בא לעבוד

כשהתקבלה במערכת הידיעה על מינויו של ח"כ מאיר שטרית (קדימה) ליושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, התגובה הראשונה שלי הייתה הפתעה. "כך חולפת לה תהילת עולם", הרהרתי. אין זה סוד שתפקיד זה הוא האחרון שחברי הכנסת נלחמים עליו. מקבלים אותו בדרך כלל ח"כים מהספסלים האחוריים. כזכור, זמן קצר לפני שהממשלה קמה, עוד עלה במוחו של רובי ריבלין, יושב ראש הכנסת, רעיון לביטול הוועדה, במסגרת פעולות חיסכון וייעול. במהלך המשאים ומתנים הקואליציוניים בעבר קרה יותר מפעם אחת ששכחו לשבץ חברי כנסת לוועדה זו, והיא נותרה, רחמנא ליצלן, מיותמת…

אולם כל חברי הכנסת שכיהנו בוועדת מדע וטכנולוגיה למדו מהר מאוד את הפער אדיר הקיים בין התדמית שלה ובין היכולת שלה להשפיע ולעשות. יושבי ראש הוועדה, כמו גם חבריה בכנסות השונות זכו להכרה ולהערכה על פועלם, והקשר שלהם עם ענף ההיי-טק על שלוחותיו הניב פירות חיוביים.

שטרית הוא האדם הראשון המגיע לתפקיד יושב ראש הוועדה לאחר שהיה שר. תכניה אינם זרים לו. "אני בעל תואר ראשון במיקרוביולוגיה ובביוכימיה", אמר לנו בתחילת השיחה עימו, כאילו "להצדיק" את דרישתו לקבל את ראשות הוועדה. מאז ומתמיד הצטייר שטרית כבעל אהבה מופגנת לטכנולוגיה, כאשר מחשב הדגל שלו הוא מקינטוש.

כשהיה שטרית שר במשרד האוצר, הוא עודד את הקמת הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע ודחף את קידום נושאי ממשל זמין וצמצום הפער הדיגיטלי. הוא זה גם שחיסל את פרויקט להב"ה, לאחר שגילה כי הפרויקט הפך להיות לשכת תעסוקה לחברי מרכז הליכוד, מפלגתו לשעבר.

בשיחה עימו אתמול (ב') גילה שטרית, כי כשכיהן למשך תקופה מסוימת כיו"ר ועדת המיחשוב של הכנסת, אי שם בשנות ה-80', אחד מחבריה היה ח"כ מיקי איתן. "לקחתי את מיקי ואמרתי לו, 'בוא נתחיל למחשב את הכנסת', אז לא עוד לא היה דבר", הוא מספר. איתן, כידוע, נדבק גם הוא בחיידק הטכנולוגיה והוא ממשיך לעסוק בנושא גם כיום, כשר בממשלת נתניהו. ביחד דחפו השניים ביצוע פרויקטי IT בכנסת ושדרגו את מצב המיחשוב במשכן בעזרת חברות מובילות כגון מטריקס ו-EDS.

כשהיה שטרית שר המשפטים, יזם את פרויקט תשלום הקנסות ומחיקת החובות. "אז נחשפתי לראשונה לשרת התשלומים", הוא מספר בלא מעט גאווה, "אזרחים ישבו כל ערב בבית ושילמו קנסות בסך 20 מיליון שקלים. בסך הכול גבינו 750 מיליון שקלים".

מהפיכה נוספת אותה זוקף שטרית לזכותו, היא מיחשוב הטאבו, גם זו בהיותו שר המשפטים: "העובדים אמרו לי: 'אין צ'אנס, נשבית את הכול', וכך היה למשך שלושה חודשים", הוא ממשיך לספר, "אמרתי להם: 'מצידי תשבתו שנתיים, אסגור את הטאבו, אפריט הכול – אבל המיחשוב ייצא לפועל'. הבטחתי להם שאף עובד לא יפוטר, וכך היה. היום כל אזרח יכול להיכנס למחשב הטאבו, להוציא נסח תמורת כמה עשרות שקלים בודדים. בעבר זה כרוך בתשלום לעורכי דין, שגבו מאות שקלים".

שטרית "גילה את הפוטנציאל" שבוועדה

כשהיה שר הפנים, ניסה שטרית ליזום פרויקט פיילוט של בחירות ממוחשבות במועצות האזוריות. זה היה המודל, שלאחר מכן היה אמור להיות מיושם בבחירות לרשויות בכל הארץ. הניסוי הצליח, הפרויקט עצמו עדיין תקוע מסיבות שונות. לאורך כל הקדנציה שלו, טיפל שטרית במכרז השערורייתי של תעודות זהות חכמות, ביטל את המכרז, ספג טונות של ביקורת מכל הכיוונים. אולם לבסוף, הוא הצליח להניע את הפרויקט, וחתם על הסכם עם HP. אמנם עדיין יש ערעור של המפסידה, דפוס בארי, בבית המשפט, אבל שטרית משוכנע שבסופו של דבר הפרויקט ייצא לפועל. בתעודות הזהות יש שבב ביומטרי, וללא אישור החוק – אי אפשר להנפיק אותן. חוק הביומטריה טרם אושר בכנסת, אבל שטרית משוכנע שהחוק יעבור. עכשיו שטרית חוזר להיות חבר כנסת מן השורה. הוא בא לעבוד, כפי שהסביר לנו אתמול. הוא "גילה" את הפוטנציאל הטמון בוועדה שבראשותו, ומתכונן לפעילות רבה.

נכון, לשם כך יידרשו כמה אישורים בוועדות אחרות, התגברות על מנגנוני בירוקרטיה, כולל ועדת הכנסת, אבל שטרית הוא פרלמנטר וותיק. הוא מכיר היטב את כל התרגילים והשיטות, ואפשר להניח שאם לא ייתקל בהתנגדות רבה מדי – או אז ועדת המדע והטכנולוגיה תהפוך לאחת הוועדות שנשמע עליהם רבות.

מצידו של ענף ההיי-טק, כניסתו של שטרית מעוררת תקוות רבות. המשבר בענף, הפיטורים של העובדים – כל אלה מחייבים התערבות ממשלתית. תוכניות האוצר מדברות על הטווח הארוך, אבל בינתיים מבטיח שטרית לא לעשות חיים קלים לשרים הממונים על הנושא. ראשי הענף, שתמיד ראו בוועדה כ"וועדה שלהם", צריכים לנצל את חלון ההזדמנויות החדש ולהיעזר בה כדי ללבן בעיות ולקדם נושאים לטובת כלל המשק. כתמיד – המבחן יהיה בתוצאה. אלא שרק שאלה אחת נותרה בלא מענה: מתי הקדנציה של שטרית תסתיים.