פרשת גניבת מרשם האוכלוסין: המורשע הראשון הודה בהסדר טיעון
יוסף ויטמן, בן 32 מבני ברק, הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות ● על פי המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, מכר ויטמן העתק של מרשם האוכלוסין של כלל אזרחי מדינת ישראל תמורת סכום שנע בין כמה מאות ל-2,000 שקלים ● הוא נענש בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי של 50,000 שקלים ● זהו תיק החקירה הפלילי הראשון שנחקר על-ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, הדסה נאור, הרשיעה היום (ה') את ראשון הנאשמים בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין. יוסף ויטמן, בן 32 מבני ברק, הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בביצוע עבירות על חוק הגנת הפרטיות. על פי המיוחס לו בכתב האישום המתוקן, נטל ויטמן העתק של מרשם האוכלוסין של כלל אזרחי מדינת ישראל, לרבות קטינים ונפטרים, ומכר אותו תמורת סכום שנע בין כמה מאות ל-2,000 שקלים. מידיו של ויטמן התגלגל העתק מרשם האוכלוסין בין מספר ידיים, ובשלב מסוים נערך כתוכנת "אגרון" והועלה לאינטרנט, כך שהפך נגיש וחינמי לכל משתמשי הרשת.
על פי הסדר הטיעון, הודה ויטמן בפני בית-המשפט במיוחס לו, הורשע והצדדים יטענו לעונש מוסכם של 5 חודשי מאסר עם אפשרות ריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי של 50,000 שקלים. כמו כן, יחולטו כל המחשבים שנתפסו מ-ויטמן וייאסר עליו, באמצעות צו שיפוטי תקדימי, כל שימוש במידע שהשיג באופן בלתי חוקי. התביעה הודיעה, באמצעות הממונה על משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה – עו"ד חיים ויסמונסקי, ועו"ד משה מרציאנו מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), כי תבקש מבית המשפט להשית מאסר בפועל על הנאשמים האחרים, במידה ויורשעו, בשל התפקיד המרכזי שנטלו בפרשה.
תיק מרשם האוכלוסין נחקר על-ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, והוא תיק החקירה הפלילי הראשון של רמו"ט. זהו גם התיק הראשון שבו נחקרות עבירות פליליות ביחס למאגרי מידע בסדר גודל כזה. "לגניבת מרשם האוכלוסין השלכות כלכליות נרחבות, השלכות ביטחוניות וכמובן גם השלכות כבדות משקל בתחום ההגנה על מידע אישי בישראל", נמסר מרמו"ט.
על פי הפרקליטות, שלום ביליק – איש מחשבים שעבד במשרד הרווחה במיקור חוץ, תפעל את מאגר מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, והעתיק אותו. לאחר שהופסקה העסקתו של ביליק במשרד הרווחה, הוא סיפק עבודות פרטיות בתחום המיחשוב. במסגרת הענקת שירותי מיחשוב לעמותה חרדית בירושלים, התקין ביליק את מאגר מרשם האוכלוסין במחשבי העמותה. ביליק הציג לאברהם אדם – איש העמותה, את מאגר המרשם, והלה השתמש בו.
אדם העביר העתק של מאגר המרשם ליוסף ויטמן, מתנדב בעמותה. ויטמן מכר העתק מן המאגר לחיים אהרון, איש מחשבים עצמאי. אהרון, שקיבל לידיו ממקורות שונים עוד מאגרי מידע רבים, מיזג לתוך העתק מרשם האוכלוסין גם את העתק פנקס הבוחרים לכנסת ה-17 מפברואר 2006, וכן נתונים מעוד כ-11 מאגרי מידע נוספים שהחזיק ברשותו. בכך העשיר את מאגר מרשם האוכלוסין בנתונים נוספים.
את המאגר המשופר מכר אהרון למספר אנשים וכן מסר אותו למכרו, משה מושקוביץ, תוכניתן מחשבים. מושקוביץ שיכלל את המאגר שקיבל מאהרון בכך שהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת, וקרא למוצר שערך "אגרון". מושקוביץ מכר את ה-"אגרון" למכרים שונים שלו. בשלב מסוים הגיעה תוכנת ה-"אגרון" לידי מאיר ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, שהעלה אותה לאינטרנט במספר אתרים שונים בחו"ל, תחת השם "ארי" (aRi).
בנוסף, מייחסת הפרקליטות לביליק את גניבת מאגרי הנתונים הקשורים לאימוץ במדינת ישראל. ביליק, שעבד כאמור במשרד הרווחה, עסק גם בתיחזוק מערכות ה-IT של משרד הרווחה הקשורות לאימוץ. אלה הוחזקו, בשל רגישותם הטבעית, בהפרדה בין המחוזות השונים של משרד הרווחה, ובסיסי הנתונים לא היו מחוברים זה לזה. עם זאת, ביליק, מתוקף עבודתו, נחשף לכל בסיסי הנתונים, כיוון שהיה מופקד על תחזוקם. במהלך עבודתו על מאגרי הנתונים בנושאי האימוץ, נהג ביליק להעתיק לרשותו ולקחת לביתו את המידע אליו נחשף. כך יצר ביליק בביתו העתק של מאגרי המידע הקשורים לאימוץ. בין קבצי האימוץ שגנב ביליק: כלל הפרטים האישיים של ילדים ובגירים המועמדים לאימוץ; פרטים אישיים על אימהות המעוניינות למסור את ילדיהן לאימוץ, לרבות פרטי הילד המועמד לאימוץ; כלל הפרטים האישיים על הורים מבקשי אימוץ ועוד.
ומה עם אחריות עובדי המדינה אשר היו אמונים על המאגר?! שכחתי.. מטפלים בסימפטום ולא במקור הבעיה כרגיל.