פרשת טבע: מלחמה של הפוליטיקאים נגד החברות הזרות

התקשורת עוסקת בימים האחרונים בהרחבה בפרשת טבע ותוכניות הפיטורים שלה. שר האוצר, יאיר לפיד, ויו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', עטו על הסיפור כמוצאי שלל רב. להגן על עובדים שעומדים לאבד את פרנסתם זה תמיד טוב, זה אלקטוראלי, פופוליזם במיטבו ששווה הרבה מאוד בקלפי. כמובן שגם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לא נשאר בצד, כינס מסיבת עיתונאים ונפגש עם מנכ"ל טבע, ג'רמי לוין.

בסופו של דבר יתברר כי יש כאן מהומה רבה על לא מאומה, או לפחות לא כמו שהדברים מתוארים עכשיו. טבע תפטר כמות מסוימת של אנשים, למרות ועל אף כל הצעקות שמנסים להשמיע בכירי המדינה, אולם לא במספרים שעליהם מדובר. בכל מקרה, פרשת טבע עלולה לגרום נזק חמור יותר, בלהט השטחיות והבורות שמגלים אלה שצועקים וזועקים.

המלחמה שהפוליטיקאים פתחו בה היא רוחבית וכוללת – לא רק נגד טבע, אלא נגד כל החברות הזרות והישראליות שמקבלות הטבות מס מהממשלה. לפיד אף אמר למנכ"ל טבע שדעתו "לא נוחה" מההטבות שהחברה קיבלה ורמז לו שיש דואליות: אתה מקבל כסף – וצריך לתת משהו בתמורה. במילים פשוטות, לפיד, יחימוביץ' והלהקות שהולכות אחריהם מבקשים לומר לטבע, אינטל (Intel), מיקרוסופט (Microsoft) וחברות אחרות: בעל המאה הוא בעל הדעה. נתתי לך הטבות ועכשיו אתה תשאל אותי אם לפטר עובדים.

ייאמר מיד: אף אחד לא בעד פיטורי עובדים. צודקים אלה שטוענים כי היד הלוחצת על ההדק שמעיף הביתה מאות עובדים קלה מדי. זה לא רק בטבע אלא בכל החברות – הגדולות והקטנות. התייעלות באמצעות פיטורי עובדים היא שקר לבן מוסכם בכל העולם, הדבר המוחשי שאפשר להראות בחברה שמרבית בעלי המניות שלה מפוזרים ברחבי העולם. אולם, זה לא הכרחי. יש דרכי התייעלות נוספות ומגוונות. הן נמצאות, למשל, בכיסים של מנהלי החברה ובבונוסים שלה.

כל זה לא מצדיק בשום צורה את העליהום הציבורי שמתנהל בימים אלה נגד החברות שמשקיעות בישראל ומקבלות הטבות מס. הטענה של הממשלה כי ההטבות הללו נועדו להיות פוליסת ביטוח נגד פיטורי עובדים לא יכולה לעמוד במבחן המציאות.

להיאבק – אבל לא בהתלהמות
בראיונות לתקשורת היו שהביעו תמיהה כיצד לא קיים סעיף שכזה בחוזה שבין הממשלה לחברות. זו לא טעות ולא מחדל של אף אחד. הסיבה היא שאף חברה בעולם לא תסכים לתת צ'ק פתוח כזה לאף ממשלה. מה גם שטבע קיבלה הטבות רבות מאז 2006, במסגרת חוקים שאישרו הממשלה והכנסת, ובתמורה הקימה בישראל מפעלים ומעסיקה בה אלפי עובדים. פיטורים הם לפעמים בלתי נמנעים וצריך להיאבק בהם, אבל לא באמצעות איומים והתלהמות.

החברות הגדולות שפועלות בישראל ומעסיקות כאן עובדים רבים עושות זאת בין היתר כי הן מקבלות כסף מהממשלה. אם זה לא יהיה, הן פשוט יעברו למקום אחר. אינטל כבר עשתה את זה. לפיד, יחימוביץ' ויתר אלה שמובילים את הקואליציה המוזרה נגד החברות הזרות צריכים להבין שהסתלקותן של אלה, כמו גם מעבר של משקיעים ישראלים לחו"ל, פירושה אי העסקה של הרבה יותר עובדים, בין היתר בפריפריה – אזורים שבהם הממשלה לא הצטיינה עד כה ביצירת מקורות תעסוקה.

אחת הדוגמאות הטובות לכך היא קריית גת. צאו וחישבו, לפיד ויחימוביץ', איך הייתה נראית קריית גת ללא אינטל. אותו הדבר חברות רבות אחרות במקומות רבים אחרים. החברות האלה הן עסקיות ומטרתן להעניק לבעלי המניות שלהן רווחים, ואם הם לא ציוניים, הם אדישים לחלוטין למקום שבו המפעל יקום, ובלבד שיביא להם את הכסף. מדינת ישראל, לעומת זאת, איננה אדישה למקום.

הארץ זרועה באזורי פיתוח ופריפריה שוממים, על אף שהמדינה מציעה הטבות לחברות שמתמקמות שם. מפעל קטן לא צריך לקבל הטבות בסדר גודל של חברות כמו טבע או אינטל ובכל מקרה, המפעלים הללו לא ממהרים לעבור לשם. שר הכלכלה, נפתלי בנט, יכול להצהיר שייתן יותר כסף לבעלי עסקים קטנים. זה יפה וחשוב, אבל בעלי עסקים קטנים יכולים להעסיק עד 100-50 איש לעומת חברות ענק, שיכולות להעסיק הרבה יותר עובדים.

השורה התחתונה: טבע צריכה לחשוב מחדש לפני שהיא מפטרת עובדים. דוברי הממשלה צריכים לגלות אחריות לאומית ולהימנע מהצהרות מתלהמות שהמחיר שלהן יהיה הרבה יותר כואב מפיטורי עובדים בחברה זו או אחרת. בניגוד למקובל בעולם העסקי, בעלי המאה (אנחנו, המדינה, ולו בצורה חלקית) הם לא בעלי הדעה, ואם נמשיך לעצבן את הבוסים של אותן חברות, נישאר עם הרבה כסף בקופה שהיה מיועד לטובת המשקיעים, מבלי שיהיה למי לתת אותו. מן הראוי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתערב מיידית במשבר וכשם שידע לפני שנסע לאו"ם להשתיק את שריו בנושא איראן, כך עליו לעשות כעת. ויפה שעת אחת קודם.