עולים על רכבת המכרז

מכרז המיחשוב הממשלתי מצוי בעיצומו: כעת הוא בשלב התשובות לשאלות נוספות שהוגשו למנהלי המכרז, בעקבות כנס הספקים שנערך ב-14 במאי. שאלת מיליון הדולרים היא, אילו חברות תיגשנה להתמודד במכרז, ומי מבין חמש הספקיות הגדולות תישאר בחוץ – מצב תקדימי שלא אירע עד היום.

כזכור, עורר המכרז ביקורת ציבורית רבה מצד הספקים, שהגדירו אותו כמכרז כוח אדם. המפגש עם מנהלי המכרז בירושלים היה טעון ביותר. הספקים העלו שאלות וטענות רבות. באגף החשב הכללי במשרד האוצר ממשיכים לדבוק בהנחה, שעם כל הביקורת המופנית כלפיו, הרי שבסופו של דבר רוב החברות תתמודדנה בו.

בקרב החברות נס טכנולוגיות, מטריקס, EDS ישראל מקבוצת HP, מלם מערכות מקבוצת מלם-תים, יעל תוכנה ומערכות וחברות נוספות – שוררת מבוכה רבה. אצל חלקן טרם התקבלה החלטה סופית האם לגשת למכרז. לחברות אלו, כמו גם לאחרות, יש "בטן מלאה" על הממשלה.

יש חברות שכבר החליטו. אחת שתשתתף במכרז ומקווה לזכות בחלק גדול ממנו, היא טלדור. "רכבת המכרז יצאה לדרך. זאת עובדה קיימת והשאלה היא כעת מי יעלה עליה ומי לא", אומר יואל יסקרוביץ', מנהל העסקים הראשי בטלדור, "להערכתי אף אחת מחמש האינטגרטוריות הגדולות לא תרשה לעצמה שלא להיות במכרז, עם כל הביקורת שיש עליו".

יסקרוביץ' מודע לכך שעמדתו חריגה. טלדור ניגשת למכרז, בין היתר כי יש לה את שילוב. החברה נרכשה על ידי טלדור לפני שנה וחצי, על 1,000 עובדיה, תמורת 17 מיליון שקלים. "שילוב אמנם לא נקנתה לקראת המכרז, אבל היא ללא ספק כלי שהחברה תיעזר בו", הוא אומר. יסקרוביץ' בטוח, כי זהו מודל שחברות רבות תחקנה, כדי להתמודד עם המכרז ותנאיו החדשים: "חברות האינטגרציה", מסביר, "אינן יכולות ואינן רוצות להיות חברת כוח אדם, והממשלה לא ממש מתכוונת לכך. במכרז החדש של הממשלה, חייבת להיות יכולת הגמישות והניוד של העובדים, בהתאם לצורכי הלקוחות. הרי לא כל הלקוחות צריכים את אותם עובדים באותן רמות מקצועיות, כל הזמן ובכל מקום". לדבריו, "מי שיזכה במכרז החדש יצטרך להתאים את עצמו לרמת התעריפים החדשה, שבכל מקרה נכונה בעיקר לגבי גיוס עובדים חדשים ולא פוגעת בעובדים הקיימים".

נימוק נוסף שיסקרוביץ' מביא, מתייחס לכלל השוק: "הממשלה היא סמן ימני בכל המובנים", הוא מסביר, "כל השוק יושב על הגדר וממתין לתוצאות המכרז. לכן חשוב מאוד שהמכרז ייצא לדרך כמה שיותר מהר".

בכל מקרה, הוא מסייג, "לדעתי המבחן שלו יהיה רק בעוד שנתיים. אז ייבחנו רמות התעריפים החדשים שהממשלה רוצה ליישם. זהו נתון שאיש לא יכול לצפות אותו כרגע ויש להמתין ולחכות. חובת ההוכחה, תהיה על יוצרי המכרז".

"אין ספק ששילוב היא אחת העסקאות המוצלחות ביותר שעשתה טלדור", קובע יסקרוביץ', "זו חברה שהידע הוא מרכיב מרכזי בה והמעסיק בוחר את העובדים בהתאם לתחומי ההתמחות שלהם. יצרנו אי בודד בהגדרת רמת שירות ללקוח. דאגנו לבדל את החברה מיתר הפעילות של טלדור, שנשענת על פרויקטים ויועצים".

הוא סבור שההשפעה של המכרז תהיה שונה לגבי כל חברה, והיא תשתקף בהתאם להיקף הפעילות שלה בממשלה ולחלק שפעילות זו, במגזר הממשלתי, מהווה בכלל העסקים שלה. לדברי יסקרוביץ', "מבחינה זו, בטלדור המינון הוא מצויין. טלדור מעולם לא נשענה רק על הממשלה, וחלק ניכר מהידע ומהמומחיות שלה הוא בפרויקטים עתירי ידע שפועלים בהצלחה בשוק". הוא מציין כי הם חשים בהתעוררות בתחום ה-BPO (ר"ת Business Process Outsourcing). הכוונה היא להוצאת אחד התהליכים בארגון לספק חיצוני לביצוע פעילויות שאינן בליבה העסקית של הארגון. "אנו חשים בהתעוררות ב-BPO במיוחד במגזר הפיננסי", הוא מציין, "שם בנקים משקיעים משאבים כדי להאיץ את הרב-ערוציות בקשר עם הלקוחות, ובצמצום מספר האנשים שמגיעים לסניפים". לדבריו, טלדור עצמה מתחזקת את המערכות של ניקסודרף הפועלות בבנקים, שמאפשרות ללקוחות לקצר את זמן ההמתנה בתור ולהגיע לסניף גם בשעות שהוא סגור.

לגבי הטענות לפיהן המכרז יוריד את רמת כוח האדם בממשלה, עונה יסקרוביץ', כי "הממשלה תקבל את כוח האדם שהיא ביקשה. זו זכותה ותפקידנו לספק לה את מה שהיא רוצה. המציאות הרבה יותר חזקה, כרגיל, ועובדים טובים שכבר עובדים במשרדי ממשלה – ימצאו את הדרך להמשיך לעבוד שם".

בניגוד ליסקרוביץ', שיחות עם ספקים אחרים מעלות תמונת המצב לא ברורה. רבים מהם מעדיפים להשאיר את ההחלטה עד למועד האחרון שבו ניתן לגשת למכרז ולא לצאת בהצהרות. בכל מקרה, הדרך לסיום המכרז עדיין ארוכה. בעקבות השאלות הרבות, נדחה מועד ההגשה של המתמודדות לחודש יוני. ההערכה היא שתהליך פתיחת המעטפות, התיחור ובחירת הספקים, יסתיים לא לפני נובמבר. ימים יגידו אם גם בג"צ לא יהיה מעורב בתהליך. נמתין ונראה.