הבועה של אובאמה

לפני שש שנים, בשיאו של המשבר הקודם, המציא אלדד בר אדון, מנכ"ל חברת אימפרוב, את המושג "בועית" וניבא את קיצו של המיתון אז. בסוף 2006 כאשר העננה כבר החלה לרחף מעל הבורסות בעולם, בעיקר בגלל משבר הנפט, צפה בר אדון גל של מיזוגים ורכישות, שהוא עצמו היה חלק מהם. כעת, בשיאו של המשבר הנוכחי, שיש כבר מי שצופים את סופו, ביקשנו לדעת מבר אדון, האמנם השמש נמצאת מעבר לאופק?

"אינני אנליסט ואף לא לא נביא", מסייג בר אדון את דבריו מיד בתחילה, "אני רואה את המציאות, מחבר מידע אחד לאחד, ואז מחליט מה לעשות ואיך לנהוג". לדבריו, "ב-15 חודשים שקדמו לאוגוסט 2008, היו כתריסר מיזוגים ורכישות בענף, בהיקף כספי כולל של כ-300 מיליון שקלים".

בכמה מהמיזוגים והרכישות, הוא מציין, החברה שבראשותו הייתה מעורבת: טנגרם, שמוזגה לתוך מטריקס; שילוב שנרכשה על ידי טלדור; אנטרופי שמוזגה ל-One1; שינוי מבנה השליטה ברמדור והרחבת פעילותה; העברת יועצים מנס לגב, ומטאקט – למטריקס.

מה קרה מאז?
"המשבר החל ב-2008 כאשר ליהמן ברדר'ס נפלו. עד אז הייתה זו תקופת היסוס וחוסר וודאות. משבר הדולר הביא לעצירת תקציבים, וכולם היו בתקופת המתנה. קריסת ליהמן סימלה את תחילת המיתון, וחברות היי-טק נפלו, אולם חברות ה-IT בסופו של יום נפגעו פחות מהצפוי.

אמנם, חברות ה-IT הבורסאיות הפסידו מאז אוקטובר 2008 60% בבורסה בתל אביב, ואלו הנסחרות בנאסד"ק – 30%. אולם בחודשים האחרונים הן החזירו לעצמן חלק מהערך שנבע מהירידות. לכן יש תחושה של לכאורה יציאה מהמיתון, תחושה שאני אמנם שמח עליה – אבל ממש לא קונה אותה".

הסבר בבקשה.
"לדעתי אנחנו נכנסים שוב לעידן של בועה קטנה, בועית. אני קורא לה הבועה של אובאמה. מדוע? כי הנשיא החדש של ארה"ב גילה שיש לו מכונה להדפסת כסף, והוא חושב שהוא יכול להדפיס בלי סוף, כמה שהוא רוצה. זה מה שהוא עושה כעת, כדי לעצור בכוח את המפולת. זה מתחיל לעבוד על כולם: החיוך חוזר ללחיים של האנשים בבורסה בניו יורק, והכי חשוב – הסינים חוזרים לקנות אג"ח אמריקניות. למרבה האירוניה, לסינים אין עניין שהשוק האמריקני יתמוטט, הרי הם מתפרנסים ממנו לא רע בכלל. אולם זה מצב מסוכן, בו השוק יותר מדי תלוי בסינים. הבועה של אובאמה מאוד מסוכנת, כי היא יוצרת תחושה שכבר טוב והכל מאחורינו. אישית, אני נזהר ולא קונה את זה כל כך. תחושת האווירה של יציאה מהמיתון לכאורה, משפיעה גם על ישראל, ומכונה בפי 'אפקט אובאמה': חברות ישראליות שכמעט קרסו, שוב מגייסות אג"ח.

בכלל, זהו אחד המיתונים המוזרים שאני מכיר. מה קרה פתאום שהכל ורוד? כלום. האבטלה נמשכת, חברות עדיין מצויות בקשיים, אבל המניות שלהן מטפסות".

בתקופת מיתון דווקא יש יותר מניעים לרכישות, זה לא קרה?
"בשיא המיתון, חלק מחברות ה-IT הגדולות חיפשו לחברות לרכישה, אבל הן ציפו לירידת מחירים חדה יותר מזו שאירעה בפועל. המציאות טפחה על פני החברות הרוכשות בפוטנציה. החברות המיועדות לרכישה לא ממש התלהבו להוריד מחירים, והמשאים ומתנים התנהלו בעצלתיים. בינתיים, המניות שלהן שוב עלו, מצבן, שהיה קשה בגלל מחנק אשראי, התייצב  מעט ולכן כיום אותן חברות לא רוצות להימכר, בוודאי שלא במחיר נמוך.

באופן פרדוקסלי, דווקא עכשיו מתנהלים מגעים רבים למיזוגים ורכישות, ובחלק מהם אני מעורב. אף מנכ"ל לא אוהב לעמוד בפני מועצת מנהלים בשיא המשבר ולהגיד לה: 'בואו נקנה חברה X כי היא במשבר ובקשיים'. בדרך כלל התשובה שתתקבל היא: 'רגע, למה אף אחד אחר לא קונה אותה? בוא נחכה קצת, לא למהר'. בינתיים השוק משתנה, ושוב המחירים עולים, אבל זו ההזדמנות של המנכ"ל לבוא ולומר, 'קדימה צאו למו"מ', וזה מה שקרה באמת".

מה יעלה בגורלם של המיזוגים?
"מאז אוגוסט, הכל הוקפא. למרות זאת, מסתמן גל מיזוגים אחר, שמקורו הוא במכרז המיחשוב הממשלתי. בגלל תנאי המכרז, וכיוון שהממשלה רוצה להוריד תעריפים, החברות הגדולות שמשחקות במגרש הממשלתי, מחפשות בטירוף חברות קטנות, בתי תוכנה שעימן הן תוכלנה ללכת יחד למכרז. זהו בעצם, שכפול המודל של שילוב וטלדור. אני מעורב במו"מ עם כמה חברות כאלו. אחת מהן היא גב, שיש לה 500 יועצים ויש לה מה להציע בשוק הממשלתי, ויש עוד כמה חברות. להערכתי, נתחיל לראות את פירות הפעילות הזו בחודשים הקרובים, לאחר הקיץ. בסופו של דבר נראה כי המכרז הזה ישנה את פני הענף. כמו שבתחום שירותי התוכנה יש מספר קונגלומרטים מובילים, כך תיווצרנה כמה חברות גדולות, עם מספר רב של יועצים, שיובילו את כל הפעילות הממשלתית".

בסך הכל, אתה אופטימי?
"אם אני קורא נכון את המפה, אנחנו בתקופה מאוד מעניינת. יש אווירה לפיה הרע נמצא מאחורינו. כולנו נהנים מזה, אני לוקח את האווירה הזו מאוד בזהירות".