מערכות מידע רפואיות מצילות חיים (1/3)

חלק ראשון מתוך שלושה

עצמון מינס, לשעבר מנמ"ר בכיר

כל כך מתבקש שטכנולוגיות ומערכות מידע, שמסייעות כמעט בכל תחום, יסייעו גם בתחום הרפואי – שבו שיפור והתייעלות יכולים להוביל להצלת חיי אדם, פשוטו כמשמעו. לא צריך להמציא מכשור השייך לתחום המדע הבדיוני על מנת להשיג יעדים כמו:

–    שיפור התיאום בטיפול בלקוח
הזמנות ותקשורת אלקטרונית, זימון משאבים

–    תמיכה בקבלת החלטות רפואיות
גישה מידית למידע רפואי מכל מקום ובכל זמן, הטמעת מודלים מוכחים לשם קבלת החלטות בתחום הרפואי מבוססי טבלאות חוקים, יכולת הפצת התראות

–    שיפור בטיחות המטופל
תמיכה מקיפה ברשומה הרפואית גם בהיבטי אבטחה ושמירה על פרטיות

–    הגברת יעילות הצוות הרפואי
תמיכה רחבה בפעילויות אדמיניסטרטיביות ובתהליכים של הארגון הרפואי בהתאם לרגולציה, והפחתת הנטל הבירוקרטי המוטל על הצוות הרפואי. כפועל יוצא – שיפור ניצולת  הזמן של הצוות הרפואי לבצוע עבודתו המקצועית.

כיום סביבת העבודה של הרופא בבית החולים ובמרפאות היא טכנולוגית ודיגיטלית הרבה יותר. רופא מודל 2012 מצויד לא רק בכלים הקונבנציונליים שמקובלים בעולם הרפואי, אלא גם במערכות מיחשוב ניידות, טלפונים חכמים ועוד. חדרי הניתוח של היום מאובזרים בכלים שמאפשרים שיחות ועידת וידיאו לתועלת המנתחים. גם אחיות בתי החולים שודרגו מעט וחלקן מסתובב כיום עם מכשירים ניידים שאליהם מחוברים לחצני החירום. כך, הן יכולות להגיב מהר יותר למאושפז שזקוק לסיוע.

עם זאת, לא חלה התקדמות מספיקה בפרויקטי תשתית לאומיים וציבוריים במערכת הבריאות. הצפי לפיו המגזר הממשלתי יהווה את המנוע המרכזי בדחיפת הפעילות, ובמיוחד בבתי החולים הממשלתיים, לא התממש. כך, מזה כמה שנים תקועים מגה-פרויקטים כמו מזו"ר, נמ"ר ורשומה רפואית לאומית. גם בנושא שיתוף מידע בין כל הגורמים הרלוונטיים בשוק הרפואה הציבורי והפרטי יש הרבה מה לשפר.

הרפואה בישראל מתקדמת מאוד. בבתי החולים ובמרפאות רואים יותר ויותר מערכות חדשות ולקוחות קופות החולים ממשיכים לקבל את שירות גם מבלי לבקר במרפאה. עם זאת, ההשקעה במערכות רפואיות עדיין לא מספיקה. כשזה המצב, העולם הרפואי הופך להיות פחות אטרקטיבי עבור ספקיות ה-IT בארץ, שממילא לא פועלות כדי לדחוף ולקדם מערכות רפואיות.

ד"ר יוסי בהגון, מנהל רפואה מקוונת בשירותי בריאות כללית, סבור שהפריצה בתחום קרובה מאוד ושבשנים הקרובות נעבור ממתן שירותים רפואיים המבוססים על מגע, לעולם רפואי שהוא אחר לגמרי. הצורה שבה נצרוך שירותים רפואיים תהיה אחרת לגמרי ותיצור שינויים לאורך ולרוחב בעולם הבריאות. לדבריו, "הטיפול הרפואי מתבסס על חלוקה לשלוש שכבות: מה אני צריך לדעת ולעשות, מה אני יכול לעשות ומה אני יכול לראות. המטופל בחמש השנים הקרובות יהיה בעל מודעות ומעורבות גדולה יותר, וזה טוב מאוד למערכת הבריאות. אנחנו רוצים מטופל שהבריאות שלו היא באחריותו. כיום, המטופלים יודעים יותר על חשבון הבנק שלהם מאשר על מה שעלול להרוג אותם מחר. חל כיום מעבר ממטופל שסומך על הרופא ללקוח מעורב הנוטל אחריות. זה לא מעבר טריוויאלי".

יחיאל גפנר, מנמ"ר שירותי בריאות כללית. צילום: משה אלון

ברור שביקור וירטואלי במרפאה לא מתאים לכל המקרים, אך לדברי ד"ר בהגון, זה יכול להיות פתרון טוב לכרבע מכלל הפניות הדחופות לרופא. שירות זה יכול לחסוך, במצבים רבים, להורים ולילד הזמנת ביקור רופא לבית הילד או נסיעה מיותרת לחדר מיון או למר"מ.

אבטחת מידע ושימור האינטימיות הן נקודות שחייבות להילקח בחשבון במתן שירותי רפואה תוך שימוש ברשת. כמו כן, חשוב מאוד לדמות את הקשר ככל האפשר לזה המתקיים בעולם האמיתי, עם פרסונליזציה, ניראות ופנייה לאדם בשמו. האתגר של המרת סיטואציה אינטימית ביסודה, של שיחה או העברת נתוני בדיקות רפואיות, לערוץ דיגיטלי קר – הוא עצום.

אולם, על העולם הרפואי להיזהר שלא להיגרר אחרי טרנדים ב-IT הכללי, אלא להשקיע במערכות בסיסיות ויסודיות יותר. למשל, לפני שרצים לממש נושאים כמו שירותי רפואה ברשתות חברתיות, יש להשקיע במערכות רפואיות בסיסיות ורוחביות, שמימושן יניב תועלת רבה יותר. יש ים של נתונים רפואיים, אך החוכמה היא להפוך נתונים אלו למידע מועיל למקבלי ההחלטות. שם המשחק הוא אינטגרציה של מידע על המטופל, בתוך מרכזיים רפואיים וביניהם.

תחום ה-BI, למשל, הוא תחום שחשוב לקדם בעולם הרפואי, כי בעזרתו ניתן להציל חיי אדם – פשוטו כמשמעו. יחיאל גפנר, ראש אגף מיחשוב ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית, אומר שחלק משימושי הבינה העסקית בכללית עוסקים בניתוחים לטובת חיזוי העתיד: "בדרך זו אנו יכולים להתריע בפני מטופלים והרופאים שלהם על בדיקות שנדרש לבצע, וכך – להאריך חיי חולים ואף להציל אותם". מערך ה-BI בכללית, אומר גפנר, "כולל 132 מודלים עסקיים. הוא מכסה את כל תחומי הפעילות שלנו וכולל מגוון פתרונות ומערכות, עם כלי ניהול, מדידת ביצועים וחיזוי". מערך ה-BI, ציין, משרת באופן פעיל כ-20% מכלל העובדים. במסגרת פעילות הבינה העסקית בכללית, אמר גפנר, "אנו שואלים שתי שאלות: 'מה אתה יכול לדעת?' ו-'מה אתה יכול לעשות?'. בעזרת ה-BI אנו שואפים ומצליחים להיות במקום של לומר לרופאים ולמטופלים מה עליהם לעשות".

בחלק השני של הסקירה נתוודע למספר מערכות מידע רפואיות שפותחו בלאומית שירותי בריאות, שם מתייחסים אל המערכות הרפואיות כאל סוג של ERP, שמטרתו לנהל את "רצפת הייצור" של הרפואה בקהילה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים