מה צריך לבוא קודם – מחשב נייד לכל מורה או טאבלט לכל תלמיד?
ראשי ערים צריכים להימנע מהצעד הפופוליסטי של הענקת טאבלטים לתלמידים בטרם דאגו שהמורים שלהם יהיו מצוידים במחשבים ניידים ולפני שזכו ל-120 שעות הדרכה מקצועית ● מורים שיעשו זאת יחזקו את מעמדם, יחוו העצמה אישית וישפרו את הישגי התלמידים שלהם
מאת: אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה להעצמת מורי ישראל
ראשי ערים רבים מתלבטים בימים אלה, ביחד עם מנהלי אגפי החינוך בעיריות, במה לבחור עבור מערכת החינוך העירונית שלהם: האם להעניק למורים מחשבים ניידים ותוכנית הדרכה בת 120 שעות, שמצליחה כבר שבע שנים ביותר מ-200 יישובים, או לבחור בתוכנית חדשה שבמסגרתה רוכשים ההורים לתלמידים טאבלטים בהם מוטענים ספרים דיגיטליים? אין ספק שהחלום הפופוליסטי הוא טאבלט לכל תלמיד, וכמובן שהפופולריות של צעד שכזה תגביר את הפופולריות של ראש העיר בקרב בוחריו הפוטנציאליים, אך האם זהו הפתרון הנכון? לדעתי לא.
מחקרים מראים שהענקת מחשב נייד למורה, ביחד עם תוכנית הדרכה מקצועית, מעצימה את המורה ומשפרת את התנהגות התלמידים בכיתות. היא מורידה את הפרעות התלמידים ב-35%. כמו כן, מורה עם טאבלט, שבאמצעותו ניתן לחפש ולרכז מידע על מנת להעביר לתלמידים, מציג את הנושאים בכיתה טוב יותר ומתקשר טוב יותר עם התלמידים שלו, הוריהם והממונים עליו.
טאבלט טוב לתלמיד בעיקר מאחר שהוא מאחסן את ספרי הלימוד שלו על המחשב וחוסך ממנו לסחוב את המשקל הרב של הספרים על גבו הצעיר. זה חלום של כל אימא עבריה. הטאבלט אף יכול לשמש להורדת סרטים ולצירוף טקסטים וסרטונים לספרים קיימים, ומאפשר תקשורת בין התלמידים למוריהם. כמו כן, ניתן להוריד אליו אפליקציות רבות שעוסקות בחינוך. עם כל זאת, ניכר שמשתמשי הטאבלטים עדיין מתקשים בעבודה השוטפת בכתיבת מסמכים, הצגת מצגות ודפי חישוב בתוכנות האופיס (Office) של מיקרוסופט (Microsoft) – וורד (Word), אקסל (Excel) ופאואר פוינט (Power Point).
המחשב הנייד כמקור מעצים למורים
מהפכת המידע גרמה למורה לאבד את תפקידו כמקור ידע, כפי שהיה מאות שנים, ויחד איתו את הכבוד והמעמד להם הוא זכה בעבר. מחקרים רבים מראים שתפקידו של המורה הפך להיות מחנך, מנחה ומנטור. המורים נמצאים כיום בתחתית סולם השכר ובתחתית המעמד הסוציאלי. הענקת מחשב נייד למורה, ביחד עם הכשרה מקצועית, מחזקת את מעמדו, מעצימה אותו באופן אישי וגורמת לו לשפר את הישגי תלמידיו. היא מחזירה לו את הכבוד, כמחנך ומנטור שמבין את השפה החדשה.
למעשה, ומבלי שחלק מאתנו שם לב, נוצרה כאן שפה חדשה שכוללת מושגים חדשים שמי שלא בקיא בהם נחשב בחוגים רבים כאנאלפבית של המאה ה-21. מילים כמו גוגל (Google), דרופבוקס (Dropbox), סקייפ (Skype), סקיי-דרייב (SkyDrive), ווטסאפ (WhatsApp), פאואר פוינט ואקסל הן רק חלק מהמושגים החדשים שעל כל מורה ללמוד. ככלל, עליו להבין כיצד להשתמש בשפה החדשה ובאמצעים החדשים ללימוד, להדרכת ולתקשורת עם התלמידים.
הדברים נכונים גם באוניברסיטאות. מומחים רבים טוענים שהאינטרנט כבר מזמן ניצח את המרצה באוניברסיטה ולכן צריך להפסיק להילחם בו. זה המסר אותו מנסה להעביר פרופ' דפני קולר, שקוראת לשנות לחלוטין את כל מה שאנחנו יודעים על אקדמיה. פרופ' קולר, שמגיעה מאוניברסיטת סטנפורד ושותפה לסטארט-אפ קורסרה, סבורה שכך בדיוק צריך ללמוד ולספוג מידע: דרך הרשת. היא קראה לעולם האקדמי להשתחרר מההרצאות פנים מול פנים בכיתות הלימוד ולהעלות לרשת את כל החומרים שסטודנטים יכולים וצריכים לקרוא במסגרת לימודיהם, בנימוק ש-"תוכן הולך להיות ממילא משהו מאוד זמין וקל להשגה". פרופ' קולר אף קראה לעמיתיה הפרופסורים להתחיל לחנך את הסטודנטים ואמרה שהעובדה שהסטודנטים שיושבים בהרצאות "בעיקר כותבים בפייסבוק (Facebook)" היא לא חינוך.
מה עדיף – מחשב נייד או טאבלט?
בשלב הראשון, יש לצייד את המורים במחשב נייד וללמד אותם להשתמש במחשב, ליצור מצגות וללקט תכנים ממקורות רבים שנמצאים ברשת ומוצעים על ידי חברות תוכן רבות בישראל. לאחר שהמורה מצויד במחשב אישי נייד ועבר את תוכנית ההכשרה, בשלב השני ניתן לצייד את התלמידים במחשבים אישיים, טאבלטים או ניידים. אני קורא לראשי ערים להימנע מהצעד הפופוליסטי של הענקת טאבלטים לתלמידים בטרם דאגו שמוריהם יהיו מצוידים במחשבים ניידים ולפני שזכו ל-120 שעות הדרכה מקצועית.
יצוין שהעולם הטכנולוגי הולך לכיוון התמזגות של המחשב הנייד עם הטלפון הסלולרי, שכבר כיום הוא טלפון חכם ומהווה מחשב נייד בפני עצמו. הגודל של המחשב הנייד הולך וקטן וגודלו של הטלפון החכם הולך ורב. ניכר, כי גודלו של הטאבלט יהיה בסופו של דבר איפשהו בין 10 אינץ' ל-15.6 אינץ', כדי שאנשים יוכלו גם לעבוד איתו ולא רק לצרוך באמצעותו מדיה ולהתקשר עם חברים. הטאבלט ייהפך להיות טלפון חכם סלולרי והטלפון החכם ייהפך לטאבלט חכם.
אוי... איזה כתבה מטופשת. אורי - כמה אתה רחוק מהמציאות הקשה. מורה שעד היום אין לו מחשב - כדאי שגם לא יתנו לו ולא יבזבזו מאות שעות (ותסכול והרגשת נחיתות כלפי התלמידים ו...) על הנסיון הנואל לכפות על אחד כזה מחשב. "מחשב לכל מורה" - היה לזה מקום לפני 10 שנים. זה כמו להגדיר עכשיו: עגלה עם סוס לכל פועל בניין...
אורי, אתה כנראה מנהל ארגון שלא מסוגל לראות את הסוף שלו קרב ובא. המחשב למורה ובכיתה הוא כשלון מוחלט. אם אתה רוצה להשאיר את המורה בתקופת האבן ולא לחבר אותו לתלמידים ולדור העכשווי, תשאיר לו מחשב ביד. אין שום דבר במחשב שאי אפשר לעשות בטאבלט...חוץ מתוכנות תקופת האבן של מיקרוסופט. לעומת זאת יש כל כך הרבה דברים הרבה יותר הגיוניים ללמידה בטאבלט ממחשב. השמוש באצבע ומסך מגע יביא הרבה מורים שלא העיזו להפעיל את תוכנת ההפעלה הבלתי נסבלת של מיקרוסופט, חזרה לעולם הדיגיטלי, ולתלמידים תהיה פלטפורמה דיגיטלית מושלמת. תרדו ממחשב לכל מורה ותעברו כמה שיותר מהר לטאבלט לכל מורה...דרך אגב, ההדרכה וההטמעה תיקח לכם חצי מהזמן....
חייבים לעשות זאת יחדיו, הטאבלט והמכשיר הנייד מצוי בכל אחד מתהליכי היום יום למעט בכיתה, יאפשר מיצוי כלי למידה וגישה מיידית של המורה לנקודות חמות. צריך היום להתחיל לבנות את התשתית הפדגוגית והטכנולוגית - זה לא רק לסרוק ספרים למדיה דיגיטלית.... מה יעזו למורה מצגות, פלאשים מרתקים ואתרי ניהול ציונים, אם למשל הוא לא יכול בהינף אצבע לקבל תמונה של חולשות וחוזקות של כל תלמיד במשימת התרגול הכיתתית.
איזה קשקוש. המחשב הווינדואי מת. אפילו אינטל כבר מבינה את זה. הטאבלט נועד לחסוך לתלמיד את סחיבת הספרים הכבדים? מה??? רק זה????? הטאבלט מאפשר לתלמיד קשר עם עולם האינטרנט, מידע עדכני ומודרני, סוגי מידע מגוונים, אפליקציות רלוונטיות לנושא הלימוד, קשר עם חבריו והמורה ועוד... המחשב לא העצים את המורה. המורה רק נהיה מדוכא ומתוסכל ממנו...