כיצד מגבים שרת וירטואלי?

השימוש במכונות וירטואליות המריצות מערכות הפעלה שונות, הפך לנפוץ ביותר כיום בעולם המיחשוב העסקי. במקביל להתפתחות הטכנולוגית הזו, הגיעה גם מורכבות חדשה בנוגע לגיבוי מערכות וירטואליות. כיצד מגבים אותן?

ובכן, ישנן שתי שיטות לגבות מכונה וירטואלית:

1.    גיבוי המכונה עצמה כ-Image (לעיתים נקרא גם Snapshot).

2.    גיבוי רכיבי מידע שונים מתוך מערכת ההפעלה, כגון קבצים, SQL, תוכנות שונות, System State וכמובן את שרת הדואר הנפוץ, אקסצ'יינג' (Exchange).

כשבאים לבחון את שתי השיטות הללו, השונות בתכלית זו מזו, אנו מוצאים כי הן משלימות אחת את השנייה וכי רצוי ומומלץ לבצע גיבוי בשתי השיטות במקביל, על מנת לקבל הגנה מלאה על מערכת ההפעלה ועל המידע שעל גבי השרת הוירטואלי.

מהו, אם כן, ההבדל בין שתי השיטות, ומדוע רצוי לבצע גיבוי בשתיהן במקביל? השיטה הראשונה, בה המכונה הווירטואלית מגובה כ-Image מלא, מספקת שחזור מהיר ומאפשרת להחזיר את המכונה הווירטואלית ומערכת ההפעלה שלה למצב עבודה פעיל, הנכון לרגע הגיבוי האחרון. זהו היתרון הגדול בגיבוי בשיטה הזו. כל המכונה הווירטואלית מיוצגת על ידי קובץ אחד (כגון: VHD, ר"ת Virtual Hard Disk), שמכיל את כל המכונה הווירטואלית. לדוגמה: במידה ומערכת ההפעלה של המכונה הווירטואלית נפגעה ויש צורך לבצע שחזור, באם היינו משתמשים בשיטות הגיבוי הישנות, היה עלינו להתקין מחדש את מערכת ההפעלה, לשחזר את ה-System State ואז להתקין גם את התוכנות השונות ולשחזר את המידע שלהן. זהו תהליך ארוך שעלול לקחת כמה ימים.

בעזרת גיבוי מלא של המכונה הווירטואלית, יש אפשרות לשחזר את הקובץ שמכיל את המכונה כולה ולהפעילה מחדש. תהליך זה מהיר מאוד באופן יחסי ועלול לקחת עד כמה שעות – תלוי בנפח המידע שעל המכונה הווירטואלית. בדרך כלל מדובר בעשרות עד מאות ג'יגה-בייטים.

עתה, בואו נבחן מקרה שונה: קובץ אקסל (Excel) חשוב ביותר, המכיל את הדוחות הרבעוניים של הארגון, נעלם, ויש צורך מיידי לשחזרו. במקרה הזה, שחזור ה-Image של המכונה הווירטואלית הוא צעד לא הגיוני, שהרי אנחנו צריכים רק אקסל קטן. לכן, עדיף לשחזר את הקובץ הספציפי מגיבוי של קבצים בלבד – תהליך שייקח דקות ספורות בלבד.

על-כן, ניתן להבין ששתי שיטות הגיבוי של המכונות הווירטואליות משלימות אחת את השנייה ונותנות מענה למצבי אובדן מידע שונים. גיבוי של Image נותן לנו מענה במצבי אובדן מידע קריטיים בהם מערכת ההפעלה קרסה או שנפגעו מספר רב של קבצים. במצב הזה, שחזור ה-Image הינו הנכון והמהיר ביותר. אבל, במצב בו אובדן המידע הינו קטן בנפח, כגון אובדן של קובץ או ספרייה קטנה, המענה הנכון והמהיר הינו גיבוי קבצים רגיל, שיאפשר שחזור מהיר וכמעט מיידי של הקובץ או הקבצים הספציפיים.

זאת ועוד, עלינו לקחת בחשבון שגיבוי Image שלם של כל המכונה הווירטואלית הינו ארוך וכבד מאוד ביחס לגיבוי של קבצים מתוך ספרייה. לכן, כשאנו מגבים ספריית מסמכים חשובה, ישנה אפשרות לבצע גיבוי של קבצים מספר פעמים ביום ובכך לשמור מספר עותקים ולהקטין את חלון אובדן המידע, שנמצא בין המידע המעודכן לבין הגיבוי האחרון שנעשה. פעולה זו לא מתאפשרת בגיבוי מלא של Image, משום שמשאבי המערכת שידרשו לכך יפגעו בביצועים של השרת הארגוני.

לסיום, בבואנו לתכנן את מערך הגיבוי הארגוני, עלינו לקחת בחשבון את כל הנתונים הללו ולנסות ליצור מערך גיבוי שנותן הגנה מקסימלית למידע החשוב שלנו, כל זאת כמובן בהתאם לתקציב שהוקצה לצורך עניין זה. אין זה משנה כמעט באיזו טכנולוגיית וירטואליזציה אתם משתמשים. כמובן שברוב טכנולוגיות הווירטואליזציה הנפוצות, תוכלו לבצע גיבויים בשתי השיטות המשלימות.

עופר א. לידסקי הינו מייסד ומנכ"ל טרהסייף (TerraSafe), העוסקת במתן שירותי גיבוי מקצועיים לעסקים קטנים ובינוניים