אל תגעו בהיי-טק

הממשלה צפויה לאשר היום (ב') את תוכנית הקיצוצים הרוחבית במשרדיה, במסגרת חבילת הגזירות של משרד האוצר. אך עוד בטרם יאשרו השרים את הקיצוצים, נשמעו בכלי התקשורת הודעות אזהרה מפי השרים לפיהן הקיצוץ המדובר הולך לתת את אותותיו בכל תחומי חיינו. באופן לא מפתיע במיוחד, לא נשמעה עדיין כל התייחסות מפי השרים או מקבלי ההחלטות הנוגעים בדבר.

אחד התחומים שעלולים להיפגע הוא ענף ההיי-טק, שסבל מאז ומתמיד מהיעדר לובי משמעותי בכנסת, חרף קיומה של השדולה למען ההיי-טק שהחלה לפעול לפני כשלוש שנים. כך, גם העובדה שוועדת המדע והטכנולוגיה עסקה בקדנציה הנוכחית של הכנסת בקידום ההיי-טק, לא משנה את העובדה, כי הלובי של תעשייני הענף הוא חסר שיניים. לא תמצאו אותו שורף צמיגים, שובת או אפילו מקים אוהלים. ברוח התרבות הפוליטית בישראל, יש סיבה לחשוש שתקציבי הענף יקוצצו בצורה לא מבוקרת לטובת סדרי עדיפויות הנובעים משיקולים פוליטיים.

הסיבה העיקרית שאסור לממשלה לקצץ בענף ההיי-טק היא, כי במשך שנים נחשב ענף זה לקטר של המשק שמוביל את הייצוא הישראלי. המשבר הכלכלי באירופה ובארצות הברית הגיע גם לישראל, וזו אחת הסיבות למהלכים הכלכליים הכואבים שהממשלה מחליטה. לפיכך, יהיה זה מאוד חמור אם הגזירות של הממשלה יפגעו דווקא בהיי-טק, שבכוחו להניע את הכלכלה המקומית.

הממשלה מעורבת ב-IT ובהיי-טק במספר דרכים, כבר מן היסודות – החינוך. בראשית הקדנציה הקצתה הממשלה הנוכחית סכומי כסף משמעותיים לתגבור התיקשוב במערכת החינוך. סכומים נוספים אמורים לזרום לחינוך לטכנולוגי, שמהווה את החממה הטבעית להכשרת הדור הבא של המצוינות. על פי הפרסומים עד כה, במשרד החינוך מרגיעים ואומרים, כי התקציב בתחומים אלו לא יפגע, ושמדובר בקיצוץ שולי ביותר ביחס לנעשה במשרדים אחרים. עם זאת, שלום שמחון, שר התמ"ת, הזהיר בסוף השבוע האחרון, כי אם הממשלה תממש את הקיצוצים, התוצאה תהיה 6,000 חניכים שלא יוכלו ללכת לבתי ספר טכנולוגיים שמכשירים תלמידים למקצועות טכניים בתחום המיחשוב והאלקטרוניקה.

הקיצוץ הצפוי מגיע למרות תמונת המצב העגומה: גם כיום, עם כל השיפור בהפניית התקציבים, החינוך הטכנולוגי עדיין מפגר בכוח האדם הדרוש לענף. התעשיינים זועקים מזה שנים על מחסור של 8,000 מהנדסים, שיכולים לסייע לתעשייה ולהגדיל את כושר הייצור והייצוא שלה. בשנתיים האחרונות נעשתה חקיקה רחבה על מנת לעודד בוגרי צבא לפנות ללימודי מדעים. האוצר התחייב על תקציבים שיוזרמו על פני כמה שנים, ויש להגן על כך שהם לא יופחתו מכל סיבה שהיא.

כך, גם תקציבי המו"פ מהווים מטרה קבועה לקיצוצים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצטיין בשנים קודמות בקיצוץ רשמי בתקציבי המו"פ, אולם לאחר סערה בנושא דאג להוסיף להם תקציבים נוספים. תקציבי המדען הראשי קטנים בהרבה לעומת מה שהיו לפני חמש ושבע שנים. לא יעלה על הדעת שבמסגרת הקיצוצים במשרד התמ"ת יפגעו שוב תקציבים אלו. מדובר בתקציב המורכב גם מכספים שניתנים לחברות זרות שרוצות להשקיע בארץ. המציאות הכלכלית העולמית מוכיחה לנו, כי אין הרבה משקיעים שעומדים בתור להשקעה בישראל. פגיעה במדען תהיה מכת מוות למו"פ הישראלי.

המיחשוב הממשלתי זקוק אף הוא ליציבות בהיקף התקציבים. פרויקט המרכבה טרם הגיע לסיומו, ועד היום עלו לאוויר 72 משרדים. נותרו עוד לא מעט משרדים, וכנראה כי הממשלה תצטרך לאשר תקציב נוסף עבורם. הוויכוח סביב השאלה האם העיכוב בפרויקט מוצדק או לא אינה רלוונטית, שכן לא ייתכן לחסל את הפרויקט בשלב קריטי זה. המרכבה היא אמנם פרויקט תשתיתי, אבל היא משפיעה בסופו של דבר על השירות שהאזרחים מקבלים מהממשלה.

גם ממשל זמין העמיד לעצמו אתגרים רבים במסגרת הפעילות של השר הממונה על שיפור השירות. יש לזכור, כי הממשלה עשתה בשנה האחרונה שינוי מבני דרמטי במיחשוב הממשלתי, ומינתה את כרמלה אבנר למנמ"רית הממשלתית. היעדר תקציבים נוספים לרשותה עלול לחסל גם יוזמה זו – תוצאה שתפגע בפעילות של כל המשרדים.

השורה התחתונה: תחום ההיי-טק וה-IT, בממשלה כמו במגזר הציבורי, הוא כלי שיכול וצריך לסייע לממשלה לממש את התוכניות שלה, לצמצם בהוצאות ולהגדיל את התפוקה. אולם, כדי להגיע ליעד הזה, על פקידי האוצר להבין שיש להשקיע בתשתיות ובהיי-טק, ולאפשר למערכות לייצר את הפתרונות והאנשים שיעמדו בחזית מדע והטכנולוגיה. זהו הסיכוי היחיד לחידוש הצמיחה במשק. על כן, בשעה זו של קיצוצים רוחביים וגזירות כלכליות, יש לצאת בקריאת אזהרה בפני הפוליטיקאים: אל תגעו בהיי-טק.