מציאות שמעבר לדמיון
יונתן קורפל לא מבין את פליאתם של עיתונאי הענף וטוען שניפוח המחקר שעסק בהשתלטות על כלי רכב הוא דוגמה נוספת לכך שחלק מהם מפגרים אחרי ההתפתחויות
היום (ה') עומד להיפתח במלון ריו בלאס ווגאס הכנס השנתי של ההאקרים DEFCON. אחת ההרצאות שעתידות להתקיים בו היא זו של צ'רלי מילר ו-כריס ואלאסק, שבעזרת מענק של 80 אלף דולרים ממשרד ההגנה האמריקני חקרו את האפשרות להשתלט על מערכות חיוניות בכלי רכב. במדיה גורסים שההרצאה הוכנה במקור עבור הכנס של בלק-הט (Black Hat), חברת האירועים בתחום אבטחת המערכות, אך נדחתה על ידי המארגנים באופן מפתיע. עובדה זו, ביחד עם מאמצי יחסי הציבור של מארגני כנס מפצחי המערכות, יצרו תהודה עיתונאית מוקדמת להרצאה ב-DEFCON עוד בטרם נישאה.
המחקר עסק בסוגים בודדים ומסוימים של כלי רכב. החוקרים הצליחו, בתנאים מסוימים, לשלוט בתנועות ההגה, בפעולת הבלמים ובהאצת סיבובי המנוע. כל זאת באמצעות תוכנה שכתבו ושנקשרה לפרוטוקול המיוחד המחבר כיום את יחידות הבקרה המתוחכמות השונות בכלי הרכב המודרני, ללא צורך במחשב מרכזי. החוקרים התחברו אל יחידות הבקרה ישירות ממחשב שהניחו בתוך הרכב. על בסיס זה ניסו יצרניות אותם כלי רכב לטעון, או לפחות לרמוז, שאי אפשר להשתלט מרחוק על ביצועי המכוניות. לעומתם, מילר ו-ואלאסק טוענים שלא חקרו את האפשרות של תקיפה מרחוק, משום שהדבר נעשה בעבר על ידי חוקרים אחרים.
אני סבור שהניפוח העיתונאי של הנושא, המעניין מאוד כשלעצמו, הוא דוגמה נוספת לכך שחלק מהכותבים המכסים את ענף ה-IT מפגרים לעיתים אחרי ההתפתחויות המהירות בו. יותר ויותר מערכות בכלי הרכב בני זמננו הן ממוחשבות. ככל שיש יותר מרכיבים מתוכנתים וככל שהולך ומתרחב מגוון אפשרויות התקשורת עם הרכב הבודד, אך טבעי הוא שייעשו ניסיונות של רכישת שליטה מרוחקת, גלויה או סמויה, על מרכיב זה או אחר בכלי הרכב. כבר נתקלתי יותר מפעם אחת במצב בו פתיחת דלתות בכלי רכב נעשית מרחוק, באמצעות היצרן ואפילו ממרחק גיאוגרפי ניכר.
בדיוק לפני חודש, אירוע שהתרחש בארצות הברית ונספחיו הבהירו גם לתמימים שבקרבנו היכן אנחנו עומדים. העיתונאי מיכאל הסטינג נספה בתאונת דרכים עת התרסק עם מכוניתו המשוכללת לתוך עץ במהירות גבוהה ביותר. באותה עת עסק בחקירה שנגעה לסוכנות לביטחון לאומי (NSA) ולכן היה נתון, לדעתו, במעקב של סוכני ה-FBI. התיאוריות הקונספירטיביות פרחו וצוטטו באין ספור אמצעי תקשורת, כולל בישראל. לא מעט טענו, ונימוקיהם עמם, שהיה כאן חיסול של עיתונאי חטטן, באמצעות השתלטות מרחוק על הרכב. מעניינת מאוד הייתה תגובתו של ריצ'רד קלארק, מי שכיהן בזמנו כמתאם הלאומי האמריקני לענייני ביטחון, הגנת תשתיות ואנטי טרור. בתשובה לשאלות מראייניו לא שלל איש הממסד הביטחוני לשעבר את הטענה הקשה. הוא אף אושש את ההנחה שייתכן שקיימת יכולת לבצע מעשים שכאלה.
אין לי צל של מושג מה אכן אירע בתאונה המסוימת. יחד עם זאת, אהיה יותר מופתע אם יתברר לי שמעולם לא קרו מקרים כאלה, מאשר אם תתגלה עדות מוחצת שכבר חוסלו כך אנשים. אבל בעצם, לא רק במכוניות עסקינן. מערכות מתוכנתות הולכות וכובשות את בתינו, שנקשרים במקביל לעולם כולו ביותר מרשת אחת. כך גם המשרדים והמפעלים. ולמה לא להרים מבטנו גבוה יותר ולדבר על מכוני מים, מרכזי חשמל, מתקנים צבאיים וצנטריפוגות בכורים גרעיניים? הטכנולוגיה נושאת עימה בשורות ובצידן סיכונים. חייבים להכירם ולהתאים את חיינו אליהם.
זה נראה קטע לקוח מסרט מדע בידיוני. אני נוסע ומישהו מאיץ לי את המנוע לפני מעבר חציה. מישהו מדליק לי את הגז בבית מרחוק. מישהו פותח את התריסים. מישהו נכנס לי למחשב בבית. אבל בעצם זה למשל כבר ידוע מזמן.
מסכים לגמרי עם קורפל: א. הטכנולוגיה קיימת. ב. מהרגע שבמכוניות יש מחשבים היא גם אפשרית. ג. זה שזה לא נעשה עד היום זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. ד. כמו שיונתן מציין יתכן שזה נעשה. ולבסוף, אני באמת לא מבין למה אנחנו ממשיכים לנהוג במו ידנו ולא נונים למכונה ולמחשבים לעשות את זה ואנחנו נקרא את העיתון בדרך לעבודה.
מאידך, אין צורך לחשוש מן הטכנולוגיה. הפעלת חשדנות ושיקול דעת עשויה להוות מסננת ראויה.
צודק! צודק! צודק!
ברור- היום ניתן לראות מרחוק מה קורה בבית, להפעיל מכשירים ועוד דברים כאלה אבל לחשוב על הכוונים השליליים זה ממש מפחיד