ה-DNA החדש של אומת הסטארט-אפ הישראלית

תחילתה של השנה החדשה ובפרט הימים הנוראים, שבמהלכם אנחנו נמצאים, מזמינים אותנו לעשות חשבון נפש ולהסתכל על חציה הריק של הכוס – מה עשינו לא טוב ומה אפשר לתקן – אבל גם על חצי הכוס המלאה. אם מביטים על המאזן של ישראל ניתן לראות שתעשיית ההיי-טק המקומית מעניקה לה נכסים בולטים ומטה את המאזניים לכף החיוב.

ואולם, לא תמיד אנחנו רואים את התמונה המלאה ודרוש מישהו מהצד שיראה לנו אותה. כאן נכנסת לתמונה חברת המחקר IDC, שפרסמה לא מכבר סקירה על ההיי-טק הישראלי. היא הגיעה למסקנה שיש בהיי-טק כחול לבן "בום", שמובל בידי שני מנועים חזקים: צורך וטאלנטים. צרכים שמסופקים על ידי כישרונות רבים.

אבל לא רק. באחרונה נוספו שני ממדים חדשים למאפייני ההיי-טק הישראלי: המובייל ורוחב הפס לשידורי טלוויזיה. ב-תשע"ג שגוועה לא מכבר נעשו בתחומים אלה שני אקזיטים: וייז (Waze) נמכרה לגוגל (Google) תמורת 1.1 מיליארד דולרים ובוקסי נרכשה על ידי סמסונג (Samsung) בעשרות מיליונים. התחומים הללו מצטרפים לשדות המסורתיים שבהם מתבלט ההיי-טק שלנו: אבטחה, ביטחון והגנת המולדת.

וייז, קובעים חוקרי IDC, מייצגת השראה שמאפיינת את ההיי-טקיסטים הישראליים, שחושבים מחוץ לקופסה. לדבריהם, יישום הניווט גם הוכיח שהחוכמה של המהנדסים שלנו לא מתמקדת רק בתחום הביטחוני אלא גם בהמצאות אחרות, שחשובות לכל העולם.

ה-DNA של הסטארט-אפ הישראלי
ישראל, מציינים החוקרים, ידועה ברמת ההכשרה הטכנולוגית הגבוהה של מהנדסיה, שחלקם מגיעים ללימודים האקדמיים עם לא מעט ניסיון טכנולוגי שצברו בשירותם הצבאי. אחת הסיבות המרכזיות לכך, לפי חברת המחקר, היא היותה של ישראל מדינה קטנה מוקפת אויבים – עובדה שמחייבת אותה להיות "האימא של החדשנות" ומהווה הסבר לכך שהחינוך הטכנולוגי הוא נקודה מאוד חשובה אצלה.

לוחמים קיברנטיים בולטים שלנו הם בוגרי יחידה 8200 היוקרתית. על פי מקורות זרים, מדובר ביחידה שמקבילה ל-NSA האמריקנית וחייליה צוברים במהלך שירותם ניסיון רב ותושייה רבה, כדי לתת מענה קיברנטי לצורכי הביטחון הישראליים. בפרט נכון הדבר לגבי תחומים שמהווים בין האתגרים החשובים ביותר של צה"ל: מודיעין, מעקב ואיתור איומים, ניטור מידע שעובר ברשת וכדומה. הן גם עוסקות בלוחמת סייבר – תחום שהולך ומתפתח עם הזמן ומעסיק מאוד את העולם. כל אלה, כותבים חוקרי IDC, הופכות את היחידות הללו ל-"בית ספר להיי-טק".

אנשי חברת המחקר אף מציינים, כי כאשר הם יוצאים לשוק האזרחי, בוגרי 8200 נחטפים מהר מאוד וכתוצאה מכך, ממלאים חלל חשוב מאוד בתעשיית ההיי-טק הישראלית. השילוב הזה, של אזרחות וצבאיות בתעשיית ה-IT, לא קיים כל כך במדינות אחרות. לכן, ובאופן טבעי, תהליכי ההכשרה של מהנדסים טובים אורכים בהן יותר זמן.

אחוות לוחמי הסייבר והצבא הדיגיטלי שלנו נמשכת גם בחיים האזרחיים: החוקרים התרשמו שרבים מבוגרי 8200 נקלטים במקומות עבודה שהוקמו על ידי מפקדים או חיילים לשעבר ביחידה זו, שכבר מכירים את היכולות שלהם.

אלא שחוקרי IDC רואים את התופעה הזו, משום מה, כנפוטיזם לשמו, או במילים אחרות: חבר מביא חבר. אפשר להסתכל על הדברים כך אבל מי שחי במציאות הישראלית יודע שמדובר כאן בחבר'ה שמשתייכים לאליטה מסוימת, מוכשרת במיוחד. הסטארט-אפים שמעסיקים אותם, שמבוססים על המוח הישראלי המבריק והממציא לנו פטנטים, יודעים פחות או יותר מה הם מקבלים. זה לא קיים במגזרים אחרים.

יוסי ורדי, "מר סטארט-אפ" הישראלי, אומר שבוגרי יחידות המיחשוב המודיעיניות הישראליות הם אוצר טבע של טאלנטים. לדבריו, "לא מעט מיליארדרים שלנו שעשו את הונם בהיי-טק צמחו ב-8200, יותר מבכל מגזר עסקי אחר". סביר להניח ש-ורדי יודע על מה הוא מדבר.

לא רק בתחום הביטחוני
עם זאת, האקזיטים האחרונים, כמו אלה של וייז ושל בוקסי, שוברים מעט את הפרדיגמה הזו, כי מייסדיהם לא בהכרח מזוהים עם יוצאי 8200. עובדה זו מלמדת שהיצירתיות הישראלית לא קובעה רק ביחידות העילית החכמות של צה"ל. האקזיטים הללו מייצרים בסיס נוח להשקעות זרות נוספות בארץ, עם משקיעים שרואים ב-DNA של ההיי-טק כחול לבן בדיוק את הפרופיל של הסטארט-אפיסט שהם רוצים לראות, את חברת ההזנק שבה הם רוצים להשקיע. כבר ראינו שזה קורץ לחברות כמו גוגל ואינטל (Intel), וצפוי להוסיף ולקרוץ לענקיות התעשייה בעולם.

אני משוכנע שהמהנדסים שלנו יידעו להתאים את עצמם, ואולי כבר עושים זאת, בין אם על ידי חדשנות לשמה או באמצעות הרחבה ושכפול של פיתוחים קיימים. למשל, יצחק בארי, אנליסט בגרטנר (Gartner) ישראל, חוזה שהאקזיט של וייז יגרום לסטארט-אפים רבים לחקות אותה ולפתח פתרונות סביב זה.

השורה התחתונה: למרות הקשים הפנימיים איתם נאלץ ההיי-טק הישראלי להתמודד, הוא נחשב מושא לחיקוי בעולם המערבי. כעת נוספו ל-DNA שלו מימדים חדשים: ניווט בעזרת המובייל ואפליקציות שקשורות בעולמות הטלקום והתקשורת. אלה, אם תרצו, מתחזקים את מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפ.