מהפכת האינטרנט האיראנית

מעבר לעניין הגיאופוליטי בתוצאות הבחירות לנשיאות באיראן, הופתעו רבים בעולם המערבי מהשימוש הנרחב והמתקדם שעשו המועמדים באינטרנט ובמיוחד ברשתות חברתיות כגון טוויטר. בעיני העולם, איראן מקוטלגת, במידה לא מבוטלת של צדק, כמדינת עולם שלישי, חשוכה, שהמרחק בינה לבין טכנולוגיה הוא כמרחק בין השמש לירח.

תומכיהם של אחמדינג'אד ויריבו מוסאווי ניהלו מערכת בחירות קיברנטית לכל דבר, שבה היו פעילים גולשים רבים והתכנים שעברו שם לא היו מביישים אף מדינה מערבית. את ד"ר טל פבל, מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיה במזרח התיכון ובעולם המוסלמי, התופעה הזו לא הפתיעה בכלל. כמי שעוקב אחר הנושא כבר כמה שנים, ואף עסק בזה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, הוא גם לא הופתע כאשר דווח שביום שישי האחרון, ערב סגירת הקלפיות, חסם המשטר האיראני את כל תעבורת ה-SMS ברחבי המדינה.

לדברי פבל, אם מסתכלים על מערכות הבחירות האחרונות באיראן, תמיד בסמוך לתום הבחירות מנתק המשטר את הגישה לאינטרנט, או את תעבורת הסלולר. ההיסטוריה מוכיחה, כי הניתוקים הם לזמן קצר, ולאחר מכן מתחדשת התקשורת במדינה.

ד"ר פבל אומר, כי "כדי שמדינה כמו איראן תהיה מפותחת ברמה טכנולוגית, עם אחוז חדירה גבוה של אינטרנט, צריכים להתקיים מספר תנאים. אחד מהם הוא הון אנושי ברמה גבוהה מאוד, וזה מה שיש לאיראנים. כאשר יש אנשים איכותיים הפריצה של הטכנולוגיה והשימוש בה הם מהירים מאוד".

חדירה של 34.9%

נתונים סטטיסטיים בינלאומיים שנאספו בתקופה האחרונה, מלמדים שאחוז החדירה של האינטרנט באחראן מגיע ל-34.9% מכלל האוכלוסייה, המונה כ-42 מיליון אנשים. ד"ר פבל מציין, שבשנת 2000 היה אחוז החדירה של האינטרנט באיראן כ-3.8%.

לדבריו, "ההון האנושי הגבוה יוצר אוכלוסייה שצמאה למידע וחשופה לחידושים טכנולוגיים. מי שעוקב אחרי זה לא מופתע שאפילו לאחמדינג'אד יש חשבון טוויטר, וניתן לומר שאיראן תופסת את המקום הראשון בעולם הערבי בכל מה שקשור לשימוש ברשתות חברתיות."

חלק גדול מההפגנות בעד ונגד שני המועמדים, החלו באמצעות מידע שעבר ברשתות החברתיות. תומכיו של הנשיא המכהן הקימו אתר ובו מידע רב אודות האיש ומסע הבחירות שלו, תוך שימוש בפלטפורמות מגוונות של רשתות חברתיות כגון פייסבוק, Freindfeed ועוד. האתרים מאפשרים, לצד קבלת מידע, מעורבות פעילה של התומכים באופנים שונים.

מוסאווי, הנחשב לרפורמיסט, הינו מהפעילים ביותר באינטרנט וברשתות החברתיות. בשל פעילותו זו, בדגש על שימוש בפייסבוק, שם יש לו 36 אלף תומכים, נחסם שירות זה באיראן לזמן מה בסוף חודש מאי. בנוסף, הקימו בלוגרים מתומכיו אתר עבורו ובו הביעו אלף מהם את תמיכתם תוך ציון שמותיהם וכתובות אתריהם.

זאת ועוד, ד"ר פבל מצטט את דובר חברת הטלקום של איראן המדווח כי במהלך מערכת הבחירות עלה מספר הודעות ה-SMS ל-100 מיליון הודעות ביום, כמעט פי שניים מהממוצע. עכשיו, כאמור, חסמו השלטונות את האפשרות לשלוח SMS, וכבר לפני הבחירות הגבילו את השימוש ברשתות חברתיות. עובדה זו שופכת אור נוסף על מערכת היחסים בין הטכנולוגיה – ויכולתה לחולל שינויים במשטרים כמו זה שבאיראן – לבין היכולת של השליטים לבודד את המדינה מן העולם החיצון.

מה קורה ביתר מדינות ערב?

ד"ר פבל ישתתף בשבוע הבא בכנס "ריאליטי ואינטרנט" שעורכת עמותת אשנ"ב, בשיתוף עם המכון הטכנולוגי בחולון HIT, להנצחת זכרו של ערן אדרת ז"ל. פבל יציג בכנס מידע מעניין על הקשר והזיקה ההדדית בין העולם הפיזי, לבין זה של האינטרנט. זאת בהקשר של רשתות חברתיות בחברה הערבית.

"האינטרנט מזמן שפע של הזדמנויות חדשות עבור המשתמשים בו באמצעות חשיפה רבה למידע ולתכנים מגוונים", מסביר ד"ר פבל. "זאת עבור כלל המשתמשים ועל אחת כמה וכמה עבור אלו החיים בחברות שמרניות, מסורתיות וריכוזיות כמו אלו המאפיינות את מדינות המזרח התיכון".

לדברי ד"ר פבל, "כלים כגון פייסבוק, טוויטר, יו-טיוב, פליקר ועוד, מאפשרים למשתמשים בהם עדכון בזמן אמת אודות אירועים שונים, הם מהווים אמצעי תקשורת מיידי וחלופי לאמצעי התקשורת הממלכתיים לעדכון שוטף, כמו גם זירה להצבת תמונות וסרטונים מאירועים שונים אשר לעיתים אינם לרוחו של הממשל".

ד"ר פבל מוסיף, כי "כלים אלו מאפשרים במה פתוחה ומיידית להחלפת מידע והבעת דעות בחברות המקומיות עבור אלו אשר אינם זוכים לכך באמצעי התקשורת האחרים. אלו כוללים ארגוני זכויות אדם ואופוזיציה, פעילים עצמאיים בתחומים אלו, מיעוטים דתיים, קבוצות שוליים ואף נשים כקבוצות או בודדות".

"בעקבות התפתחות זו של כלים טכנולוגיים זמינים ומידיים, הופך האינטרנט במדינות רבות במערב וכן במזרח התיכון לאתגר הולך וגדל עבור ממשלים שונים", אומר ד"ר פבל. לדבריו, "על מנת להגביל משתמשים הממשלים הללו פועלים באמצעים שונים, ובכלל זה סגירת אתרים באופן גורף או נקודתי (דוגמת הורדת סרטונים מסויימים מיו-טיוב – כל מדינה בהתאם לסוגיות הבוערות בה), מעצר משתמשים והצרת צעדיהם, צנזורה עצמית מצד המשתמשים, יצירת אתרים יעודיים לצרכי תעמולה ועוד".

ערב הסעודית – המפותחת ביותר

לצד איראן, המדינות שמגלות את רמת הפתיחות הגבוהה ביותר לרשתות חברתיות הן ערב הסעודית ומדינות המפרץ. "שם", מסביר ד"ר פבל, "הבינו כי רשתות חברתיות, ריאליטי, ואינטרנט חופשי אינם רק סממנים לשלטון נאור, אלא מקור לעשיית כספים". את ד"ר פבל מדאיגות דווקא המדינות הגדולות יותר, הנאורות לכאורה, כמו מצרים וירדן. שם הסובלנות כלפי האינטרנט היא מוגבלת, ולא תמיד היא יכולה להחזיק מעמד. ד"ר פבל מספר על מקרה שאירע לא מכבר במצרים, שם נעצר סטודנט זר שצילם הפגנה בקהיר. הוא נכלא, ומתא הכלא שלו הצליח לכתוב בטוויטר רמז למקורביו כי הוא עצור. המידע הזה התפשט בכל העולם בתוך שעות, והוא שוחרר בהתערבות מדינית ואקדמית, שהביאה ללחץ שהמצרים לא יכלו לעמוד בפניו. גם הירדנים לא סובלנים כלפי בלוגרים שמשמיצים את המשטר, והשאלה המרכזית היא לאן כל זה הולך? ימים יגידו.