של אנשים ומחשבים. הנושא המרכזי של הכנס הוא "כיצד תיראה כיתת העתיד".

יש לא מעט כנסים בנושאי חינוך שנערכים ברחבי הארץ, בהם מדקלמים הדוברים, כולל שרים וח"כים, את המנטרה על חשיבות החינוך. בכנסים האלה לא מקדישים מקום לתחום התיקשוב, שהוא אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב הכיתה העתידית. הכנס ביום שני יעסוק רק בנושא הזה וידברו בו ראשי הסתדרות המורים, ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מנכ"לי הרשתות המקצועיות אורט ועמל, ואנשי מכון מופ"ת. הוא יכלול בנוסף שלושה מושבים שעוסקים בשיתופי פעולה בין החינוך לתעשיית ההיי-טק, למגזר הממשלתי-ציבורי ולמגזר השלישי. במסגרת האירוע תתקיים תצוגה מרהיבה של החברות הגדולות שעובדות עם מגזר החינוך.

יש לקוות שבסיומו של הכנס ייצאו המורים והמפקחים עם תובנות מועילות, שיזרזו את מהפכת התיקשוב במערכת החינוך – מהפכה שצועדת בצעדים איטיים ועוד מעט עלולה לאבד את הרלבנטיות שלה.