פתולוגיה

גווייתה של בטר-פלייס (Better Place), שקרסה באחרונה באחת, טרם הספיקה להתקרר וכבר גלי הפרשנים והמנתחים עטים להסביר ולפרש את שאירע. אחת הזוויות המעניינות הוצגה באתר זה. היועץ האסטרטגי יואב צור הביע את דעתו, כי השקעות היתר של החברה ב-IT תרמו משמעותית לנפילתה.

טענה זו, על הנתונים המשכנעים שהיא כוללת, באה בסמיכות לטור שלי שפורסם אך לפני חודש אודות פרדוקס הפרודוקטיביות. ארגונים משקיעים ללא הבחנה בטכנולוגיית המידע בארגוניהם, מבלי שההוצאה יכולה, במקרים רבים, להצדיק את עצמה. הנה המציאות הקשה תרמה לנו עוד דוגמה מכאיבה. מנהלים ואנשי מקצוע רבים מידי רואים בטעות את מערכת המידע כמטרה ולא כאמצעי להשגת יעדים. אשר על כן, הם נכשלים במקרים רבים ביחס המעשי של עלות-תועלת.

בתולדות הענף הצעיר שלנו נצברו כבר רשימות ארוכות ביותר של מערכות מידע שאימוצן בארגונים שונים גרם לקטסטרופות כלכליות. במקרים הקיצוניים מדובר אפילו בהיכחדות הארגון. אחת הדוגמאות המוכרות הנה זו של חברת התרופות האמריקנית הגדולה פוקסמאייר (FoxMeyer), שעברה מן העולם בעת ניסיון להטמיע מערכת ERP. המאמרים האקדמיים שהוקדשו לאירוע זה ניסו ללמוד האם אכן מערכת המידע גרמה לקריסת הארגון.

מעבר לעדות המחזקת שמעניק הראיון הנזכר בפתיח כאן, ברעיון שביקשתי להציף ראוי לשים לב לשתי נקודות. ראשית, חייבים להבין שהבעיה בבטר-פלייס הייתה בעיקרה בעיית ניהול. עם כל המגלומניה בהקשר למערכות המידע, לא זה מה שהכריע את החברה, שכולם תלו בה ציפיות. ההשקעה הלא כדאית הינה רק סימפטום לבעיה הניהולית הכללית. שם למעלה בצמרת, ורק שם, נחרץ גורלו של הארגון – לשבט או לחסד.

הנקודה האחרת נוגעת לעקרון עליו אני מנסה להילחם שוב ושוב. ביקורת וניתוח הם דברים חיוניים, שבלעדיהם אי אפשר להתקדם או אף לשרוד. כך לומדים ומפיקים לקחים, כך נצבר הידע בכל תחום. בעולם הרפואה, כאשר נפטר החולה עושים לו, במקרים מסוימים, ניתוח שלאחר המוות. בדרך זו ניתן ללמוד, במקרים עקרוניים או בלתי פתורים, מה אירע, כיצד ומדוע. אולם עיקר הלימוד הרפואי נעשה במשך חייו של האדם, מתוך כוונה לסייע לו להאריך את חייו ולשפר את איכותם. כאשר הוא מרגיש לא טוב עושים לו בדיקות ואנליזות, מגיעים למסקנות ומשפרים את מצבו.

בענף שלנו, נדמה שהניתוחים תוך כדי האירועים כמעט שלא קיימים. בהנחה שהנתונים שהובאו נכונים, הרי חלקם זועק לשמים. היכן היו המבקרים במשך כל שנות הפעילות של החברה שהושקעו בה מיליארדים? היכן היו המומחים שיכולים היו לייעץ ולעצור את הדימום או להסביר לאן זה יכול להוביל? באופן כללי ניתן להגיד שבטר-פלייס טבלה בים של דיווחים וסקירות אופטימיים ביותר. לפתע פתאום, מיד אחרי הקריסה, כולם מצביעים בבטחה על הסיבות שהרגו את החברה. אצלנו עוסקים המומחים בעיקר בפתולוגיה. קל להסביר מה קרה בעבר, כך גם לא לוקחים סיכונים לטעות. אבל התועלת של החוכמה בדיעבד פחותה ומוגבלת ביותר.