דניאל סבח, מנכ"ל יבמ רשיונל: "מרקורי איבדה את המומנטום – מיקרוסופט מרוכזת רק בעצמה"

לדניאל סבח, מנכ"ל קבוצת רשיונל ביבמ, אין הרבה דברים טובים לומר על המתחרים שלו. אם תשאלו אותו הוא יאמר, כי מרקורי אבדה את המומנטום מאז נרכשה על ידי HP, ומיקרוסופט מתרכזת רק בעצמה ולא תומכת בסביבות עבודה הטרוגניות. "מרקורי נמצאים במקומות מסוימים, אבל הם אינם מתקדמים בביסוס נוכחות רחבה יותר במקומות חדשים", אומר סבח בראיון לאנשים ומחשבים, במסגרת כנס רשיונל השנתי, שנערך השבוע באורלנדו, פלורידה. "היכולת שלהם להרחיב נוכחות קפאה. הניחוש שלי הוא שכחברה עצמאית מחוץ ל-HP הם היו מסוגלים לעשות דברים שהם פשוט לא מסוגלים לעשות בתוך HP. הם גם איבדו רבים מהכישרונות שלהם. הם לא אקטיביים ולא מנצלים את מקומם כפי שהייתי מצפה מהם".

על התחרות מכיוונה של מיקרוסופט וסביבת דוט.נט שלה, הוא אומר, כי "רוב הלקוחות שיבמ מנסה לגייס עשויים להשתמש אמנם בדוט.נט, אבל עובדים בסביבה הטרוגנית. מיקרוסופט אינה מתמודדת בשום דרך שהיא עם סביבה מעורבת. קהילת הלקוחות של ארגונים בינוניים וגדולים אינה מוכנה לקבל תכתיב של סביבה אחת. זה מודל מאד לא ריאליסטי, שעבר את שלב השימושיות. מיקרוסופט אינה משתווה למה שמציעה רשיונל בסביבת ג'אז בכל מה שקשור בשיתוף, בדיווח, בניהול כולל. הם בונים פתרונות ברמת הצוות. אין להם מושג ברמה הארגונית".

סבח לא מסתפק בהבעת דעתו רק על המתחרים, וקורא תיגר על דמות עולם התוכנה במתכונתו המסורתית. "הכלים המשמשים לפיתוח תוכנה התמקדו משך שנים ברמת היחיד: ה-'גיבור' שמסוגל ליצור הרבה שורות קוד, אך האם זה החומר הנכון? זו שאלה מורכבת, ש-'גיבורים' אינדיבידואלים אינם שואלים את עצמם במקרים רבים". מול התפיסה הכמעט רומנטית הזאת, מציעה רשיונל, קבוצת כלי הפיתוח והנדסת התוכנה של יבמ, גישה הרואה בפיתוח מאמץ שיתופי. "הרעיון של שיתוף מובנה בכל דבר שאנחנו עושים. כבר במערכת התוכנה לניהול הגדרת הדרישות של רשיונל יש היבט שיתופי מרכזי, וכך גם בכל מוצר אחר שלנו, לכל אורך מחזור חיי הפיתוח".

סבח מאמין, כי מה שנדרש יותר מכל, הוא גישור בין המהנדסים והמפתחים בתחות התוכנה ובין הצד העסקי של הארגון. "מהנדסים זקוקים לכלים שבהם יוכלו להבין איך הם יכולים לתרום לעסק. אם ניתן להם תובנה טובה יותר על השפעות עבודתם בתחום הפיתוח על העסק בכלל, הם יוכלו לעשות עבודה טובה יותר. אנחנו מנסים לבנות קבוצה שלמה של כלים ופלטפורמה שתאפשר להם להיות חכמים הרבה יותר במה שאם עושים – ובהשפעות של מה שהם עושים על העסק כולו".

"בעידן הכלכלי הקשה הזה, אנחנו ביבמ מנסים לחשוב באופן יצירתי יותר איך לצאת מהמצב הזה, ואיפה אנחנו רוצים להיות כשנצא ממנו. זה אינו רק משבר כלכלי, אלא גם חברתי וסביבתי. השאלה היא איך אנחנו ביבמ יכולים לסייע לעולם להתקדם. נכון, זה נשמע אידיאליסטי, אבל אי אפשר להתייחס לעסק רק בטווח הקצר ובמיקוד סביב החזר ההשקעה. אני לא יושב בתפקיד הזה רק כדי ליצור את הרווח שיבמ מצפה לו – אני כאן כדי להציע גם ערך, תרומה אמיתית והשפעה על הקהילה. במקרה שלי, זו הקהילה שיוצרת ומספקת תוכנה. התוכנה הופכת חשובה יותר ויותר כיום, והיכולת שלנו להבין, למדוד ולנהל אספקת תוכנה היא עניין חיוני לאספקת הערך של קבוצת רשיונל".

סבח מאמין, כי "רוב המנהלים מתוסכלים במיוחד משום שאינם יכולים לשלוט בתהליכים באופן אפקטיבי, לנהל את ההוצאה, לנהל את התוצאות שהם מפיקים מהנדסת תוכנה במשמעות העסקית של התוצאות האלה. לא רק שהם אינם מבינים את התחום – ההבנה שלהם אינה משתפרת עם הזמן".

בהתייחסות לפעילות הפיתוח הנרחבת של רשיונל בישראל, מציין סבח – יהודי צרפתי במקור, שחי כיום בארה"ב ושיש לו משפחה ענפה בישראל – את התרומה המשמעותית של מרכזי הפיתוח ומעבדות החברה הפועלים בארץ בתחומי האבטחה – בעקבות רכישת חברת Watchfire, ובתחום הממשק עם עולם הנדסת המערכות כמו גם בפיתוח מוצרי Rhapsody. "יש לנו בישראל שני נכסי ליבה בתחומי האבטחה, הנהנים מצמיחה שנתית של 47% במכירות, ובתחום המודלים של מערכות ויצירת קוד בעבודה המתבצעת במעבדות המחקר בחיפה. התחומים האלה חשובים לפלטפורמה שלנו: אלה כישורים שאנחנו זקוקים להם אם אנחנו רוצים להמשיך ולחדור לשוק המוצרים החכמים הנשענים על תוכנה ומשלבים אותה. אנחנו ממשיכים לפתח ולעודד את הצוותים האלה משום שהעיסוק שלהם חשוב במסגרת היכולות הכוללות של פלטפורמת ג'אז".

בניתוח השוק הישראלי לכלי פיתוח, מציין מנכ"ל רשיונל, את ההימנעות של חברות תוכנה ישראליות מעבודה בסביבה הטרוגנית, שהייתה עשויה לפתוח בפניהן שערים חדשים בשווקים העולמיים, תוך הצמדות חזקה מדי לסביבת מיקרוסופט – ומצביע בהקשר הזה בין השאר על קצב האימוץ האיטי של סביבת הפיתוח בכלים בקוד מקור פתוח, אקליפס. "ישראל היא אחד השווקים החלשים ביותר אם לא החלש ביותר, באימוץ אקליפס וקוד מקור פתוח בכלל. זה לא אומר שהוא לא שם, אבל בהשוואה למקומות אחרים באירופה, ארה"ב, סין או הודו – השימוש בישראל דל".