שנה הלכה, שנה באה

עד לפני שנים לא כל כך רבות, ראש השנה היה קודם לכל אגרות ברכה מודפסות שכולם כתבו לכולם ושלחו באמצעות הדואר – לא האלקטרוני, אלא זה עם הנייר עליו הייתה משוחה עט בכתב יד. תרבות שלמה התפתחה סביב אותן ברכות והלכה והסתעפה עם השנים. כיום, אין לכך כיום כמעט זכר. את מקום השנה טובה מנייר תפשו המסרון והדואר האלקטרוני. טכנולוגיית המידע, והאינטרנט בראשה, מאפשרים להגיע לכולם הרבה יותר מהר ובפחות מאמץ מאשר הדוור, ולמעשה – ללא עלות. גם מי ששולח את ברכת השנה טובה האלקטרונית שלו עם מסרים גרפיים, מעשה אומנות ושלל צבעים, יכול לעשות זאת בקלות ובחינם – באמצעות אתרים מיועדים שלא גובים כסף. אלה מוצאים את פרנסתם באמצעות מודלים כלכליים מורכבים יותר, שמושתתים על תנועת גולשים ערה.

גורל דומה צפוי ליומני השנה. עד לא מכבר, נזקקנו ליומן מודפס מפורט, בו יכולנו לשבץ פגישות ולברר באמצעותו באיזה יום עובדים ואיזה יום הוא חג. חברה שכיבדה עצמה הפיצה בקרב עובדיה ולקוחותיה יומן שנועד לפרסם אותה. אך טבעי שהיומנים חולקו לקראת כל שנה חדשה. התחרות הביאה ליצירת יומנים יותר ויותר אטרקטיביים וחלק מהם, אם כי קטן, הפך לאביזר ממותג יוקרתי, כזה שאלה שהשתמשו בו היו מוכנים לשלם בעבורו סכום לא מבוטל והתגאו בו ברבים. השימוש ביומן זה הצטמצם, עד כי בקרוב הוא יוצג כנראה במוזיאונים, על מנת להמחיש לדורות הבאים כיצד התנהל העולם הישן. כיום, בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות, כבר לא זקוקים לו. לכל זב חוטם יש בתוך הסמארטפון יישום של יומן שמכיל פונקציות מדהימות.

ראש השנה הוא מועד הולם לסיכום התקופה שחלפה ולריכוז הציפיות מזו הצפויה. שתי הדוגמאות האמורות, על שהיה ואיננו עוד, נותנות הזדמנות להתייחס לתופעה רחבה ועמוקה המשפיעה דרמטית על חיינו ולמרות זאת – רבים מאתנו אינם קשובים לה די. טכנולוגיית המידע ממש משנה את חיינו, ובקצב הולך ומואץ. רק מי שמבין זאת מסוגל לעכל את ההתפתחויות ויכול להיערך למציאות השונה, תוך שיפור מצבו בעולם המשתנה.

ראוי לשים לב שהשינויים הטכנולוגיים הכבירים כוללים בתוכם שלושה רבדים. הרובד הראשון, והברור יחסית, הוא של שינויי המכשור. פעם, העולם כולו יצר מלל באמצעות מכונות כתיבה. לא עוד. האביזר פשוט נעלם מחיינו ועמו רוב יצרניו, אלה שלא צפו פני עתיד ולא הפנימו את משמעות השינוי. הצילום היה עד לפני שנים לא רבות באמצעות פילם. רק באחרונה נשמעה שירת הברבור של אחת החברות הבולטות בתחום, קודאק (Kodak), שירדה מהבמה ישר לתהום הנשייה. ב-1976 החזיקה קודאק 90% משוק סרטי הצילום ו-85% משוק המצלמות. כל זה נמחה כלא היה. חברה זו, אף שעמדה מאחורי פיתוח הצילום האלקטרוני, כשלה, כמו רוב מתחרותיה, בהבנת המשמעויות של השינוי והפכה ממעצמה לכלום.

הרובד השני עמוק, רחב ומשמעותי עוד יותר. הוא מקיף ענפים ושירותים שנשענים על הטכנולוגיה ומשנים בצורה חדה את פניהם ביחד עמה. ספרים ועיתונים מודפסים חווים בעיות קשות ואולי אף נמצאים בישורת האחרונה. רק השבוע דווח ביתר שאת על הקשיים שחווים מעריב והארץ. גם חברות הדיסקים חוות זמנים לא קלים. משרדי נסיעות, ספריות, משרדי שידוכים, מדפיסי מפות, מוסדות להשכלה גבוהה, מארגני מכירות פומביות, שירותי דואר והסחר הקמעונאי כולו כבר נמצאים בעיצומם של תהליכי השתנות קיצוניים. זוהי רק תחילת הרשימה ומי שלא מבין את התמורה ומתארגן לקראתה – כלל לא ישרוד. לעומת זאת, אלה שיגיבו מבעוד מועד ובכיוון הנכון יצברו כוח. ברובד זה יחולו בעתיד הנראה לעין השינויים המשמעותיים ביותר, וראוי לפקוח את העיניים. שנאמר: איזהו חכם הרואה את הנולד.

ברקע כבר מתחילה התסיסה ברובד השלישי, זה החברתי. מפלגות, מעמדות והתארגנויות חברתיות יראו ויפעלו אחרת. החברה האנושית בכלל תאמץ דפוסים חדשים. יותר אנשים יעבדו כשהם רחוקים מהמשרדים של החברה שמעסיקה אותם. גבולות לא יהוו חסם לרעיונות, התאגדויות ייווצרו לאו דווקא על בסיס לאומי או גיאוגראפי. הגלובליזציה – הכלכלית, התרבותית והערכית – יתעצמו. גם כאן, מי שמתארגן מבעוד מועד יוביל ויותיר בצל את מי שלא השכיל לקרוא את תמונת המצב. מטבע הדברים, השינויים ברובד זה יולידו את המשמעויות הכבדות ביותר. זה רק ייקח מעט יותר שנים.

שנה טובה.