מקצצים במנוע הצמיחה של הייצוא

נתוני ההשקעה במו"פ, כפי שעולים מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביעים על מגמה מדאיגה ● הממשלה לצד החברות הבינלאומיות מקצצת בתקציבים, דבר שפוגע קשות בהיקף הייצוא הישראלי ● תוצאות המחקר, שהוגשו לשר התמ"ת, הן בבחינת כתב אישום עבור כל הנושא באחריות לתעשיות החכמות במשק

רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא, שיגר אתמול (ג') קריאה בהולה לממשלה, במטרה שזו תנקוט בצעדי חירום "להצלת הייצוא הישראלי, המהווה את אחד ממקורות הצמיחה של כלל המשק". הסיבה לפנייה הדרמטית היא הנתונים מדאיגים של כלל הייצוא ברבעון השני לשנת 2012. המדובר בירידה של 7.5%, המשקפת היקף ייצוא העומד על 11.2 מיליארד דולרים. בהתחשב בעובדה שייצוא ההיי-טק מהווה כמעט 40% מסך כל הייצוא המקומי, הרי שניתן לקבוע, כי מגמת הירידה בייצוא הטכנולוגי ממשיכה לרדת בצורה דרסטית. הסיבות ידועות: מיתון באירופה, קשיים כלכליים בארה"ב וסימנים מדאיגים משווקי המזרח, לרבות סין.

בתוך כך, פרסמה שלשום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני מחקר שבוצע עבור משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שנועד לבדוק את ההוצאות למו"פ העסקי-אזרחי. הנתונים עדכניים אמנם לסוף 2011, אך מעיון בסקר המקיף, שכלל מפעלים ומרכזי מו"פ בהיי-טק, עולה תמונה עגומה עוד יותר. כך, בדומה לשנה החולפת, גם ב-2012 המשיכה הממשלה לקצץ בהשקעות במו"פ. עובדה מדאיגה נוספת היא שחברות בינלאומיות, המפעילות את מרכזי המו"פ, מקצצות בהיקף ההשקעות בצורה ניכרת. אגב, הסיבה לאיחור בפרסום הנתונים היא שחלק מהמידע בסקר מבוסס על תוצאות עסקיות של החברות המדווחות לבורסות בעולם, תהליך מורכב ואיטי.

על פי הסקר של הלמ"ס, סך כל הוצאות המו"פ בשנת 2010 הסתכמו ב-3.2 מיליארד שקלים – סכום זהה ריאלית לשנה קודמת. מרכזי המו"פ מייצרים כ-53 אלף משרות ישירות, אך תרומתם חשובה אף יותר אם לוקחים בחשבון את אפקט האקו שיש למספרים אלו על התעסוקה במשק. נתונים נוספים מצביעים על כך שסך כל ההוצאות למו"פ בענף שירותי המיחשוב עמדו על 8.8 מיליארד שקלים בסוף 2010 – ירידה דרמטית של 8% לעומת השנה החולפת. אולם, נורת האזהרה מגולמת לא רק בהיעדר השקעות מצד הממשלה, אלא בכך שחלה ירידה משמעותית בהיקף ההשקעות של החברות הבינלאומיות שמפעילות את מרכזי המו"פ. במילים אחרות, הן מצמצמות את היקף העבודה במרכזי הפיתוח.

עם זאת, חל גידול בהוצאות המו"פ של חברות הזנק, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר. הסיבה לכך אינה רק הפעילות הממשלתית, אלא נובעת מהגדלת פעילותן של החברות שמעסיקות עד 50 עובדים. כך, היקף ההשקעות במו"פ בחברות שמאופיינות בשירותי מיחשוב היה חמישה מיליארד דולרים, בעוד שבקרב חברות ההיי-טק והטכנולוגיה הגיעה ההשקעה במו"פ לכ-10 מיליארד דולרים – כמחצית מהיקף ההשקעה במו"פ במגזר העסקי בישראל.

נתונים אלו, כאמור, מתייחסים לשנת 2010, אך בכוחם להצביע על מגמה מדאיגה. מרכזי המו"פ בישראל הם חלק מרכזי מפעילות הייצוא, המהווה את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. ירידה בנתוני ההשקעות הן מצד הממשלה והן מצד העסקים צריכה לסמן עבורנו קו אדום. תוצאות מחקר זה, כפי שהוגשו לשר התמ"ת, הן בבחינת גושפנקה לאזהרות שנשמעות בפורומים של התעשייה.

זאת ועוד, המחקר של הלמ"ס מהווה כתב אישום כנגד כל הנושאים באחריות על התעשיות החכמות במשק. אין לנו את הפריווילגיה להמתין עוד שנתיים כדי לבדוק את שנת 2012. רוב הנתונים הפסימיים מוכרים, ואף חוזרים על עצמם מדי רבעון. זה הזמן להצדיק את הישגה של ישראל, שנחשבה למובילה במו"פ ביחס למדינות ה-OECD עד לפני מספר שנים. הגיעה השעה לפעול, טרם יהיה מאוחר מדי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים