הגבול הדק

לא מזמן נחשפה פרשה שבמסגרתה חשוד הבלוגר ואיש המחשבים הלמו (כינוי שנגזר משמו המלא: הלוי משה) בהוצאה ופרסום של חומר משפטי חסוי ממערכת נט המשפט.

הלמו היה מעורב כבר כמה פעמים בחקירות ומשפטים בהם הואשם בעבירות שהיו קשורות במישרין או בעקיפין למערכות מידע, על רשתותיהן. ברוב המקרים הוא יצא זכאי. בראיון שנתן בסוף השבוע לערוץ 2, אחד מהטיעונים העיקריים שהעלה היה שהוא כלל לא פרץ לשום מערכת, אלא עשה שימוש רגיל ומותר בלבד באתר פתוח לציבור.

אין בכוונתי להיכנס לפרטי החקירה. נניח למערכת החוק על כל מרכיביה להגיד את דברה. אני מבקש לנצל את ההזדמנות שנקרתה על מנת לבחון את הסוגיה העקרונית שניבטת כאן מבין השיטין. אני מבקש להתמקד בשיח הציבורי שהתעורר בעקבותיו, שחלקו נשען על מושגים ופרשנויות שגויות.

החקירה הנדונה עוררה שוב אצל כמה גורמים במדיה, בעיקר באינטרנט, טענה ממנה אני חרד מאוד. בקרב לא מעטים שם רווחת משום מה התפישה, כי מותר לחדור למערכות מידע בכדי להוכיח שקיימים בהן מחדלי אבטחה. גישה זו שואבת עידוד מפרשנות מוטעית ולא מקצועית, למשל לפסק הדין שנתן שופט שלום בירושלים בדיוק לפני שלוש שנים. אז זוכה הלמו בנימוקים שונים מהאשמות של חדירה לחומר מחשב, מסירת מידע כוזב, התחזות לגולש אחר, פגיעה בפרטיות וניסיון לפגוע בפעולת המרכז הממשלתי לגביית קנסות.

חשוב שייאמר, ובצורה ברורה, שאף בית משפט בישראל לא נתן מעולם הסכמה לכניסה לא חוקית למערכת ממוחשבת. אסור לאף אחד, גם אם, לכאורה, פעולתו רצופת כוונות טובות, להיכנס למערכת מידע של ישות אחרת. אף אחד מאתנו לא היה מקבל בהבנה הימצאותו של זר בביתו שלו, גם אם הפורץ היה מנסה להסביר שחדר אלינו בחשאי בכדי לפקוח את עינינו ולהבהיר שהוא לא מוגן כהלכה. זה כלל לא עולה על הדעת. אם מאן דהו מזוכה מאשמה של חדירה לא מורשית, זה אך ורק מפני שלא הצליחו להוכיח שפרץ בכלל למערכת מידע או ביצע מעשה אסור אחר הקשור בכך. מדובר בגבול דק שקל מאוד לחצות אותו לכיוון האסור.

אנחנו מצווים להנחיל לאנשי המקצוע ולנוער שלנו ערכים ברורים וחדים. אסור לעבור על החוק – נקודה. חדירה לכל מערכת מידע, או פגיעה כלשהי בה, היא מעשה פלילי. אסורה על האזרח גם חדירה למערכת מידע בארץ אחרת, אפילו כזו של אויבינו. מה שמותר למדינה אסור לאזרח הבודד לבצע על דעת עצמו. יש להסיר את הילת הגיבורים ממעשים שכאלה ואסור לקבל בקריצה או לוותר למי שעושה דין לעצמו. כאשר מותירים לבודדים לפעול על פי פרשנותם האישית ולא על פי המוגדר בחוק, קשה לדעת כיצד זה יסתיים. טוב בוודאי שלא יצא מכך.