ההחלטה שהממשלה שכחה ממנה

ב-10 ביולי 1997, לפני תריסר שנים, קיימה הממשלה, בראשות בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה שלו, דיון בנושא הוצאת פרויקטי מיחשוב ממשלתיים למיקור-חוץ. עד אז התאפיינו כל שירותי המיחשוב של הממשלה בפיתוח עצמי, שנעשה על ידי יחידות המשרד.

וכך נאמר בפרוטוקול הרשמי באותה ישיבת ממשלה: "הממשלה החליטה על שינוי במדיניות המיחשוב, שעיקרה מעבר מייצור עצמי של מערכות ושרותי מידע, לרכישת שרותי מידע מהמגזר הפרטי". ההחלטה מתייחסת למערכות הקיימות ומורה על הקמת צוותים ספציפיים לכל משרד. מוטל על הצוותים להכין, לא יאוחר מה-1 במרץ 1998, תוכניות מפורטות ליישום המעבר לגבי רכישות עתידיות. עוד קבעה הממשלה בהחלטתה, כי כל פרויקט שעלותו הכוללת למשך חמש שנים עולה על מיליון שקלים – יבוצע באמצעות המגזר הפרטי במיקור-חוץ, אלא אם תחליט אחרת ועדת ענ"א מרכזית.

בדברי הביאור להחלטה, נכתב כי "הממשלה החליטה להעביר באופן סלקטיבי ומדורג את פעילות יחידות הענ"א של משרדי הממשלה למגזר הפרטי". הנספח כולל תיאור מפורט מהו מיקור חוץ, לשיטתה של הממשלה: "למיקור חוץ מאפיינים ייחודיים, המבדילים אותו משירותי קבלנות מישנה רגילים, בכך שיש בהם לפחות מרכיב אחד, מבין הבאים: אחריות, העברת משאבים, גילוי נאות, עלות ותמחור". מאפייני הניהול של מערכי המיחשוב במגזר הממשלתי הם: ניהול מתקנים, תפעול רשתות תקשורת, פיתוח או תחזוקה של תוכנה ותשתיות, שירותי גיבוי, ניהול נכסי מערכות המידע.

לטובת השרים שנכחו בישיבה, צורף פרק נוסף, שמסביר מדוע מיקור חוץ הוא טוב לממשלה. בין היתר, מצויין שם כי הוא מאפשר להנהלת הארגון להתמקד במיומנות הליבה שלו, לצד העובדה שהיא כארגון אינה יכולה לרוץ אחרי חידושים טכנולוגיים חדשות לבקרים, אין לה היכולת לגייס ולהחזיק צוות מקצועי, היא חסרה את היכולת לפקח על תקציבי מערכות מידע, תקציבים שגדלים מבלי שהמדינה יכולה לתת להם מענה, ועוד.

אז מה השתנה מאז

גלעד רבינוביץ', מנכ"ל EDS ישראל – חברה בבעלות HP, הוא זה שטרח ושלח לנו את אותה החלטת ממשלה מפורטת. רבינוביץ' טוען, כי מכרז החשכ"ל לבתי התוכנה שעומד כעת בעין הסערה של הענף, הוא למעשה הפיכה מוחלטת על פיה של אותה החלטת ממשלה מ-1997. נכון הוא שבעשור האחרון הוצאו למיקור-חוץ פרויקטים לא מעטים, דוגמת הנהלת בתי המשפט, טאבו, מרשם האוכלוסין, שירות התעסוקה ועוד, אבל המכרז הנוכחי, שזה עתה הסתיים שלב הגשת המועמדות להתמודדות בו – עלול, לדעת רבינוביץ', להחזיר את הגלגל אחורה. הוא חושש כי החלטת הממשלה מאז לא תתממש יותר, וכי מישהו באוצר לקח על עצמו את האחריות להפר את ההחלטה ולפעול בניגוד לרוחה.

"מכרז כוח האדם לתחום המיחשוב הממשלתי, שפורסם במסווה של מכרז שירותי מיחשוב, עומד בסתירה להחלטת ממשלה שרירה וקיימת", אומר רבינוביץ', "על פיה כל פעילות מיחשובית שהיקפה עולה על מיליון שקלים למשך חמש שנים, תיעשה על ידי בית תוכנה במסגרת פרויקט במחיר קבוע, פיקס".

לדברי רבינוביץ', "החלטת הממשלה עסקה בעיקרון לפיו פעילות המיחשוב תוצא למיקור-חוץ. הכוונה היא לאו דווקא למיקור-חוץ כולל, אלא גם לתחזוקה ולתפעול של מערכות מידע, לפיתוח יישומים, ועוד. על פי המכרז הנוכחי, האחריות והביצוע של כלל הפעילויות הינן של הממשלה, כאשר לצורך הביצוע שלהן תשכור המדינה עובדים מחברות שונות".

רבינוביץ' מתכוון בעיקר לשיטת ההעסקה של העובדים באותם משרדי ממשלה, שיטה שזכתה לכינוי "קוסט פלוס". לדבריו, "המכרז שהחשב הכללי היתווה, בפירוש מוביל לכך שכל בתי התוכנה ייהפכו לחברות כוח אדם ולא יותר. זה מנוגד לחלוטין לאותה החלטת ממשלה, שמאז – לפי מיטב זכרוני, לא התקבלה החלטה הפוכה".

תגובת האוצר

פנינו למשרד האוצר עם עיקרי דבריו של רבינוביץ'. הם שלחו את התגובה, המעניינת לכשעצמה. וכך כותב לנו דובר המשרד: "מכרז שירותי המיחשוב, הנמצא בשלביו הסופיים בימים אלה, לא משנה באופן מהותי את תמונת המיחשוב הממשלתי ביחס למצב הקיים. המכרז בוודאי שאינו סותר את החלטת הממשלה מלפני 12 שנים. נושא מיקור-החוץ, שלפני 12 שנים נחשב כמילת קסם לפתרון של כל הבעיות הכרוכות בנושאי המיחשוב של ארגונים גדולים בכלל ושל הממשלה בפרט – עבר בשנים האחרונות בחינה מחדש".

המכרז הנוכחי, לדברי דובר האוצר, "מדבר על כך ששירותי המיחשוב של הממשלה יינתנו על ידי חברות עסקיות, כאשר האחריות נשארת בידי הממשלה. זאת, בהתאם להחלטת הממשלה המדוברת. ההתפתחויות בשנים האחרונות מלמדות שהאחריות חייבת להישאר בידי הממשלה, וכן שיש מקום לבצע מיקור-חוץ מלא, רק באזורים בהם רמת השירות ניתנת למדידה ולהגדרה מראש".

רבינוביץ' מסכים לטענה, לפיה מותר למדינה לשנות את דעתה, לבחון את דרכיה. גם הוא מכיר איזה פרויקט מיקור-חוץ, אחד או שניים, במגזר העסקי שלא ממש הצליחו (מישהו הזכיר את הבנק הבינלאומי ו-EDS?). למרות זאת, הוא אומר, "למיטב ידיעתי, במדינה דמוקרטית מי שמחליט זה הממשלה, היא הריבון, ולא פקידי האוצר, יהיו בכירים ככל שיהיו. אל להם לייצר מציאות חדשה ולהפוך את אותה החלטה לכלי ריק".

כעת, כולם ממתינים לפתיחת הארגזים שבהם מצויות המעטפות, ששולשלו עד הרגע האחרון בהתמודדות על המכרז, ביום חמישי האחרון. אין ספק שיהיה זה המכרז הראשון בתולדות מכרזי המיחשוב של הממשלה, שיתנהל במקביל לניהול של דיון משפטי (או נכון יותר "טיל משפטי", כפי שטל הרמתי מכנה אותו) . השופטת מוסיה ארד קבעה בהחלטתה האחרונה, כי המעטפות לא תיפתחנה עד למועד תחילת הדיון בעתירות שהגישו נגד המכרז איגוד בתי התוכנה ומטריקס. לא ברור כלל האם לאחר הדיון יהיו רשאים פקידי האוצר לגעת במעטפות המתמודדים מכרז, או שמא השופטת תאריך את הצו ותורה על גניזתם של שמונה הארגזים עם המעטפות, עד להודעה חדשה.

השורה התחתונה: הוויכוח בין רבינוביץ' לאוצר הוא עוד סימפטום למתח הרב שבו שרוי הענף, על רקע המכרז הגדול של בתי התוכנה. כעת נותר לחכות ולראות מי יהיו הזוכים בו.