פנאי-טק
טיפים לחופשה באושואיה (דרום ארגנטינה)
למרות שמזג האוויר באושואיה הוא בלתי צפוי לחלוטין, ויכול לנוע מיום שמש אביבי לסופת שלגים סוערת בתוך שעות, הביקור בה מומלץ ביותר ● מלינה בבתי עץ פסטורליים, דרך טרק בלגונה צבועה טורקיז ועד שיט תעלה בליווי פינגווינים - אושואיה היא יעד ייחודי במינו
לפעמים, שיא הבריאות זו מחלה ממארת
הזוג החביב ניהל אורח חיים ברמת חיים גבוהה, אך לא זכה לפרי-בטן. בשלב מסויים ניצנית החלה לחשוב על גירושים, אבל רענן לא היה מוכן: "את אשתי היקרה לי. לעולם לא אוכל לחיות בלעדייך. את טובה ורגישה. ואין לי ספק שניישר קו עוד מעט. תהיי סבלנית. את אולי לא מבינה, ולא מספיק מאמינה, אבל אנחנו זיווג משמים, ואהבה מוצקה כמו סלע לא מפזרים כמו אבק סתם כך"...
טיפים לחופשה בנורבגיה
רוצים חוויה אמיתית של נוף עוצר נשימה - אמיתי ולא מתועש? ברוכים הבאים לנורבגיה ● בין שיט בלגונת קרחון לטיול בסלע המטיף - נורבגיה היא יעד מצוין לחופשה, ובעיקר בקיץ
מחשבות חיוביות בתחנת האוטובוס
מה עושים ברבע השעה הפנויה שפתאום נוצרה? אפשר לא לעשות כלום. פשוט לחכות. בסיכום רגעי היום, נוכל לציין את רבע השעה הזו כחלל ריק, וזו בהחלט אפשרות מקובלת ומצויה, אך הרשו נא לי להציע אפשרות אחרת, כיוון מחשבה שונה...
המפגש המרתק של בעל החנות עם הקונה המסתורי
יום קייצי אחד, אחר הצהרים, עמד דוד בחנותו ושירת נאמנה לקוח אמיד, כך בכל אופן עשה אותו אדם רושם, לפי רשימת הקניות הארוכה שהחזיק בידיו. דוד עלה וירד ללא הרף בסולם העץ הגבוה ששירתו מימים ימימה. "תביא, תקח, תראה, תושיט, תפתח, תסגור, תארוז, תחליף, תוסיף, תפחית", הורה הלוקח כהנה וכהנה, ודוד עומד וממלא את מבוקשו בסבר פנים יפות...
המילים שנחקקו על המצבה
משחזרה תופעה זו ונשנתה, הבין יוסף כי ראייתו אינה תקינה. ימי החורף הערפיליים חלפו עברו, ועדיין ראייתו נותרה מעורפלת. משכך, חש יוסף למלומדי הרפואה שבירושלים עיר הקודש, כדי שיאבחנו את מצב עיניו. משך הדוקטור בעפעפיו של יוסף, צבט את שמורות עיניו, ולאחר שהביט ממושכות לתוך אישוניו לאורה של עששית מסנוורת, קבע בפסקנות שעליו לעבור ניתוח מסובך להצלת ראייתו
טיפים לחופשה באיסלנד
הרי געש פעילים, קרחונים ולגונות כחולות, מדבריות קרים, גייזרים, נהרות, מפלים, נביעות מים חמים ואפילו מסע מזחלות כלבים ● ברוכים הבאים לארץ הקרח והאש
חנוכה עוצמתי ללא חיבור לחשמל
נצנוץ השלהבות הקטנות בחשכת הבית, גרם לנו לחזור אחורה בזמן. בפעם הראשונה הרגשתי שאני מבין לעומק את שלהבת התקווה הקטנה שבערה כפי הנראה בליבות המכבים, כאשר הדליקו את המנורה בבית המקדש המשוקם, מתפללים שאיכשהו יספיק השמן בכד הקטן שמצאו לשבוע שלם - עד ששמן חדש ימוצה ויגיע...