אתגר הניידות של העולם החופשי
התחזיות העדכניות, לפיהן בתוך שנים בודדות כ-70% מהטלפונים בעולם יהיו חכמים, מציבות בפני השוק הארגוני שורה של אתגרים טכנולוגיים, ארגוניים ופרסונליים ● שם המשחק כיום הוא כיצד להתאים את הדרישות של המשתמשים, הן העובדים והן הלקוחות, למציאות הטכנולוגית הקיימת ● המציאות הזו השתקפה היטב בכנס Mobility2012, שנערך היום בפעם השניה ברציפות
בשנה שעברה, כאשר נושא המובייל החל לתפוס תאוצה, היו כאלה שחזו, כי מספר הטלפונים הניידים בעולם ב-2012 יגיע לחמישה מיליארד. עתה, כאשר אנו נמצאים לקראת סוף הרבע הראשון של 2012, ברור לחלוטין שהתחזית הזו לא היתה מדויקת. כיום יש 6 מיליארד טלפונים ניידים בעולם, כאשר אוכלוסיית כדור הארץ כולה מונה כ-7 מיליארד בני אדם. על פי התחזיות העדכניות, הרי שבתוך שנים בודדות 70% מהטלפונים בעולם יהיו חכמים.
לא צריך להיות סוציולוג כדי להסביר את התופעה הזו. הפשטות שבשימוש בטלפון, ועמו הגישה לעולם הגלובלי, אפשרה להחדיר את המכשיר הקטן והחכם הזה גם למדינות שהקדמה רחוקה מהם כשנות דור. השימוש בטלפונים חכמים הציב שורה של אתגרים בפני השוק הארגוני, שצריך לתת פתרונות לאותם משתמשים שמגבירים מדי יום את קצב הפעילות שלהם באמצעות המכשיר הנייד, שכבר מזמן הפסיק להיות רק כלי לתקשורת בין אנשים.
התשובות שהארגונים צריכים לתת, באות לידי ביטוי בשורה ארוכה של אתגרים טכנולוגיים, ארגוניים ופרסונליים. ברמה הטכנולוגית, מדובר על מגדל הבבל של פיתוח האפליקציות, שמחברות את עולם המיחשוב הקיים עם הטלפון החכם. אתגרי הפיתוח מסתכמים בשאלה, באיזו מערכות הפעלה ייעשה השימוש. בימים אלו מתנהל קרב איתנים בין אפל (Apple), גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft), המנסה להחיות במהירות את נוקיה (Nokia). כל עוד הקרב הזה לא יתייצב בצורת סטנדרטים אחידים שיאפשרו לדבר בין המערכות האלו, הכניסה של הארגונים לעולם האפליקציות יהיה קשה יותר. עם הקשיים האלו יצטרכו להתמודד המנמ"רים ויחידות ה-IT השונות, אבל היא לא תיעצר, כי הלחץ מהשטח רק הולך וגובר, ללא רחמים וללא תירוצים.
ברמה הארגונית, האתגר העומד בפני הארגונים נעוץ בעובדה שהם לא מעסיקים עובדים נייחים. כמעט כל עובד שני בארגון מוגדר כעובד נייד, כלומר כזה שהמכשיר שלו יכול לשמש גם כמכשיר טלפון פרטי וגם ככלי לגישה לשורה של יישומים ארגוניים, שמתאפיינים בעיקר במידע, נתונים ופילוחים שונים.
אך זה לא נגמר כאן. המנכ"ל נוסע בשבוע הבא לסין, והוא רוצה עדכון שוטף ומיידי על כל מה שקורה בארגון, ובמיוחד שעקומת המכירות חלילה לא תיעצר. גם המשתמשים הם חסרי סבלנות. כשם שכל מי שחי בעולם האינטרנט חרד ממקש ה-Delete, כך חוששים כל מפתחי האפליקציות מאיבוד הסבלנות של המשתמש, שמשתוקק לקנות ממך את מכשיר הטלוויזיה הבא שלו – אבל האפליקציה שנכתבה לא מספיק מהירה או לא מספיק נעימה, והוא עבר למתחרה. אגב, אותו מנכ"ל שנוסע לסין רוצה לדעת שאנשי המכירות שלו אכן מוכרים לפחות באותה רמה שמכרו לפני שהיה להם טלפון חכם, ואם אפשר אז גם קצת יותר.
המציאות הזו השתקפה היטב בכנס Mobility2012 של אנשים ומחשבים שנערך היום (א') בפעם השניה ברציפות. שם המשחק כיום הוא כיצד להתאים את הדרישות של המשתמשים, הן העובדים והן הלקוחות, למציאות הטכנולוגית הקיימת. הדוברים שעלו לבמה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל טענו, כי האתגרים הם לא רק ברמת האפליקציה, כפי שכולם סבורים, אלא גם בניהול המורכב של כל הסביבות הניידות בארגון ומחוצה לו. בין היתר, נטען, כי התאמת ה-ווב למובייל היא אינה המטרה המרכזית שצריכה לעמוד בפני הארגונים.
אופיר רון, מנכ"ל חברת אפליקט (Applicat), טען כי 76% מהמשתמשים מצפים שהארגון ייתן להם חוויית משתמש קלה יותר מאשר ה-ווב. משתתף נוסף בכנס היה אורן שפי, מנכ"ל אורנוס, שהזכיר לכולנו שה-ווב המהולל הוא שיקוף של מציאות טכנולוגית שהחלה בשנות ה-90', הגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-2000 – כאשר גוגל צצה לעולם, ואילו מאז כולנו מצפים לדבר הבא. אבל הדבר הבא צריך לבוא מכיוון המובייל, הטלפון החכם, שימציא לנו פתרונות שישמשו אותנו בכל רגע.
השיא המרגש הגיע ללא ספק בתחילת האירוע, כאשר מאות המשתתפים בכנס נחשפו לאפליקציה, פשוטה לכאורה, שעשויה להציל חיים: מדובר בשימוש במצלמה שנמצאת בכל טלפון חכם, שמסוגלת לעקוב אחר הנהיגה של כולנו בזמן אמת, לראות הרבה לפנינו אם אנו קרובים מדי למכונית שלפנינו, או חלילה סוטים מהדרך – ולהתריע. היא אמנם אינה האפליקציה היחידה בשוק, אבל היתרון הגדול שלה נובע מכך שהיא לא דורשת שימוש בטכנולוגיות יקרות, אלא ניתנת לשימוש בכל טלפון עם מצלמה. המפתחים הישראלים מקווים, כי בתקופה בה רוחות מלחמה נושבות במזרח התיכון ובעולם בכלל, יכול להיות שדווקא פיתוח ישראלי בסיסי ביותר עלול לתת פתרון לאחת הבעיות היותר קשות של החברה המודרנית – תאונות הדרכים.