תא"ל מאיר מסטאי, זרוע היבשה: "צה"ל נמצא בחזית הטכנולוגיה בתחום הטמעת מערכות"

"בתחום הטמעת מערכות מתקדמות, צה"ל נמצא בחזית הטכנולוגיה מבין צבאות העולם", כך אמר תא"ל מאיר מסטאי, ראש חטיבת תקשוב בזרוע היבשה. תא"ל מסטאי נתן בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה של מופ"ת תמונת מצב על התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל ועל האופן בו מתמודד הצבא עם טכנולוגיה מתקדמת.

הוא אמר, כי "התחלנו להטמיע את תוכנית צבא יבשה דיגיטלי באמצע 2009. רק אז התחלנו להבין את גודל השינוי שמתבצע בצבא היבשה ובצה"ל בכלל, תוך שינוי במערכות הנשק, שמשולבות עתה במערכות שו"ב. אם בעבר דיברנו רק בקשר רדיו, כיום אנחנו מדברים במערכות נתונים, ובעצם, המלחמה כולה מתבצעת דרך מערכות שו"ב".

מסטאי אפיין בפני המשתתפים את הדור הצעיר שמגיע להכשרות בצה"ל. "הפרעת קשב וריכוז עבור הדור הזה אינה הפרעה אלא דרך חיים. מדובר בדור שגדל על גוגל (Google), טוויטר (Twitter), פייסבוק (Facebook) ומשחקי מחשב. הכול אצלו מהיר, נגיש וחברתי. זה דור שלא לומד באופן ליניארי. הם פועלים במקביל ומשלבים, לדוגמה, צפייה בטלוויזיה ושליחת הודעות SMS. שומעים מוזיקה תוך כדי הכנת שיעורי בית. כיוון שיכולת הקשב שלהם נמוכה, השיעור הקלאסי בן 45 הדקות אינו רלוונטי עוד, ואנחנו בונים עבורם שיטות למידה ותכנים המתאימים למאפייני הלומד בעידן הטכנולוגי והדיגיטלי. בעצם, המלחמה שמתחוללת כאן כל הזמן היא על הקשב. האתגר המרכזי הוא למשוך את תשומת ליבו של החניך, לגרות אותו ללמידה. אחרי כמעט שנתיים של יישום תפישה זו ניתן לדווח על שיפור בלמידה, תוך הצלחה להרים גם תלמידים חלשים יותר כלפי מעלה".

לאור קשיי הקשב בקרב מועמדים לשירות החליטו באגף התקשוב לעבור ממערכי שיעור מסורתיים לשיטה של פרטי ידע. מסטאי הסביר שהכוונה היא לפריטים כמו לומדה, סרטון, אנימציה, תרגיל, כלי ווב 2.0 ודף סיכום. כל פריט כזה נמשך כארבע דקות. "פריט ידע מוגדר כאטום מקצועי. הוא אמנם עומד בפני עצמו, אולם דרך מיומנות המדריך הוא מתחבר בשיעור לפריטים אחרים שמתגבשים לגוף ידע". לדבריו, המדריך בונה את השיעור שלו מפרטי ידע רלוונטיים הקיימים במערכת והלמידה עצמה מתבצעת בכל זמן ובכל מקום – בכיתה, בבית ובשטח.

שיטת הלמידה החדשה אמנם מהווה פלטפורמה טובה ומתאימה עבור דור המתגייסים הצעיר, אמר תא"ל מסטאי, אולם הוא הוסיף ש-"בסופו של דבר, הכול תלוי באיך המדריך עורך את השיעור שלו. בהינתן שיעור של חצי שעה, הוא צריך להחזיק במיומנות טובה, שמאפשרת לו למשוך את התלמידים בכל כמה דקות לכיוון אחר, כדי לשמור על הערנות שלהם".

שדה הקרב העתידי
לדברי מסטאי, כיום, כל טנקיסט, תותחן, חי"רניק ומפקד מנהל את פעולותיו באמצעות המחשב ודרך הרשת. "בכל רמת פיקוד יודעים כיום המפקדים בשטח היכן הם נמצאים בכל זמן נתון ומה מתרחש סביבם. מתוך עולם הרשת הזה מוזנקים לאוויר, בעת הצורך, מזל"טים, מסוקים ומטוסי קרב. השיח מתבצע בתוך הרשת ואנחנו ממשיכים כל העת להתפתח ולהתאים עצמנו לעולם חדש זה", אמר. לדבריו, ברמה הפרקטית, צה"ל בוחן את שדה הקרב העתידי במסגרת תוכנית רב שנתית של חמש שנים.

מסטאי הדגיש שההתקדמות הטכנולוגית הניכרת והשינוי במבנה שדה הקרב משנים את דמות החייל במלחמות העתיד ודורשים ממנו להיות בעל ידע, מיומנויות טכנולוגיות ותפקוד מחשבתי גבוה. "מחקרים מראים שהיכולות הדרושות לחייל העתידי מתורגלות ומתפתחות באמצעות למידה מבוססת רשת", אמר. "אנחנו מנסים לשכלל את היכולות של החיילים שלנו באמצעות עידוד חשיבה עצמאית, שיח מקצועי פתוח ושיתוף ידע". לדבריו, במהלך אימוני פרויקט צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) של צה"ל, שכולל פעילות ברשת כחלק אינטגראלי משדה הקרב העתידי, מתלוננים החיילים לעתים קרובות על היצף מידע. "האתגר שלנו הוא ליצור ארגון טוב יותר של המידע, להגיש אותם באופן פשוט יותר, כדי להימנע מדילמות של מפקדים זוטרים בשדה הקרב", אמר.

לחימה בסייבר
בהתייחסו להגנה ותקיפה בעולם הסייבר אמר מסטאי, כי "זה עולם חדש עבורנו. אנחנו נדרשים להתמודד בו עם חומות, פטרולים ומנגנוני הגנה על המערכות שלנו. מדובר בתחום שהולך ומתפתח, והוא מביא איתו מקצועות חדשים בתחום ההגנה בסייבר".

בהקשר זה הוא ציין שלא מדובר רק בחינוך טכנולוגי. "אנחנו מאתרים מבין התלמידים את אלה עם היכולות הגבוהות ביותר וכשהם מגיעים לבה"ד, אנחנו מעבירים אותם קורס מהיר של חמישה חודשים ממנו הם יוצאים מומחי סייבר". מסטאי הבהיר, כי גם כשהחניכים עוזבים את ההכשרה הם לא נשארים לבד. "לכל אורך השירות הם משתייכים לרשת למידה מקצועית, בה מתבצע שיתוף מנוהל ומבוקר, וכל בעיה או שאלה זוכה למענה מלא מסגל המדריכים או החניכים עצמם".

עם זאת, ציין, במערך ההדרכה בבה"ד לא עברו עדיין לטאבלטים "עקב נושאי אבטחת מידע".