דו"ח מבקר המדינה: חשש לניגודי אינטרסים בקרב מנהלי פרויקט להב"ה

"בביקורת פעילות פרויקט להב"ה נתגלו ליקויים מהותיים – כמה מהם חמורים – באופן ניהול הפרויקט לצמצום הפער הדיגיטלי. ליקויים אלה מחייבים ביצוע של בדק בית יסודי", קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח הביקורת השנתי ה-62 שפורסם היום (ג').

בפרק העוסק במשרד האוצר, מקדיש המבקר לא פחות מ-15 עמודים לפרויקט להב"ה, כאשר הביקורת כוללת שורה של אי סדרים בנהלים. כך, מעלה המבקר ניגודי אינטרסים בין מנהלי מרכזים שעובדים בעבודות פרטיות. שניים מהם, קובע המבקר, אף היו שותפים בחברה שקיבלה זיכיון להעברת קורסים באחד ממרכזי להב"ה שאותו ניהל בעל החברה.

בין יתר הליקויים שמעלה המבקר, ניתן למצוא היעדר תקנון של תפקידי ליבה ניהולית והחלת הגבלות בנושא עבודה פרטית – בדומה להגבלות שחלות על עובדי מדינה, במטרה למנוע ניגודי אינטרסים. המבקר ממליץ בדו"ח לבדוק מחדש את קהל היעד של מקבלי השירותים מלהב"ה ואף להרחיבו. בנוסף, קבע, כי יש צורך לבדוק את האפקטיביות של הפרויקט על ידי גורם חיצוני ובלתי תלוי.

פרויקט להב"ה הוקם על פי החלטת ממשלה בשנת 2002. התוכנית המקורית נועדה להקים 100 מרכזי תיקשוב ברחבי הארץ. עם זאת, קובע המבקר, כי עד 2011 הוקמו בסך הכול 13 מרכזים. "מכאן, הרי שבמשך שמונה שנים ממועד ההחלטה ועד להחלטה של שר האוצר בינואר 2010 להקים עוד 17 מרכזים חדשים, הפרויקט היה תקוע", כתב המבקר.

גם החלטתו של שר האוצר לא מומשה באופן מיידי. רק באוגוסט 2011 הושלם תהליך מיון המועמדים ובחירת החברות שתנהלנה את הפרויקט. בינתיים, במרכזים הוותיקים – אלה שלא הופרטו, צומצמו מספר שעות הלימוד עקב מחסור במדריכים. יצוין, כי בסוף אוגוסט האחרון הושלם מכרז להפרטת 17 מרכזים חדשים, שבו זכו ג'ון ברייס ואומגה. אולם, דו"ח המבקר עסק בעיקר במרכזים הישנים, שלא הופרטו.

בהמשך, מותח המבקר ביקורת על משרד האוצר, שלא בדק את התלונות בעניין ניגודי האינטרסים בפרויקט, בצורה יסודית. "הליך בירור התלונה הראשונה נעשה כולו מול מנהל הפרויקט, ובלי שמנהל מרכז להב"ה בצפת נדרש לתת הסברים", ציין המבקר. "מנהל הפרויקט התחייב בשמו של המנהל בצפת להעביר את מניותיו בחברה לגורם אחר, אבל הלשכה המשפטית של משרד האוצר לא חיוותה את דעתה בנושא".

זאת ועוד, באוקטובר 2010 הגיעה לסגן החשב הכללי תלונה נוספת על ניגוד אינטרסים, הפעם בין מנהלי מרכזי להב"ה ברהט ובצפת. מנהל הפרויקט השיב לסגן החשב הכללי, כי לא מצא שום דבר חדש בתלונה. מבקר המדינה, שבדק את המסמכים, מצא כי החברה הפרטית – שהייתה כאמור בבעלות מנהל הפרויקט ומנהל מרכז להב"ה עם שותף שלישי – התקשרה באוגוסט 2009 עם חברה נוספת, שקיבלה זיכיון להפעלת חוגי רובוטיקה במגזר הערבי תמורת 60 אלף שקלים. מבדיקת המבקר עלה, כי אחד מבעלי החברה הוא מנהל המרכז ברהט. בעקבות הביקורת, מכר מנהל להב"ה ברהט את מניותיו בחברה במרץ 2011. המבקר חזר והדגיש את הביקורת החריפה שלו על משרד האוצר, ועל דרך טיפולו הכושלת בתלונות המעידות על ניגוד עניינים.

הדו"ח אף מותח ביקורת על תהליך גיוס כוח האדם בפרויקט – הן למרכזים הישנים, שהעסיקו עובדים על בסיס קוסט-פלוס, והן למרכזים החדשים שהופרטו. בכך מאשר המבקר את פרטי התחקיר שפורסם באופן בלעדי באנשים ומחשבים בשנה שעברה.

הליקוי הגדול ביותר בהקשר הזה, הוא העובדה שמשרד האוצר גייס מדריכים למרכזים החדשים, למרות שידע שיש מכרז להפרטתם – ואף לא דאג ליידע את העובדים שהם זמניים. טענות משרד האוצר, לפיהן העובדים קיבלו תדרוך, לא אוששו על ידי מסמכים שהמשרד נדרש להגיש למשרד מבקר.

מבקר המדינה מסיים את החלק על להב"ה בקביעתו, כי מדובר בפרויקט חשוב מאוד, אולם יש לעשות בדק בית יסודי בניהולו. עם זאת, יש לציין, כי מבקר המדינה קבע שחלק מהליקויים תוקנו בעקבות הערות שהועברו למשרד האוצר.