דורון יצחקי, שירותי בריאות כללית: "רק 1% מהיישומים שלנו יושבים בענן"

"אימוץ הענן כה איטי בגלל נושא של חיסיון המידע, לא אבטחת מידע", הסביר יצחקי - ה-CTO של הכללית, בכנס "מכרז ענן" ● הסבר נוסף למיעוט השימוש בענן, אמר יצחקי, הוא השקיפות של היישומים: "אני חייב לעשות שינויים אפליקטיביים על מנת לעבוד בענן ציבורי, וזה לא נוח לי" ● שריג צור, מנכ"ל אנקור: "המעבר לענן פרטי מתבצע על בסיס שימוש בתשתיות קיימות, לצד כלי בקרה וניטור" ● אסף קנדלר, יבמ ישראל: "התחלנו בבית - ליבמ יש גם ענן ציבורי וגם פרטי"

"נכנסנו לענן לטובת שיפור ביצועי ה-IT. במבט של שנתיים לאחור, מתוך מאות היישומים שלנו, רק יישומים בודדים יושבים כיום בענן – פחות מ-1%", כך לדברי דורון יצחקי, ה-CTO של שירותי בריאות כללית. אימוץ הענן כה איטי, הסביר, "בגלל נושא של חיסיון המידע, לא אבטחת מידע. בנושא אבטחת מידע אני סומך על ספקי הענן. העלו על דעתכם מה יקרה אם מידע על בעיות פסיכיאטריות של אנשים ימצא עצמו מסתובב ברשת. זה לא פרטים של כרטיסי אשראי שאפשר להחליף. מצב שכזה יהווה גרימת נזק בלתי הפיך למבוטחים".

יצחקי אמר את הדברים בכנס "מכרז ענן" שנערך היום (א') במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. במסגרת האירוע, שהתקיים בהנחייתו של פלי הנמר – נשיא ויזם הקבוצה, הוצגו צרכי המנמ"רים לתחום הענן, בפאנל אותו הנחה רפאל פוגל – מנהל הוועידות המקצועיות באנשים ומחשבים. לאחר מכן הוצג היצע ספקיות ה-IT כמענה לדרישות המנמ"רים.

הסבר נוסף למיעוט השימוש בענן, ציין יצחקי, הוא השקיפות של היישומים, "אני חייב לעשות שינויים אפליקטיביים על מנת לעבוד בענן ציבורי, וזה לא נוח לי". היבט אחר המקשה על הכניסה לענן, ציין, הוא "הנפילה ברמת השירות בשל צמצום רוחב הפס, אנו רגילים לעבוד במהירות של 1 גיגה-ביט". ההיבט הרביעי, ציין, הוא "המאמץ האדיר שעלי להשקיע באינטגרציה".

הוא סיים את דבריו בציינו, כי ה-"הצטרכנות" של ה-IT תמנף את השימוש במיחשוב ענן בעיקר באמצעות IPTV וטלפונים חכמים.

שריג צור, מנכ"ל אנקור. צילום: פלי הנמרשריג צור, מנכ"ל אנקור, סיפר באירוע כי החברה פועלת בארבעה תחומים: אחסון, וירטואליזציה, גיבוי והמשכיות עסקית ותשתיות מיקרוסופט (Microsoft). את המעבר של ארגונים לענן כינה צור "המסע לענן". לדבריו, "אין צורך להעביר את התשתיות לענן הפרטי. 50% מההשקעות כבר נעשו שם. ההשקעות הגדולות בחומרה, כבר נעשו ולכן המעבר לענן פרטי מתבצע על בסיס שימוש בתשתיות קיימות, לצד כלי בקרה וניטור".

החזר ההשקעה בשל הכניסה לענן, אמר צור, "יבוא בשל ניצול יעיל של התשתיות הקיימות, חסכון ברכישת תשתיות עודפות, חסכון בניהול על ידי מיכון והקצאה עצמית, תכנון תקציבי, וכן התייעלות פנימית של חיובים וחיובים חוזרים. אלה הנושאים מהם יבוא החזר השקעה. הכלים כבר פה".

הוא סיים בציינו, כי זווית נוספת לבדיקת הכדאיות בטרם כניסה למיחשוב ענן היא המשכיות עסקית. זו, ציין, "תיעשה על בסיס תשתיות וירטואליות ומעבר לעננים ציבוריים, בלי לשנות את הקוד".

אסף קנדלר, ארכיטקט ענן בחטיבת השירותים המקצועיים של יבמ ישראל. צילום: פלי הנמראסף קנדלר, ארכיטקט ענן בחטיבת השירותים המקצועיים של יבמ (IBM) ישראל, אמר כי "המנמ"רים מרגישים שלחלק מהספקים אין ניסיון בתחום מיחשוב ענן. לנו יש ואנו מכוונים לעבר הענן מזה שנים רבות". את הטמעת הענן, אמר קנדלר, "התחלנו בבית: ליבמ יש גם ענן ציבורי וגם פרטי. הענן הציבורי משרת 100 אלף עובדי פיתוח של הענק הכחול. יש לנו ניסיון כי אנו עובדים מול ספקי ענן".

השאלה המרכזית, אמר קנדלר, "היא איך מתחילים? קודם כל ביחד, שלובי זרוע עם ספקיות ה-IT. בשלב הראשון יש לבצע תכנון והערכת המוכנות וניתוח. ברוב המקרים נלך לענן בן כלאיים". לדבריו, "ההתייעלות היא המניע המרכזי להליכה לענן. לאחר בחינת היישום העסקי שיעלה בענן, בוחנים את דרכי ההתייעלות שתתקבלנה ולאחר מכן קובעים את רמת השירות, ה-SLA". השלב הבא, המשיך, "הוא טיפול בכמה היבטים – הגדרת יכולות טכנולוגיות גמישות למעבר בין ספקים וטכנולוגיות, טיפול בהיבטי וירטואליזציה ואחסון, מדידת שימוש, ויכולות חיוב".

יבמ, אמר קנדלר, מטפל בארבעת השדות בהם יש לחון ולהטמיע את מיחשוב הענן – תשתיות, טכנולוגיות, ביזנס ומימון. מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל, מינה מנהיג ענן בחברה, ומסביב יש את המעטפת של מעבדות המו"פ בארץ".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים