הפער הדיגיטלי שריר וקיים: 40% מבעלי ההכנסה הנמוכה בארץ אינם מחוברים לאינטרנט

הפער הדיגיטלי נמשך: 40.7% מתושבי המדינה שרמת הכנסתם היא הרבה מתחת לממוצע, אינם מחוברים לאינטרנט – כך עולה מסקר שערך בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל, במימון גוגל (Google) ישראל.

הסקר הקיף כ-1,200 נשאלים ובדק אוכלוסיות מיוחדות: ילדים (גילאי 14-12), בני נוער (גילאי 17-15), חרדים, ערבים ועולים חדשים. מטרתו הייתה לאפיין את הרגלי הייצור ושיתוף התוכן של הישראלים, וכן לבדוק עד כמה הישראלים הם חלק מקהילת הרשת הבינלאומית.

השתקפות הפער הדיגיטלי, כך על פי הסקר, באה לידי ביטוי גם אצל העשירים: רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%), אשר הגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מעל הממוצע", אינם מחוברים לאינטרנט.

תוצאות הסקר מעידות, כי הפער הדיגיטלי בישראל שריר וקיים. הוא בא לידי ביטוי לא רק בשיעור המחוברים לרשת, אלא גם באופן שבו גולשים בעלי הכנסות שונות, גבוהות או נמוכות מהממוצע, פועלים בתוכה. עוד עולה מהסקר, כי שיעור הגולשים מהמגזר הערבי שמעורבים בפעילות ייצור תוכן, דוגמת כתיבת בלוגים או העלאת סרטוני וידאו, גבוה יותר משיעור הגולשים בקרב היהודים הוותיקים. בנוסף נמצא, כי בעבור שליש מהגולשים דוברי העברית, האינטרנט הוא רק מה שמפורסם בשפה העברית.

ממצא נוסף מעלה, כי ככל שרמת הדתיות גדלה, כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט. כך, רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט, לעומת כ-58% מהחרדים. כמו כן, מהסקר עולה כי הגולשים בגילאים 24-15 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.

בתחום הרשתות החברתיות, עלה כי יותר ממחצית מהגולשים בישראל לוקחים חלק פעיל בשירות כלשהו של רשת חברתית לפחות פעם בשבוע. כמעט 73% מהגולשים בגילאי 17-15 משתמשים בשירות כלשהו של רשת חברתית מדי יום. מאידך, אחד מתוך עשרה גולשים בני 65 ומעלה משתמשים בשירותי הרשתות החברתיות מדי יום. בקרב בני הנוער העולים החדשים בגילאי 17-15, לא נמצא נשאל שאינו פעיל ברשתות חברתיות.

81% מגולשי האינטרנט בגילאי 14-12 טענו שהסיבה לכך שהם משתמשים בשירותי רשתות חברתיות, היא כדי "לשמור על קשר עם חברים". ככל שהגיל עולה נרשמת ירידה בשיעור הגולשים שמציינים סיבה זו. עוד עלה מהסקר, כי ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך קטן הסיכוי לשימוש ברשתות חברתיות מדי יום. "קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה לבעלי ההכנסה הממוצעת גם בכל הקשור לפעילות ברשתות חברתיות", נכתב.

קוראי וכותבי בלוגים
מהסקר עולה כי אחד מתוך ארבעה בני נוער בגילאי 17-15 כותב בלוג. 20% מהבלוגרים לא הצליחו לחשוב על סיבה, כאשר הם נשאלו מדוע הם כותבים בלוג. שיעור החילונים שקוראים בלוגים מדי יום (25.5%) הוא כפול משיעור החרדים שקוראים בלוגים בתדירות זו (12.5%).

עוד נמצא, כי 28.3% מהערבים אשר דיווחו שהם כותבים בלוג, עושים זאת מדי יום. רק 12% מהיהודים הוותיקים מפרסמים פוסטים חדשים מדי יום. 37% מקוראי הבלוגים מהמגזר הערבי קוראים בלוגים מדי יום. רק 24% מקוראי הבלוגים במגזר היהודי קוראים בלוגים מדי יום.

לגבי הרגלי צפייה ושיתוף של סרטוני וידאו, העלה הסקר כי כ-74.3% מגולשי האינטרנט בישראל נוהגים לצפות בסרטונים באינטרנט בתדירות כלשהי. כמעט 81% מהציבור החרדי אשר גולש באינטרנט צופה בסרטונים באינטרנט, לעומת 73% מהציבור החילוני. בפריפריה נוטים לצפות יותר בסרטוני וידאו, ולעתים קרובות יותר מאשר במרכז. אחד מכל חמישה גולשים (21%) נוהג להעלות סרטוני וידאו לאינטרנט.

עוד העלה הסקר, כי האוכלוסייה היהודית צופה בסרטונים יותר מהאוכלוסייה הערבית (76% מול 63% בהתאמה). אולם, בעוד שכ-19% מהאוכלוסייה היהודית הגולשת באינטרנט מעלים סרטונים לרשת, שיעור מעלי הסרטונים בקרב גולשי האינטרנט הערבים עומד על 27%. שיעור הצפייה היומי בקרב המשתמשים הכבדים ברשתות חברתיות גדול פי כמה ביחס לשיעור הצפייה היומי באוכלוסייה הכללית.

משתפי התמונות
ניתוח ממצאי הסקר העלה, כי כל גולש אינטרנט שני (51.4%) משתף תמונות בתדירות כלשהי. שליש ממשתפי התמונות (34%) נוהגים להעלות תמונות לרשת בתדירות של פעם עד מספר פעמים בחודש. 80% מבני הנוער בגילאי 17-15 נוהגים לשתף תמונות. עוד נתון הוא כי בנים נוהגים לשתף תמונות יותר מבנות. כ-22% מהערבים שמשתפים תמונות, נוהגים לשתף תמונות מדי יום, לעומת 7% מהעולים החדשים. עוד העלה הסקר, כי רובם המכריע של המשתמשים הכבדים ברשתות חברתיות נוהג לשתף תמונות. "קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה לבעלי ההכנסה הממוצעת בכל הקשור לשיתוף תמונות", נכתב.

בחינת היבט הישראלים באינטרנט הגלובלי, העלתה כי כשליש מכלל הגולשים ששפת האם שלהם היא עברית, נחשפים לאתרים בשפה העברית בלבד. ארבעה מתוך עשרה גולשי אינטרנט, ששפת האם שלהם היא רוסית, גולשים בעיקר לאתרים ברוסית. השאר פונים לאתרים בעברית ואנגלית. ניתוח הנתונים העלה, כי ככל שרמת הדתיות עולה, כך גובר השימוש בכלי תרגום אוטומטיים. נתון מעניין נוסף מגלה, כי דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם תרים אחר מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלושה (40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית (13%). 4% מהיהודים הוותיקים מחפשים מידע "רק או בעיקר באתרים זרים".

לדברי ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית, בית הספר לתקשורת, המכללה למינהל, "העידן הדיגיטלי משנה את החברה הישראלית במהירות, אך בשנים האחרונות סובל השיח הציבורי-תקשורתי ממחסור במידע אמין, פתוח ומקיף, אשר יכול להוות בסיס להתוויית מדיניות וקבלת החלטות במגזר הציבורי והפרטי כאחד".

מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ומנהל אזורי אפריקה ויוון: "גוגל רואה עצמה מחויבת לביסוס המידע וההבנה ביחס לתפקידו החברתי, הכלכלי והתרבותי של האינטרנט. מחקר זה יכול להוות מצע פורה לקבלת החלטות בנושאי מדיניות ביחס לרשת, ובסיס ליוזמות במגזר הפרטי והציבורי".