ניר אורן, נס: "מערכת השו"ב ממלכה הוכיחה את עצמה בשריפה בכרמל וברעידת האדמה בהאיטי"

"מערכת השו"ב ממלכה הוכיחה את עצמה בשריפה בכרמל וברעידת האדמה בהאיטי", כך אמר אתמול (ד') רס"ן (מיל') ניר אורן מנס, שפיתחה את המערכת, בכנס C5israel – הכנס הלאומי הראשון לתיקשוב מגזר הבטחון. אורן משמש במילואים כמפקד חפ"ק יחידת החילוץ הארצית בפיקוד העורף. יצוין, כי הדברים נאמרו שעות אחדות לפני הפיגוע בבורגס שבבולגריה.

הטכנולוגיה משמשת כמערכת מבצעית של פיקוד העורף. אורן הציג כמה מביצועיה, בתרגיל שדימה פגיעה של מכונית תופת בסמוך למכללה הטכנולוגית להנדסה. לדבריו, "העלינו רחפן עם מצלמה לאוויר. המערכת יודעת להעביר את החוזי בשידור חי למפקד היחידה, תוך כדי התנועה לאירוע. רואים גם את כוח החלוץ. כמובן שהמערכת יכולה להתחבר למגוון אינסופי של אמצעי חוזי. לאחר שהרחפן יורד אפשר להשתמש בתמונות לסיוע בחילוץ. קצין איסוף המודיעין מזין את המידע שמגיע ממשפחות הנעדרים ומהנהלת המוסד למערכת בה משתמשים המחולצים מצד אחד, והרשות המקומית מצד שני".

אורן ציין, כי בשריפה בכרמל סייעה המערכת להכין פינוי של שכונות ומבני ציבור בטירת כרמל, שהיו מאוימים על ידי מוקד שריפה ורוח מזרחית חזקה. הוא הוסיף, כי "ברעידת האדמה בהאיטי היו לנו 16 שעות טיסה, והסתבר שהאביזר היחיד שיש לי היא מערכת מיפוי. העליתי אליה מפות לפני הטיסה, וביצענו את כל התכנון בדרך ליעד. בחמש דקות פתחתי את המחשב, הנחתי על האבן, חיברתי מודם לוויני ומיד התחברתי לשרת הראשי בארץ. זאת, כאשר כל התרשימים והמשימות מוקרנים על הקיר. העברנו דיווחים מקצה אחד לקצה השני של העולם. היה לנו קשר עם צוות החילוץ הישראלי ובית החולים".

לדבריו, "שנה לאחר מכן נאלצנו להתמודד עם אסון כפול של רעידת אדמה וצונאמי ביפן. המערכת פעלה שם עם ארבעה אמצעי תקשורת, בהם תקשורת מקומית ומודם לוויני, המעבירים את התקשורת שלהם לארץ. התמונה עצמה מצולמת מתוך עמדה בישראל. כל הכוחות רואים אחד את השני מעבירים ווידאו, משימות ותרשימים".

נתן ברק, מייסד ומנכ"ל mPrest, המפתחת רכיב השו"ב בכיפת ברזל, הציג את מערכות שליטה והבקרה שמפתחת החברה. mPrest, שנמצאת במחציתה בבעלות רפאל מפתחת טכנולוגיה זו עבור חברות ביטחוניות גדולות בארץ ובחו"ל. לדבריו, "יש לנו מגוון ענק של מערכות, החל ממערכות איתוראן שעוקבות אחרי כלי רכב וכלה במערכות הגנת גבולות. בחיל הים הקמתי את מערכת שליטה ובקרה. היו לנו הרבה מערכות שו"ב, ולכן העברתי מהלך שאיחד את כל האפליקציות למערכת אחת. עם פרישתי ביצענו דבר דומה גם באזרחות. המערכות שבנינו אפשרו לנו להכין בזמן שיא את מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל. מדובר במרכיבים חדשים: מכ"ם חדש, משגר חדש ורכיבים נוספים, ולכן תהליך הגדרת הדרישות לקח שנה, ושנה נוספת נדרשה כדי להפוך אותן למבצעיות".

הוא הוסיף, כי "בהפעלת כיפת ברזל יש פרמטרים רבים. כך, למשל, אסור ליירט את הטילים נמוך מדי כדי לא לפגוע באנשים, וגם אסור ליירט גבוה מדי כדי לא לפגוע במטוסים. הפלסטינים החלו לשגר בו זמנית מעשרה קני שיגור באתרים נפרדים, וגם עם זה למדנו להסתדר".

"אולם" ציין ברק, "יש צורך גם לדרג את האיומים. שטח פתוח לא יזכה למענה, בעוד שבתי ספר בשעות הלימודים, או מתקנים רגישים כגון בתי זיקוק, זוכים להגנה הדוקה יותר. כדי שלא נלחם את המלחמה של אתמול, ונהיה מוכנים תמיד, המפעילים יכולים לשנות כמעט כל פרמטר במערכת. הדבר הוכיח את עצמו, והמערכת כמעט לא נדרשה לשינויים בתוכנה בשנתיים שבהן היא מבצעית. האתגר הגדול הבא יהיה הפעלה מתואמת של מספר סוללות בגזרות חופפות, ובניית חדר בקרה ארצי".

יוסי בר אל, מנכ"ל סומת, הציג פתרונות מודולריים וניידים לתשתיות דטה סנטר ומתקנים קריטיים. לדבריו, "כשמדברים על דטה סנטר נייד מתכוונים בעיקר על מתקנים קריטיים ניידים. המערכות של רפאל, כמו זו המותקנת בכיפת ברזל, הן מתקן נייד שמורידים בשטח. כל מי שבא ליישם דטה סנטר צריך להתחשב בשלושה פרמטרים עיקריים: טכנולוגיה – ענן, ווירטואליזציה והציוד עצמו; כלכלה ועלות הקמה; ו-TCO ושוק, כלומר תוכנית עסקית, מטרות וצרכי שוק".

בר אל הוסיף, כי "מיד אחר כך נכנסים לשלב האינטגרציה. כל הפרמטרים הללו הביאו את היצרנים לפיתוח פתרונות מודולריים וניידים. זה ענה על כל נושא התשתיות החדשות של הצפיפות הגבוהה, ונתן פרמטרים בפיקס פרייס אחד לדטה סנטר שלם. אתה יודע בדיוק כמה אתה משלם, ומהי עלות התחזוקה. מוצר כזה הוא i-Cpn Modular Data Center, שבו כל פתרונות בנויים ממכולות שאפשר להרכיב על מנת לשמור על חוזק והמבנה שלהם. מדובר במוצר אמריקני של PDI, בעל איכות מאוד גבוהה. הפתרונות הללו משרתים את הצבא האמריקני באפגניסטן ובעיראק.