אלי בן יצחק, אלביט: "הצלחנו בפרויקט העברת כל מנהלי החברה לבלקברי בזכות שיתוף הפעולה עם RIM"

"הצלחנו בפרויקט העברת כל מנהלי החברה לבלקברי בזכות שיתוף הפעולה עם RIM", כך אמר אלי בן יצחק מאלביט אתמול (ד') בכנס C5israel – הכנס הלאומי הראשון לתיקשוב מגזר הבטחון. בן יצחק דיבר על הצלחת פרויקט הטמעת הטלפונים החכמים, כנקודות קצה לצרכי עבודה בקרב מנהלים בכירים באלביט. לבן יצחק הצטרף אורן מרום, מנהל הסניף הישראלי של RIM, שסיפרו יחדיו על התקנת מערכות בלקברי (BlackBerry) בקרב דרגי הניהול האלביט.

בן יצחק פתח ואמר, כי אלביט היא החברה הביטחונית הפרטית הגדולה בישראל, המונה 11 אלף עובדים הפרוסים בעשירות אתרים ברחבי הארץ. "אלביט עובדת עם תשתית IT מתקדמת ומאובטחת על גבי פלטפורמות מגוונות מסוג ה-ERO, וכן CRM ובסיסי נתונים. מערכות ה–ERP העיקריות הן מערכות סאפ (SAP) ו-BAAN".

לדבריו, "עברנו תהליך עם RIM, שנבחרה להיות הספק של התשתית ניוד המידע. אלביט הציגה הגדרות כבדות בנושאי אבטחת מערכות מידע, וכן דרשה זמינות לכוח אדם בדרג ניהולי הנמצא בשטח, כולל חו"ל, וכן זמינות מוחלטת למידע חיוני בארגון. בנוסף, עלתה דרישה להנגשה של מידע עסקי-מסחרי רגיש לדרגי ניהול הפועלים מחוץ לאתרי אלביט, עם דגש על רמות אבטחה מרביות, שמירה על צינור תקשורת מאובטח ליחידות הקצה, חסימת חדירה למכשירי הקצה והחדרת וירוסים, סוסים טרויאנים ואיומי אבטחה אחרים".

הוא הוסיף, כי "במאי 2011 התחיל פיילוט שכלל את  500 מנהלי החברה שקיבלו את יחידות הקצה, וב-2012 היתה הצטיידות נוספת. המניע של אלביט הוא להפיק את המקסימום מהמשאב האנושי בכל שעה שהוא נמצא. הקשר הרציף בין אלביט ל-RIM היה טוב מאוד, וכלל טיפול מיידי בכל הצרכים של אלביט, כולל התאמות ייעודיות כגון עברית וסוגים מסוימים של מסמכים. ה-ROI הוכח כבר בפאזה הראשונה, לרבות שירותי ערך מוסף, קישור ומתן שירותים משולבים עם מערכות המידע הארגוניות, וכן חסכון בעלויות תקשורת בחו"ל, קלות ויעילות תפעולית למערכת ה-IT".

עומרי הולצמן, מנהל קבוצת אבטחת המידע ביבמ (IBM), תיאר את בעיית אבטחת המידע בטלפונים חכמים. לדבריו, "אפשר לזהות חמישה איומים ייעודיים לטלפונים חכמים. האיום הראשון הוא בדמות הפוגענים – וירוסים, ספייוורים וכדומה, אשר יכולים לנטר את המסרונים ונתוני התקשורת, ואף לרגל אחרינו. האיום השני הוא התקפות ישירות, כאשר הההאקרים הולכים להתמקד יותר ויותר על סמארטפונים. איום לא פחות חשוב הוא גניבת המכשיר. איום רביעי הוא של יירוט תעבורת הנתונים. לבסוף, האיום החמישי הוא ניצול לרעה ושימוש לא טוב בטלפון – אנחנו לא רוצים שהמשתמשים יורידו אפליקציה נגועה, כזו שתגרום חלילה לדליפת מידע. כך, למשל, X Force , גוף המחקר של יבמ שחוקר את איומי אבטחת המידע, גילה גרסה של משחק זומבים, שמכילה מערכת הקוראת את ה-SMS".

הולצמן אמר, כי "יבמ פיתחה ביחד עם ג'וניפר (Juniper) פתרון מבוסס ענן המהווה שירות מנוהל לחלוטין, שמסוגל להגן על מכשירים ניידים בהם נעשה גישה למידע הארגוני. אנחנו מאפשרים יכולות של אנטי וירוס, פיירוול, חיבור מאובטח לתוך הרשתות הארגוניות, מניעת דליפת  מידע, חסימת מצלמות בלוטות' ועוד. וכמובן, הגנה על המחשב עצמו: איתור, מחיקה ונעילה של המכשירים במקרה של אובדן. אפשר לומר, כי זהו מעין פרויקט Turn Key שיבמ לוקחת על עצמה".

רועי חרמוני, מנהל לקוחות תיקשוב בסיסקו (Cisco), האחראי גם על משרד הביטחון, דיבר על הצורך במעבר לרשתות חכמות. הוא אמר, כי "סיסקו הכריזה באחרונה על Open Network Environmnet, המאפשר מאבק בפשעי סייבר באמצעות רשת להגנה מפני איומים בזמן אמת".

לדבריו, "הצורה המסורתית לבניית רשתות היתה הנחת רשת המבוססת על צינורות פשוטים, כאשר כל השכל נמצא בקצוות, למשל פיירוול ב-PC. האופציה השנייה היא לבנות רשת חכמה שמבינה מה עובר מעליה, ומשקפת את הידע הזה למקבלי ההחלטות. כיום הרשתות בעצם מופרדות מהאפליקציה שרוכבת מעליהן. המשימה לצורך העניין שלשמה הוקמה הרשת, מנותקת מהתשתית. הדבר הזה לא יכול להימשך. ברגע שרוצים שהרשת תהיה גמישה וחלק מהמבצע, צריך לקרב את הרשת לאפליקציה. צריך לגרום לה להיות יותר חכמה, פתוחה וניתנת לתכנות, ולהישלט בצורה יותר טובה".

הוא הוסיף, כי "שדה הקרב העתידי ידרוש פעילות הדדית בין זרועות ובתוך הזרוע כדי להגיע להישגים. בין היתר, הדבר יתבצע באמצעות פתרונות טקטיים המושתתים על רשת חכמה. בשנתיים האחרונות הגענו למצב של איבוד ידיים ורגליים ברשת שיצאה מתפקוד. כל יום נופלים עננים של ענקים. זה לא אמור לקרות. רק רשתות חכמות יבטיחו את הקשיחות של העננים".

פבלו הורנשטיין, סמנכ"ל ITAnalyzer, אמר כי "כולנו נדרשים להתייעלות. הסיבה העיקרית היא שהתקציבים היום בארגונים חייבים להיות מקושרים לצרכים העסקיים והמבצעיים. מהצד השני, האנשים האמונים על ניהול מערכות ה-IT נדרשים לעשות יותר מאשר תחזוקה סטנדרטית. עליהם להביא ערך לארגון שניתן למדוד אותו. הדברים הללו מנוגדים, וקיים הצורך לבצע הלימה בין המצב הקיים והתקציבים שנשארים סטטיים, לבין הצרכים ההולכים וגדלים. זה האתגר הגדול שיש לארגונים, בטח ובטח ארגונים כמו הצבא".

הוא הוסיף, כי "ארגוני ה-IT  עוברים מגישה  טקטית לגישה אסטרטגית. מערכות הניטור אמורות לספק אירועים הדורשים טיפול מיידי". לבסוף, הציג הורנשטיין את פתרון ה-IT של ITAnalyzer, המספק יכולות האנליטיות, באמצעות איסוף נתונים משכבות שונות ב-IT וניתוחם לכדי מדד אחד של שימוש במשאבים.